לראשונה בהרצליה הוענקו בשבוע שעבר אותות "יקיר העיר" לבני זוג. אלה הם ורדה וצבי אייל, עד לפני כחצי שנה הבעלים והעורכים של המקומון "אלף בית" שסיקר במשך 34 שנה את מערב העיר. ורדה (75) וצבי (77) הם גם העיתונאים הראשונים מהרצליה שזכו לתואר היוקרתי.
"בעשייתם העיתונאית המקצועית, ניכר כי הם רואים שליחות בהטמעת מסרים חינוכיים וערכיים של שמירה ואהבה לאזור מגוריהם", נכתב בנימוקי הוועדה שהחליטה להעניק להם את אות ההוקרה, "ורדה וצביקה תרמו רבות לזרימת מידע לתושבים, עידוד העסקים המקומיים, טיפוח הקהילה, הירתמות למאבקים חברתיים, וכל זאת תוך הקפדה על שמירה על אובייקטיביות, מקצועיות וללא רתיעה גם ממתיחת ביקורת על הרשות".
"אלף-בית" הופץ בהרצליה ב', כפר שמריהו ורשפון ממזרח לכביש החוף ובהרצליה פיתוח ונוף-ים מעברו השני. "סיקרנו אזור מפוצל, גיאוגרפית וחברתית, והעיתון עזר לחבר בין התושבים, ליצור אצלם תחושת שייכות לקהילה", אומרים ורדה וצבי, "כל קוראי העיתון חשו כמו משפחה אחת, ואנחנו היינו חלק מהמשפחה. הוזמנו לכל האירועים בבתי הספר ולכל האירועים המשפחתיים ונתנו לזה ביטוי בעיתון".
ורדה וצבי גאים בהיותם הוגנים ומאוזנים. "שמרנו על קשרים טובים עם העירייה, שפרסמה אצלנו מודעות, אך גם תקפנו אותה כשהיה צריך ונתנו במה למאבקי התושבים נגד הרשות. רוב המאבקים הצליחו - למשל המאבק נגד תוכניות הבנייה באפולוניה וליד מלון אכדיה ולמען שימור המנהרה הרומית. פעלנו גם נגד האינטרסים הכלכליים שלנו, לדוגמה: בית אבות שהיה לקוח שלנו, תכנן לבנות עוד שתי קומות. התושבים התנגדו, פרסמו בעיתון מודעת מחאה נגד הבנייה, ואנחנו פרסמנו גם כתבה מערכתית. הנהלת בית האבות כעסה והפסיקה לפרסם אצלנו. למרות שהוצאת מקומון זה עסק לא כלכלי, אבל עשינו זאת מתוך שליחות למען התושבים. היינו גם מובילי דעת קהל, ואחד המדורים הפופולאריים בעיתון היה צל"ש או צל"ג לפעילות העירייה. התושבים היו חולים על העיתון שלנו. מחלק העיתונים היה מספר לנו איך אנשים חטפו את העיתונים מהעגלה שלו".
ורדה וצביקה גאים גם ביחסיהם הטובים עם ארבעה ראשי עירייה – אלי לנדאו ("שקרא לעיתון שלנו 'הניו יורק טיימס' אחרי שהוצאנו מהדורה מיוחדת לרגל חנוכת גשר רבין"), יעל גרמן ("ששלחה לנו זרי פרחים ליום הולדתנו"), יונתן יסעור ומשה פדלון, שלקראת מערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות העירייה הגיע לביתם במפתיע, ואמר שהוא רוצה להכיר אותם. "הזמנו אותו לקפה, הוא לא פרסם אצלנו מודעה אבל מאז נעשיתי פריק שלו", מספר צביקה.
קראו גם >>>
"עשינו גם שיתופי פעולה חברתיים כמו ארגון תרומות למימון הפעילות של בית חם", הם מוסיפים ומספרים, "כחלק משליחותנו, התרענו על מפגעים הנוגעים להתנהלות התושבים - צילמנו ופרסמנו אנשים שלא אוספים את גללי הצואה של כלביהם או שחונים בחניות כפולות או על המדרכה".
"אלף-בית" פרסם ידיעות מקומיות, ראיונות עם אנשי ציבור, מדורי חינוך (דיווחים מבתי הספר ברנדייס, נוף-ים וסמדר ומשבט הצופים), אירועים, נדל"ן וטיולים. לצד כמה כתבים ("פרחי עיתונות", כפי שצביקה מגדיר אותם, שאחר כך פנו לכלי תקשורת ארציים) גם שתי בנותיהם, שלי ושירי, כתבו בעיתון. גם ורדה כתבה, ראיינה והייתה אחראית על המדורים ועל רכש המודעות, וצביקה ראיין אנשי ציבור וערך את העיתון.
"תמיד רציתי להיות עיתונאי", הוא מספר. בגיל 14 כבר שימש כתב ספורט וסיקר כדורגל וכדוריד בעיתון "חדשות הספורט". בעת שלמד מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית עבד ככתב עירוני וכממלא מקום הכתב בכנסת של העיתון "למרחב", כיהן כסגן עורך ועורך עיתון הסטודנטים באוניברסיטה, ועם סיום לימודיו החלה בקריירה תקשורתית עשירה מצדו השני של המתרס: דובר מוזיאון תל אביב, דובר אוניברסיטת תל אביב, דובר הליכוד בכנסת, דובר הסוכנות היהודית (12 שנה, בתקופת העלייה הגדולה מברית המועצות ותחילת העלייה מאתיופיה) ולאחר שליחות בניו יורק מטעם תנועת מכבי צעיר, ובהמשך דובר עיריית רחובות, דובר המעצה המקומית רמת השרון (בתקופת פיחוטקה), דובר המועצה המקומית כפר שמריהו (בתקופת שרגא מילשטיין), מפיק העיתון של עיריית רעננה ועורך העיתון של מועצת רמת השרון, ולצד כל זאת, שימש בהתנדבות כדובר של חמש "מכביות" כולל בזמן אסון גשר הירקון.
צביקה הכיר את ורדה בירושלים בעת שלמדה סוציולוגיה ועבדה כדיילת קרקע באל על. אחרי שנתיים נישאו ועברו לגור בשיכון דרום בהרצליה, ואחר כך עברו למבשרת ציון כשצביקה עבד בסוכנות היהודית, וורדה עבדה במחלקת ההסברה במשרד התיירות. כשצביקה סיים את תפקידו כדובר הסוכנות הם רכשו את ביתם בהרצליה-פיתוח, שם הם מתגוררים עד היום. צביקה פתח משרד לייעוץ תקשורתי תחת השם "אלף-בית" ואשתו החלה לעבוד לצדו. המשרד נסגר אחרי חצי שנה, אך שמו הונצח במקומון שערכו ממרתף ביתם. באחרונה מכרו את העיתון לאיש עסקים מכפר שמריהו שהפך אותו ממקומון לעיתון אזורי.
ידידה שלהם, מירית הרצפלד, היא ששלחה את ההמלצה לוועדה שבחרה את יקירי העיר, ואף עודדה אנשים נוספים להמליץ. את הבשורה על בחירתם שמעו בני הזוג אייל בעת ששהו בחופשה בשטרסבורג, צרפת. "ראש העירייה משה פדלון וסגניתו עפרה בל התקשרו לבשר לנו. התרגשנו מאוד".
