בגיל 65 זאב ברעם, המנהל הוותיק של בני הרצליה זכה לקבל שתי מתנות באותו שבוע – הראשונה בדמות גביע המדינה הנכסף כשקבוצתו גברה בשבוע שעבר בגמר על הפועל תל אביב בניגוד להרבה תחזיות של פרשנים, והשנייה בדוגמת משפחה למופת - "האישה שלי שרה, החליטה שאחרי כל הלחצים שהיו לי בשבוע של חצי הגמר והזכייה בגביע המדינה, מגיעה לי מתנת יום הולדת שקטה איתה ביוון, אז טסנו לנוח קצת" - הוא מסביר בחיוך גדול השבוע ברעם עם הגביע הנכסף שבו זכה עם קבוצתו.
ברעם שנסע לחגוג בהפתעת אשתו, שרה את יום הולדתו ה-65, נסע מאושר מהזכייה בגביע. "כבר בקיץ הבנתי שאנחנו בונים כאן משהו מיוחד באמת. אורן המאמן שלנו הכין תלכיד נהדר של שחקנים, מנהל מקצועי כמו זופר אבדיה זה נכס גדול, אסור לשכוח שאורן אהרוני עבד כאן בעבר כעוזרו של דן שמיר שאימן, הוא הרי מכיר היטב את המערכת שלנו וזה המשמעות של בני הרצליה - תלכיד מצוין של ישראלים כמו יאיר, קרביץ, דורי סער, סנדי כהן וזרים נהדרים, והקבוצה פשוט רצה נהדר. מי חשב שאנחנו, שרק לפני שנתיים היינו בליגה השנייה, שנה שעברה בקושי שרדנו בליגת העל - נזכה השנה בגביע המדינה, נהיה מקום ראשון בליגה ואולי נצליח להתמודד על האליפות?"
בזכות החיבור
ברעם, הוא מוותיקי המנהלים של ליגת העל בכדורסל, אפילו יותר מהמנהל הצפוני של הגליל העליון, עמית גל. הוא כבר למעלה מ-40 שנה בענף הכדורסל ועם למעלה מ-25 שנים של ניהול קבוצת כדורסל בליגת העל בגלגולים השונים בשרון. הוא נולד בחיפה, שם הספיק לשחק תחת הדרכתו של המאמן, שימי ריגר, שנשאר בקשר איתו עד היום. "הוא חבר. עד היום אני מתייעץ אתו לפעמים".
בשנות ה-90 עבר ברעם למכבי רעננה, ואז אחרי האיחוד עם בני השרון הוא נשאר בתפקידו ומשם עבר לבני הרצליה. "הרבה מהפכות עברה הקבוצה בשרון, רעננה, בני השרון, הרצליה בכל מקום ניסיתי להשפיע, להיות מעורב בהחלטות לטובת הקבוצה ובעיקר תמיד, אבל תמיד, לבחור שיהו לנו בקבוצה שחקנים שהם כלל ראשון - קודם כל בני אדם ורק אחר כך שחקנים זה חייב להיות כך לדעתי".
ברעם, מחייך אחרי הזכייה בגביע, אבל זוכר כל העת שהכול התחבר בזכות עבודת צוות ובעיקר בחירה של שחקנים נהדרים: "אני כבר מעל 20 שנה עם יו"ר הקבוצה בבני הרצליה, אלדד אקוניס. עובדים בשיתוף פעולה נדיר ומיוחד, יש בינינו תיאום מלא והבנה כמעט עיוורת ולכן הכול מצליח. נכון, לעיתים הקבוצה משחקת פחות טוב ולעיתים שחקנים שאתה מביא נראים בהתחלה מבטיחים ממש, אבל זה לא הולך - עושים שינויים העיקר שהשנה הכול נראה מבטיח. הזכייה בגביע זה בונוס נהדר לעונה חלומית שאני מקווה שתימשך. הליגה השנה ממש שקולה, קבוצות כמו מכבי תל-אביב, הפועל ירושלים, הפועל חולון וגם אנחנו הזוכים בגביע שקולים בכוחות - כולם ראו איזה סיכוי נתנו לנו מול הפועל חולון בחצי הגמר, ומה בסוף קרה? אני זוכר שניצחנו בחצי גמר לפני כמה שנים את מכבי תל-אביב ואז הפסדנו בגמר - כאן היינו דרוכים וממש מוכנים מקצועית וחברתית. השחקנים מחוברים העונה והמרקם הזה מסייע לנו רבות להצליח".
