פרופ' מורן ירחי, ראש התמחות בתודעה והשפעה בדיגיטל בבית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, שנאבקה כל חייה בדיסלקציה ולא האמינה שתגיע כל כך רחוק בעולם האקדמי, מספרת על הקשיים שליוו אותה מגיל צעיר.היום, כשהיא חולשת על מאות תלמידים, עשרות מחקרים והפכה למרצה מבוקשת ברחבי הארץ היא מוכיחה שאפשר להתגבר גם על ליקוי למידה קשה כמו דיסלקציה.
מורן אובחנה כבר בתיכון כלקויית למידה: "כשהייתי נערה מתבגרת הייתה מעט מאוד מודעות לנושא לקויות הלמידה. אובחנתי בגיל מאוחר יחסית (בכיתה י"א). עד אז, ומכיוון שלא היה שיח על הנושא, הנחתי שהקשיים נורמליים, שכולם מתמודדים עם אותם הדברים שאני מתמודדת איתם. לא הרגשתי יוצאת דופן. מעולם לקות הלמידה שלי לא הגדירה אותי. תמיד היית מוקפת במשפחה וחברים שראו אותי באמת, את הפוטנציאל שלי, והאמינו שאשיג את המטרות שהצבתי לעצמי".
"אני חושבת שהמציאות היום שונה מאוד, גם בני נוער וגם סטודנטים מוקפים בצוותים מקצועיים שמודעים לאתגרים ושמחים לסייע, וגם הטכנולוגיה התפתחה מאוד בשנים האחרונות ומאפשרות ללקויי למדיה לעשות דברים שעד לא מזמן ניתן היה ניתן רק לחלום עליהם".
צבא ולימודים
לאחר התיכון והצבא החליטה ירחי ללמוד באוניברסיטה וכבר בשבוע הראשון שלה כסטודנטית היא תכננה לעזוב את הלימודים: "באחד מקורסי המבוא נתבקשנו לקרוא מאמר ארוך באנגלית, והמילים פשוט לא התחברו לי בראש. לא הצלחתי לקרוא אפילו את העמוד הראשון, וחשבתי שכלקוית למידה (דיסלקטית) אולי העניין הזה של האקדמיה הוא לא בשבילי".
כמה ימים לאחר מכן, בסיוע של יועצות הכוונה ללקויות למידה, מצאה מורן את דרכי ההתמודדות שלה. כיום, 22 שנה אחרי, ולאחר שפרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בתחום התקשורת הפוליטית, מורן עומדת בראש ההתמחות בתודעה והשפעה בדיגיטל בבית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן.
מתי הבנת שאת מסוגלת להתגבר על הכול?
"בתקופת לימודי הדוקטורט שלי עוד חששתי לכתוב באנגלית, למרות שבעזרת טכנולוגיות הצלחתי להתגבר על עניין הקריאה וכבר השתתפתי בכנסים אקדמיים בינלאומיים. במהלך הפוסט דוקטורט התחלתי להתנסות גם בכתיבה באנגלית, תהליך שלקח קצת זמן להסתגל אליו, בכל זאת כתיבה בשפה שאינה שפת האם שלי היא מאתגרת יותר. אבל עם הרבה מוטיבציה ותמיכה של הסביבה הצלחתי לצלוח גם את האתגר הזה.
"כבר תשע שנים שאני חברת סגל באוניברסיטת רייכמן, מאז שהצטרפתי לאוניברסיטה לימדתי בבית הספר הבינלאומי על שם רפאל רקאנטי, שם הסטודנטים לומדים באנגלית לתארים ראשון ושני. בדרך כלל כמרצה יש לי יותר קורסים שאני מלמדת באנגלית מאשר בעברית. תכנית המצטיינים שאני עומדת בראשה זו השנה השמינית – התוכנית לדיפלומטיה ציבורית, מכשירה סטודנטים ישראליים ובינלאומיים לפעול בעולם הדיפלומטיה הציבורית ולהשפיע על תדמית ישראל בעולם – ונלמדת באנגלית. לאחרונה חזרתי משנת שבתון באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שם שילבתי בין הוראה ומחקר עם עמיתים אמריקאיים".
ואיך הדיסלקטיות מתבטאת אצלך היום?
"כיום זה בא לידי ביטוי בעיקר בקריאה (בעבר היה מאתגר יותר גם בכתיבה). רמת הפיצוי שלי תמיד הייתה גבוהה ורק כשההתעמקות הייתה בקריאה, בעיקר בשפות זרות, ניתן היה לזהות את הקשיים. כיום אני כותבת ומלמדת בעיקר באנגלית".
קראו גם >>>
_______
איך מתגברים על דיסלקציה?
טיפים מהפסיכולוגית רות ריזל, מנהלת השירות הפסיכולוגי בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטת רייכמן
תמקדו מהו הקושי שלכם ומיצאו את הערוץ שהכי נוח לכם ללמוד בו. האם זה ערוץ שמיעתי? חזותי? אם אובחנתם בעבר, תקראו את האבחון שלכם ותבינו מה הבעיה והתאימו לה את האסטרטגיה המתאימה לכם ללמידה.
לימוד באקדמיה שונה מהלימודים בתיכון - שינון לא עוזר כשאתה באוניברסיטה. צריך ללמוד לקשר חומר שלומדים עם חומר שכבר יודעים, לטובת הטמעה ושליפה יותר טובה של החומר.
תרגלו שליפה מהזיכרון של המידע הנלמד - תרגלו בעל פה את החומר כשאתם סוגרים את המחברת ומנסים להיזכר במה שלמדתם. תתאמנו בפתרון בחינות משנים קודמות.
סגלו לעצמכם שיטות עבודה: בידקו שיטות כמו ניהול זמן בטכניקת פומודורו (פיצול ביצוע משימות לפרקי זמן בני 25 דקות, המופרדים ביניהם עם הפסקות קצרות), או לעשות שינויים קטנים בהרגלים כדי להצליח לשלב את הלמידה באופן מיטבי.
בחרו חברים ללימודים שמתאימים לכם: תזכרו שלימודים לתואר אינם ריצת ספרינט אלא יותר דומים לריצת מרתון. ריצה ארוכה מצריכה שותפים לדרך.
בקשו עזרה: תפנו במוסד הלימודים שלכם לגוף שמסייע לסטודנטים בלמידה יותר טובה.
