איפה נמצאת הכבאית הראשונה של הרצליה, אשר שוחזרה ושופצה במטרה להציבה לראווה במוזיאון בית הראשונים, כבר לפני שמונה שנים? את השאלה הזאת כנראה לא שאל בשנים האחרונות אף אדם בעירייה.
למעשה, עד לשבוע שעבר, שבו נדהם תושב העיר לגלות את הכבאית הראשונה של הרצליה בחצר ביישוב מחוץ לעיר, כל הסיפור לא היה מתגלה. בפוסט שפירסם התושב, יואב צ'סלר, בקבוצת "זכרונות הרצליה", הוא הביע תהייה, איך יכול להיות שהכבאית, שהובטח לציבור כבר לפני שנים שתשופץ ותוצב במוזיאון בית הראשונים בעיר, נמצאת במקום מרוחק כלשהו.
בעקבות פניית "ידיעות השרון" לעיריית הרצליה, קיבל צ'סלר לדבריו פניות מהעירייה, בנסיונה להבין באמצעותו היכן נמצאת הכבאית.
חשוב לציין: לפני שמונה שנים יזמה ראש העירייה דאז, יעל גרמן, פרויקט להבאת הכבאית הראשונה אל מוזיאון בית הראשונים. בפרויקט הושקעו מאות אלפי שקלים, אך בשל עזיבתה את התפקיד, הוא נזנח ואיש אינו יודע מה קרה מאז. כאמור, עד שנמצאה במקרה בשבוע שעבר על ידי תושב העיר.
הפרויקט של גרמן
לפני שמונה שנים, בעת כהונתה של גרמן, הגיע אליה מידע מתושבים, שעל-פיו, כבאית עתיקה של הרצליה נמצאת בקיבוץ עין גדי, כשהיא מוזנחת מאוד. גרמן ביררה ומצאה, שאכן מדובר בכבאית הראשונה של הרצליה. היא החליטה אז להרים את הכפפה ולהביא את הכבאית לעיר, במטרה לשמרה במוזיאון בית ראשונים.
מדובר בכבאית בעלת שלדה של Dodge, שנבנתה בשנות ה-40 על ידי מתנדבי תחנת הכיבוי בהרצליה, ובעזרת טוב לבם של תושבים ועסקים בעיר. קבוצת המתנדבים בנתה את הכבאית על שלדת משאית בריטית, עם הגה ימני. בין בוני הכבאית היו נחמן אדמסקי ז"ל, מפקד התחנה, ויהודה דורפצון ז"ל, ששימש מתנדב בתחנה. את הכסף אספו מתרומות של תושבים. במסגריה של מר אזגוט ומר קורץ בנו את המתקנים של הכבאית. זאת היתה הכבאית הראשונה והיחידה בהרצליה, עד לקבלת הכבאיות הנוספות, שנרכשו בעבור כל ערי המדינה.
מתוך הספר: "דברי נחמן אדמסקי ז"ל, מפקד התחנה בהרצליה בתחילת שנות ה-50: 'בשנת 1947 הוחלט לבנות מכונית כיבוי ותחנה חדשה, ולעזוב את הצריף. כדי להשיג מטרה זו נאלצנו להכריז על מבצע התרמה נוסף. על ידי ביקורי בית אצל תושבי הרצליה הצלחנו לגייס את הסכום לשתי המטרות אלה. מקום לבניית התחנה הקציב מפעל המים; מכונית הכיבוי נבנתה במקום על שאסי מכונית דודג', שנקנתה מעודפי הצבא האנגלי'.
"דברי רשף משנה שמואל צבי: 'במשך השנים רכשנו שלדת רכב מסוג דודג' מהצבא הבריטי, ומר אורי פוריץ, חבר הגדוד, בנה את המכל בהתנדבות. ציוד עזר (מעדרים, אתים וגרזנים) קיבלנו כתרומה ממר צינמן, וכן מתרומות האזרחים'".
בשנת 2010, הפרויקט להבאת הכבאית להרצליה ריגש מאוד את כל תושבי העיר. העירייה השקיעה רבות כדי להכין רחבה עם ויטרינה מזכוכית, שבה תוצב הכבאית, בחצר מוזיאון בית הראשונים. כן, הושקעו בשיפוץ הכבאית סכומי כסף רבים, המשוערים ב-300 אלף שקל.
בשנים אלה עזבה גרמן את תפקידה כראש העירייה ואז, מסיבות שאינן ידועות, הפרויקט נגנז. הכבאית המשופצת מעולם לא הגיעה למקום שיועד לה ברחבת המוזיאון.
