עיריית רמת השרון לא תוכל להרוס מסעדה פרסית הפועלת מזה כ-60 שנה, כך פסק השבוע בית המשפט העליון.
השופטים יוסף אלרון, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר מבית המשפט העליון דחו את הערעור שהגישו עיריית רמת השרון והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברמת השרון, על החלטתו של בית המשפט המחוזי שביטל את היתר ההריסה למבנה של מסעדת עדנה-מסעדת פרסית מיתולוגית הפועלת בעיר מזה 63 שנה.
בשנת 59' אביו של בעל המסעדה חכר מהעירייה קרקע להקמת קיוסק שעם השנים גדל למסעדת עדנה אותה מנהל בנו, המסעדן אבי נאמן. במהלך השנים העירייה העניקה למשפחה היתרי בניה לצורך הרחבת הקיוסק והפיכתו למסעדה ואף עודדה אותם לתפוס חזקה במקום.
בין המסעדן נאמן לעירייה מתנהלים מזה עשרות שנים הליכים משפטיים בדרישת העירייה לפנות אותם, בטענה כי פלשו לקרקע בבעלות העירייה והם מהווים למעשה מסיגי גבול. במקביל העירייה ביקשה להפקיע את הקרקע עליו יושבת המסעדה.
העירייה הוציאה לפני כשנה היתר הריסה כנגד המסעדה ונתנה התראה של 7 ימים טרם ההריסה, בטענה כי המבנה מסוכן לעוברים והשבים ובכך פעלה בניגוד לחוק העזר למבנים מסוכנים. בעירייה טענו כי קודם יש לבצע את ההריסה, ואם בית המשפט יקבע בעתיד כי למחזיקים ישנן זכויות בקרקע, הם יזכו לפיצוי כספי מהעירייה.
בא כוחו של המסעדן, עו"ד ארז אסרף המתמחה בדיני מקרקעין ובתביעות מנהליות, טוען מצידו כי לא ניצבת כל סכנה קריסה למבנה. לטענתו אם העיריה היתה סבורה שהמבנה נמצא בסכנת התמוטטות מיידית, היה עליה לפעול במסגרת חוק העזר העירוני למבנים מסוכנים ולא במסגרת הוצאת היתר הריסה, תוך שימוש לרעה בסמכותה כרשות שלטונית ותכנונית, ותוך ניסיון לקבוע עובדות בשטח ולהשפיע על הליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת בא כוחו של המסעדן והחליט להשאיר בעינה את פסיקת בית המשפט המחוזי שהטיח ביקורת קשה נגד העירייה. בית המשפט המחוזי קבע כי לו העיריה חשבה שיש סכנה מיידית לקריסת המבנה, עליה לפעול בדרך המלך באמצעות חוק העזר מבנים מסוכנים. לחילופין, אם העילה להריסה היא כי העירייה היא בעלת הקרקע, היא צריכה להמתין לתוצאות תביעת פינוי שהגישה, שהליכיו הליכים מעוכבים עד להכרעה בבית המשפט העליון. זאת במסגרת תיק המתנהל בין הצדדים בקשר לזכויות הבעלות, החזקה והשימוש. בית המשפט המחוזי קבע כי העירייה עושה שעטנז בין שני המסלולים.
קראו גם:
בית המשפט קבע כי העירייה מנסה לעקוף הליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים בערכאות שונות ולקבוע עובדות בשטח, כי היא מבינה שהיא לא יכולה לפנות את בעל המסעדה ללא תביעת פינוי וכל עוד אין פסק דין בנושא, בעל המסעדה הוא בעל זכויות החזקה בקרקע, לכל הפחות.
בית המשפט העליון השאיר בעינה גם את את פסיקת המחוזי לפיו על העיריה והוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון, לשלם לבעל המסעדה הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
