"ילד מהגן דחף את הבן שלי בכוח רב על הרצפה, חבט את ראשו ברצפה, התיישב עליו עם שתי ברכיו על בית החזה וריתק אותו לרצפה בלי שהצליח לזוז. הוא לא הסתפק בכך, הניח את שתי כפות ידיו אחת על השנייה סביב צווארו ובמשך שניות ארוכות לחץ לו על הגרון בחוזקה עד שלא הצליח לנשום ולא הצליח לקרוא לעזרה".
קראו גם >>>>
את הסיוט הזה מתארת השבוע אמא לילד בן שש באחד מהצהרונים בעיר. על מסכת האלימות הזו היא גילתה כשהגיעה לאסוף אותו מהקייטנה. "הגננת סיפרה לי מה קרה, ובני שיחזר את האירוע מאוחר יותר בבית והוסיף עוד פרטים קשים", אומרת האם, ומפרטת את נסיבות המקרה: "סייעת אחת הייתה עם הילדים בחצר והגננת עמדה בשער ושחררה ילדים שבאו לאסוף אותם. כעבור זמן נכנסה הגננת לתוך הכיתה וקלטה את האירוע. היא מיד הרימה את הילד התוקף ובדקה את בני גופנית לוודא שהוא חוזר לנשום. היא מיששה את בטנו ואת אזור בית החזה שלו שהיה אדום מהלחץ שהופעל עליו. בבית הוא לא ידע לומר לי כמה זמן בדיוק נמשך אירוע החניקה אך סיפר שלא הצליח לדבר במשך דקות. 'אמא, לא היה לי אוויר והתפללתי שאלוהים יציל אותי'", הוא אמר לי. והגננת אמרה לי: 'הצלתי את הילד שלך ממוות. כבר חשבתי להזמין אמבולנס אבל אז ראיתי שהוא נושם'".
"כלום לא השתנה"
הילד התוקף הושעה ליום אחד ולאחר שיחת בירור שנערכה בעירייה עם הוריו הוא הוחזר לקייטנה. הצוות "תוגבר" בנערה בת 17 שאמורה להשגיח שלא יתקוף ילדים שוב. "מעדויות של אמהות בגן משבוע זה התברר שכלום לא השתנה", אומרת האם, "למעשה, במהלך השנה הנוכחית בני סבל מאלימות מתמשכת וכמעט יומית מצד אותו ילד (ברמה מוגברת בשעות הצהרון). מתחילת השנה פניתי אין ספור פעמים לגננת של הגן, לצוות סייעות הצהרון ובעיקר לאמא של הילד. בכל פניותיי נעניתי על ידי הצוות: 'דברי עם האמא, אין לי מה לעשות עם זה' וגם 'ראיתי שהבן שלך יודע להגן על עצמו'; והאמא אמרה לי: 'זה לא יכול להיות, זה לא הבן שלי, הוא לא אלים ולא מרביץ'". אלא ששמעתי על אירועים דומים גם מאימהות אחרות. וכך הגענו לסוף השנה עם אירוע השיא – החניקה".
האם פנתה לגורמי החינוך בעירייה כדי לקבל מענה לשאלה מדוע הילד שלכאורה תקף את בנה הוחזר לגן, וזאת בניגוד למקרה אחר שאירע שבוע לפני כן. "ילד אחר מהגן, שככל הנראה הפריע לצוות במהלך העבודה, סולק מהקייטנה באופן מיידי, ללא התראות, ללא שיחה או בירור, מהרגע לרגע, הפריע והועזב. פשוט ככה. אפילו החזירו להורים שלו את הכסף".
לדברי האם, בעירייה נאמר לה כי זו לא המדיניות שלהם לסלק ילד בגלל בעיית אלימות. "בעירייה אמרו לי שמחלקת החינוך לא נוהגת להתמודד עם ילדים בגן על ידי הרחקתם, האומנם? אז מה קרה שבוע קודם עם אותו ילד שהפריע לצוות וסולק? השאלה שזועקת לשמיים: למה להפלות? העזיבו ילד שהפריע והשאירו ילד שביצע מעשה אלימות חמור?"
הגננת עזבה
הגננת שחילצה את הילד שהותקף, הזעיקה את הורי הילד שתקף אותו כדי שיגיעו לקחת אותו מהגן, ואחר כך דיווחה לאם על התקיפה הקשה שעבר בנה. כעבור יומיים עזבה הגננת. "למה אשת צוות מסורה ואהובה מאוד על הילדים צריכה לעזוב?", שאלה האם.
הילד התוקף הושעה ליום אחד ולאחר מכן חזר לגן. "הגננת טענה שהיא אינה מסוגלת להשתלט עליו, אז אמרו לה שהיא משוחררת. גרמו לה לפחד כאילו היא אשמה בכל והיא לקחה עשרה צעדים אחורה. כששמעתי על כך החלטתי לפרסם את הסיפור באמצעי התקשורת".
האם מספרת כי מאז המקרה בנה מתעורר בלילות בבכי ויש לו סיוטים.
השבוע היא יזמה שיחה עם מנהל אגף החינוך ד"ר יעקב נחום. לדבריה, הוא גיבה באופן מוחלט את החלטתה של מנהלת המחלקה לחינוך הרך להשאיר את הילד שתקף את בנה בקייטנה לאחר השיחה עם הוריו. לדבריה, מנהל האגף אמר לה שאין זו מדיניות האגף להרחיק ילדים ממסגרות, וההחלטה להרחיק את הילד השני שבוע קודם לכן התקבלה על ידי המפעיל בלבד ללא ידיעת גורמי החינוך בעירייה. "אני מרגישה שהאירוע הזה מטויח", אומרת האם, "מנהל האגף ביקש לתת לי תחושה שאני עושה שיימינג לילד התוקף, אבל השיימינג הוא כלפי העירייה והרשלנות שלה. כל הכוונה שלי שייראו שהעירייה לא מטפלת בנושאים כאלה כמו שצריך, כדי שבפעם הבאה לא יקרה אסון".
תגובת העירייה
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "עיריית הרצליה רואה בחומרה כל מעשה של אלימות – בכל גיל. מבלי להיכנס לפרטים בשל הצורך בשמירה על צנעת הפרט, נוכל להגיד שכל הצדדים המעורבים מטופלים על ידי גורמי המקצוע באגף החינוך של העירייה. מדובר בסיטואציה מורכבת, אולם לתפיסתנו, הרחקה של ילד בגיל הרך מהמסגרת חינוכית אינה הדרך הראויה להחזירו למסלול – נדרש טיפול יסודי הכולל את ההורים והסביבה הביתית על מנת לעקור התופעה מהשורש. העירייה מטפלת בכל הצדדים הנוגעים לאירוע זה, ברגישות ובנחישות".
