כמעט שנתיים עברו מאז שעיריית הרצליה הייתה אמורה להשלים את הנגשת מוסדות החינוך בעיר, אולם בפועל היא עשתה זאת בפחות מ־60 אחוז מהמוסדות שבאחריותה. כך נטען בתביעה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר נגד העירייה, שבה היא נדרשת לפצות בעלי מוגבלויות מהעיר בסך של 11 מיליון שקל.
קראו גם >>>>
בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נכתב, כי בסוף חודש מאי 2016 הוציא נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לעיריית הרצליה צו נגישות מתוקן, הכולל הדרגתיות לביצוע ההנגשה הכללית במוסדות החינוך בתחומה בפריסה של ארבע שנים.
בהתאם לתכנית העירייה חויבה לבצע התאמות הנגשה כללית ב־33 מוסדות חינוך ולהשלים אותן במועדים שונים שנקבעו עבורה, כאשר המועד האחרון שנקבע היה מאי 2019.
איפה המודעות?
התביעה הוגשה באמצעות אייל רוזנצוויג (48) תושב טירת כרמל, פעיל למען הנכים בכל רחבי הארץ, מעביר סדנאות בנגישות בבתי הספר ובעל תואר שני בניהול מערכות למידה באוניברסיטת חיפה, בעל תעודת רכז נגישות מ"דרך נגישות ישראל".
"אני רוצה שאנשים יראו שהנכים הם לא חייזרים ושהם בני אדם. נושא הנגישות קרוב מאוד לליבי ואני פועל בנושא זה מזה שנים בכל רחבי הארץ, לכן אני מגיע לכל פינה בארץ על מנת לבדוק אם היא נגישה", מציין רוזנצוויג השבוע.
לטענתו, מבדיקה שערך עולה כי נכון לחודש ינואר 2022 עיריית הרצליה רחוקה מלעמוד בחובות ההנגשה הכללית החלות עליה על פי התכנית ההדרגתית שנקבעה לה, ובמועד זה (היינו בחלוף למעלה משנתיים מהמועד שבו כל מוסדות החינוך היו אמורים להיות נגישים), העירייה ביצעה את ההנגשה הכללית בפחות מ־60 אחוז ממוסדות החינוך שבאחריותה. נתונים אלה ונתונים אחרים נמסרו על ידי הממונה מטעם העירייה על יישום חוק חופש המידע.
רוזנצוויג הוא פעיל בעמותת "יחדיו יד ביד" ומעביר בהתנדבות (לבד או ביחד עם חבריו שגם הם אנשים עם מוגבלות) תוכנית הנמשכת במשך ארבע שעות, שמטרתה לעורר מודעות כבר מגיל צעיר לקשיים היומיומיים של אנשים עם מוגבלות ולעורר רגישות לצורכיהם. במסגרת תוכנית זו התלמידים מתנסים בקשיים כמו התנסות באכילה כאשר שתי הידיים עוטות כפות, כתיבה ביד עוטה כפפה והתניידות בכיסא גלגלים, ומקבלים הסברים מפורטים מהתובע ומחבריו. למרות שהוא גר בטירת כרמל, התובע מעוניין לקדם את ערכי השוויון והנגישות לאנשים עם מוגבלות בקרב תלמידים מכל רחבי הארץ, ובין היתר בהרצליה.
לטענתו, בהיעדר ביצוע התאמות ההנגשה הכללית במוסדות החינוך בהרצליה שלא הונגשו, ובמיוחד בהיעדר תא שירותים נגיש, נמנע ממנו ומחבריו להגיע לכל אחד ממוסדות החינוך שלא הונגשו לצורך פעילותו הציבורית.
“זכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות הינה זכות יסוד, ומחדליה של העירייה פגעו בזכותו זו, וגרמו להפלייתו יחסית לכלל הציבור שלא נמנע ממנו נגישות למוסדות החינוך שלא הונגשו. בנוסף, כתוצאה ממחדליה של העירייה, נגרם למבקש נזק מסוג אי נוחות וכן תחושות שליליות של תסכול, חוסר ביטחון ועוגמת נפש, משום שצרכיהם של אנשים עם מוגבלות אינם בראש סדרי העדיפויות של העירייה", טענה עו"ד יעל דיין שמייצגת את רוזצוויג.
בנוסף הוגשה בקשה שבית המשפט יפסוק למבקש ולחברי הקבוצה המוצעת פיצוי של 10,000 שקל עבור כל אחת מהפעמים שבהן ביקש להגיע למוסדות החינוך שלא הונגשו ונמנע מלעשות כן, ועבור כל ביקור במוסדות החינוך אלה שבמהלכו נגרמה לו אי נוחות.
צו "עשה"
מהבקשה עולה כי חברי הקבוצה הם אנשים עם מוגבלות המזדמנים למוסדות החינוך שלא באופן קבוע, כגון: בני משפחה עם מוגבלות (למעט הורים) של תלמידי מוסדות החינוך או צוות ההוראה, פעילים חברתיים עם מוגבלות שמבקשים לקדם את ערכי השוויון, אנשי מקצוע (עם מוגבלות) שמזדמנים למוסדות חינוך לצורך פעילותם. בבקשה צויין כי ישנם כ־48 אלף מקבלי קצבאות ניידות, 364 מתוכם הם תושבי הרצליה. התובע מעריך כי לפחות 33 אחוז (אחד מתוך שלושה) ממקבלי קצבת הניידות תושבי הרצליה הזדמנו לפחות אחת לשנה החל משנת 2017 לאחד ממוסדות החינוך שלא הונגשו.
בתביעה התבקש בית המשפט להוציא צו עשה שיורה לעירייה לבצע ללא דיחוי את התאמות הנגישות על פי התקנות במוסדות החינוך, צו עשה שיורה לעירייה לפצות כל אחד מחברי הקבוצה בסך 10,000 שקל בגין הנזק שנגרם לו עבור כל אחת מהפעמים שבהן הגיע לאחד ממוסדות החינוך הלא מונגשים.
תגובת העירייה: "העירייה פועלת להנגשת כלל מוסדות החינוך בעיר. היות ומדובר בנושא העומד ותלוי בבית המשפט - העירייה תשיב לבית המשפט".
