בואו נניח כאן שאלות שהן מאוד סטראוטיפיות:
מה קורה כשהאישה קונה בגדים, תיקים ונעליים והבעל חושב שזה בזבוז? או כשהבעל קונה את הגרסא החדשה של האייפון או מחליף ג'אנט לרכב והאישה חושבת שזה בזבוז?
הכל מתחיל בצבע של דפי הבנק. אם אתם בפלוס ואין עניין עם ההוצאות שלכם, דייכם. אולם במקרה ואתם כן רואים אדום מול העיניים ואתם נוטים להיות במינוס – אתם עובדים כמו צוות.
שניכם אמורים לדעת כמה כסף נכנס וכמה "דמי כיס / בזבוז" יש לכם השבוע / החודש.
אנחנו כאן כדי להנות. אם ההנאה שלי היא נעל חדשה או משחק מחשב או ג'אנט לרכב – הכל טוב ויפה כל עוד זה עומד בקנה אחד עם המציאות הכלכלית שלנו.
אם החלטנו שיש לנו 400 ₪ להלבשה לחודש ובחודש שעבר השתמשתי רק ב250 ₪ , את ה150 ₪ הנותרים אני יכולה להניח בקופת הבלת"מ או לקנות החודש ב550 ₪.
חדווה בחיים מבדילה בין בית ממורמר לבית חם ונעים.
אנחנו אמורים להיות קשובים לצרכים של בן / בת הזוג ולצרכי הילדים. ככל שנמלא אותם, נרוויח בית שמח ובריא.
יש בתים בהם מעבר לחשבון המשותף יש גם לכל אחד מבני הזוג חשבון נפרד (ל46% מהזוגות). אם בחוזה הכתוב או זה שאינו כתוב מדובר על התנהלות כלכלית עצמאית, זו חיה אחת ואם מדובר על שקיפות ושיתוף, זו חיה אחרת.
(קיימים בתים בהם אחד מבני הזוג יוצא לעבודה נוספת על מנת שההכנסות ממנה יהיו לשימושו האישי, מבלי שיצטרך להסביר / לתרץ / לתת דין וחשבון על ההוצאות / "בזבוזים" שלו).
מה קורה כשאחד מהצדדים לא עובד?
כאשר אחד מבני הזוג אינו עובד [הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות (מחלה, פציעה, פיטורין, פשיטת רגל..) ויש להתאים לכל אחת מהן את ההתייחסות המתאימה], שינוס המותניים אמור לקבל משנה תוקף. מביטים קדימה ומבינים כיצד יש לפעול בתקופה הזו. לא אחת, נכון לקחת הלוואה ולעבור יחד את התקופה הזו.
שימו לב שעלות של עקר/ת בית עומדת על כ10000ש"ח (לפי 40 ₪ לשעה, 7 ימים בשבוע). אילו היינו מכמתים את העבודה, היינו מגיעים לסכום גבוה מזה.
איך מתמודדים עם חל"ת וחוסר עסוק של בן/בת זוג?
שנת הקורונה הובילה אותנו ליצירתיות. אם השכלנו מבעוד מועד לחסוך כסף ולשים בצד לשעת צרה, אשרינו. אם לא, אולי היינו מאלה שהמציאו עצמם / ילדו מתוכם את הזרעים שרק חיכו לנבוט ולצמוח. אולי התחלנו לבשל לשכנים / לעשות בייביסיטר / לתת שיעורי עזר / לסדר ארונות / להוליך את כלבי השכונה / להאכיל את החתולים / ללמד איך לעבוד אם פייסבוק / אינסטגרם.
כאשר מפילים עלינו את השמיים, רצוי שנאסוף אותם בשתי ידיים ונזהה את ההזדמנות.
הרי ההוצאות הקבועות ימשיכו לרדת. היצירתיות תהיה בשני מישורים. האחד, מציאת ערוץ פרנסה חלופי והשני יהיה צמצום הוצאות היכן שניתן.
כל עוד אנחנו שומרים על התנהלות משותפת ואף אחד מאיתנו לא נכנס לדיכאון – סימן שהתקשורת שלנו טובה ושהחברות שלנו משובחת. אנחנו נמצאים זה לצד זו.
העברת המסרים הכלכליים לילדים בצורה תורמת:
התחלנו עם האווירה בבית שבו גדלנו. כשני מבוגרים אנחנו יכולים להחליט לקחת את הדברים הטובים מכל משפחה וליצור התנהלות חדשה ומיטבית לבית שאנחנו יוצרים יחד.
ילדים מבינים הכל. ככל שתקדימו ללמד ולשתף אותם בהתנהלות הכספית והחשיבה הכלכלית (בהתאם לגילאי הילדים כמובן), כך תעניקו להם הבנה וחופש ותאפשרו ליצירתיות שלהם לבוא לידי ביטוי.
בדיוק כמו משחק מונופול. שתפו אותם בסכומי ההכנסות וההוצאות. הניחו להם להיות חלק מבין ופעיל. תנו להם דמי כיס והציעו לבצע מעקב אחר הכסף. הנגישו להם ולמדו אותם את מושג הבחירה, את המשמעות של או או לעומת גם וגם (קל לעשות זאת דרך זמן. אפשר לשחק שעה. יש לנו כמה אופציות. במה תבחרו?) ראו מי מהם צובר, בודק וחוסך ומי מיד מוציא את הכסף. שימו לב בעיקר לגבי התובנות. אני ממליצה בחום לשלב את הילדים בשיחה השבועית לגבי תכנוני הוצאות / מילוי צרכים ובלת"מים.
כישורי חיים נלמדים בבית. כמו רובנו, הילדים יוצרים "העתק הדבק" של ההורים.
החליטו אתם להוות השראה.
היו מודל ראוי להתנהלות והבנה כלכלית. הם יודו לכם מקרב לב.