אלון שלי
ברעם, נשוי לשרה ואב לנועה, 41, דוד, 34, ואלון, 28. כשהוא מדבר על בנו אלון עיניו מתמלאות בדמעות מגאווה: "אלון נולד כילד על הרצף האוטיסטי וכולם יודעים שאצלי אלון, שהיום מתגורר בבית מגורים בכפר יונה בבית מיוחד לאנשים עם צרכים מיוחדים, הוא במקום הראשון. עד גיל 20 אלון גר בבית שלנו. בשנים האחרונות הוא עבר למסגרת מיוחדת עבורו - יש לנו הרבה שעות ביחד, אני שוחה אתו המון, רץ אתו, השעות הארוכות אתו עוזרות לי המון במחשבות על החיים ובעיקר מלמדות את כולנו כיצד להיות אנשים טובים יותר. בכלל, המקרה שקרה לנו לימד את כולנו במשפחה על נחישות, התמדה ובעיקר כיצד להיות אנשים טובים יותר. כולנו מחוברים לאלון מאוד, מבקרים אותו המון בכפר יונה. אחרי הזכייה בגביע הגעתי אליו למחרת, סיפרתי לו על הזכייה, הוא חיבק אותי ואני אותו, זה ריגש אותי מאוד".
ברעם, סב לשתי נכדות. בתו נועה, 41, עו"ד במקצועה נשואה לשדר הספורט והמגיש ניב רסקין. "יש לי שתי נכדות מנועה בתי וניב חתני, מאיה בת ה-10 ועלמה בת ה-13. "כמה ימים לפני הגמר עלמה הנכדה שלי, שהיא בתו של ניב שיש לי אתו קשר מיוחד כחתן ואני מאוד אוהב אותו, חלתה בקורונה. היא לא מפספסת שום משחק שלנו והייתה עצובה שלא תהייה בגמר, אבל הבטחתי לה שאגיע אליהם הביתה עם הגביע וזה מה שקרה. היא שמחה כל כך שסבא שלה מביא את הגביע אליה הביתה".
ברעם עדיין מרוגש, מסביר למה דווקא השנה זה קרה. "יש כאן קבוצה של גברים נחושים בעיקר מחוברים. אורן אהרוני המאמן יחד עם אקוניס חושבים כל העת מחוץ לקופסא, להביא לפה את שון דאוסן לא היה פשוט. אחרי כל הפציעות שעבר, ניתוחים מורכבים, השבתה, אבל שון, הגיע נחוש להצליח. נתנו לו כאן הרגשה ביתית, בלי לחץ של זמן וזה מה שהוא עשה לאט לאט בהדרגה. החיבור איתו זה פשוט בינגו.
"המנהל המקצועי שלנו זופר אבדיה הבין שסנדי כהן ששיחק במכבי תל-אביב יכול להצליח כאן וגם זה פגע נהדר. הפתיחה שלנו העונה הביאה לשחקנים הרבה ביטחון. הבאתו של כריס באב, הזר האחרון, השלימה את הפאזל ואז הגיע גם ביג מן אמיתי כמו אונואקו, אנשים ראו איך הוא זורק בהתחלה כדורים מקו העונשין ולעגו לו. לא הבינו איזה שחקן אדיר הוא".
מה עכשיו?
"עם מקום ראשון בליגה אין סיבה שלא ניקח גם אליפות, עבדנו קשה, יש לנו חומר אנושי מעולה, מגיע לנו".