חנה דלל: "כל פעם שאני עוברת ליד המוזיאון אני נזכרת בהבטחה שניתנה לתושבים לפני שמונה שנים. הכבאית שייכת לנו, והיא מומנה מכספי ציבור. זאת פשוט בושה שעניינים פוליטיים מעכבים את הבאת ההיסטוריה אל העיר"
כבאית בחצר
עד כאן היסטוריה. השבוע כאמור, גילה תושב העיר, יואב צ'סלר, את הכבאית, כשהיא מוצבת בשטח פרטי מחוץ להרצליה. הוא פירסם את תמונות הכבאית בפייסבוק ועורר סערה. צ'סלר הוא מוותיקי העיר. משפחתו ייסדה את קבוצת הפועל הרצליה בכדור-יד. לדבריו, "הכל היה מוכן כדי להביא את הכבאית אל המוזיאון. הזכוכיות שהיו אמורות להגן על הכבאית כבר עמדו במקום. הכבאית שופצה עד ליסוד, ואפילו הביאו אותה למצב שהיא יכלה לנסוע. אבל מסיבות שאינן ידועות, כאשר פדלון נכנס לתפקידו כראש העירייה, הפרויקט נגנז. אני חושש שמדובר בעניין של אגו בין שני ראשי הערים".
על הרגע שמצא את הכבאית סיפר: "גיליתי את הכבאית במקרה, כשנסעתי על כביש 4 לכיוון צפון. הכבאית מוצבת בשטח פרטי. לא ידעתי שמדובר בכבאית מיוחדת, אבל ראיתי שכתוב עליה 'תחנת כיבוי אש הרצליה'. מאחר שלי ולמשפחתי יש היסטוריה בעיר, ביקשתי לברר את הנושא, וגיליתי שמדובר בלא סתם כבאית היסטורית, אלא בכבאית הראשונה של הרצליה. הייתי ממש מופתע. גיליתי שמדובר בפרויקט נוסטלגי, אבל בגלל עניינים פוליטיים היא זרוקה מחוץ לעיר".
לאחר פרסום התמונות על ידי צ'סלר, פנו אליו גורמים מעיריית הרצליה, וניסו להבין היכן נמצאת הכבאית. "מנהלת המוקד העירוני פנתה אליי וביקשה לדעת איפה ממוקמת הכבאית, מאחר שלדבריה היא נגנבה. זאת פנייה תמוהה מאוד. האם עיריית הרצליה גילתה רק בעקבות הפוסט שפירסמתי שהכבאית העתיקה לא נמצאת ברשותה? האם רק בזכות הפוסט התחוור לעירייה שהכבאית נעלמה מתחת לאפה? פנו אליי גורמים נוספים מהעירייה. שאלתי את גורמי העירייה, למה לא פנו למשטרה אם אכן הכבאית נלקחה. אמרו לי שמחפשים אותה".
"בושה וחרפה"
"מתנהל מאבק בין הצדדים", מגלה צ'סלר, "אבל לתושבים מגיע לקבל את הכבאית השייכת להיסטוריה של הרצליה".
תושבי הרצליה דורשים לקבל את הכבאית שלהם: "מדובר בחתיכת נוסטלגיה של תושבי הרצליה", אומרת חנה דלל, תושבת העיר. "כל פעם שאני עוברת ליד המוזיאון אני נזכרת בהבטחה שניתנה לתושבים לפני שמונה שנים. הכבאית שייכת לנו, והיא מומנה מכספי ציבור. זאת פשוט בושה וחרפה שעניינים פוליטיים מעכבים את הבאת ההיסטוריה אל העיר".
"אבא שלי היה ממייסדי מכבי האש בהרצליה. למענו ולמען המתנדבים הראשונים — אנו קוראים לראש העירייה להביא את הכבאית כדי שנוכל ליהנות ממנה", אומר התושב עמי כהן. "עיר שלא משמרת את ההיסטוריה שלה — אין לה עתיד. איך נותנים לכבאית להיות זרוקה איפשהו במשך שנים? זה זלזול בכספי התושבים. מקומה של הכבאית בבית הראשונים, כדי שנוכל להראותה לילדינו ולנכדינו. כשאני מסתכל על תמונות הכבאית מהעבר, אני מזהה את אבי ועיניי דומעות. מה הוא היה אומר אילו היה יודע שבגלל התנגחות פוליטית לא מביאים את ההיסטוריה אל העיר?".
תגובות
יעל גרמן מסרה: "אני לא מעוניינת להתערב בעניינים של העירייה".
מעיריית הרצליה נמסר: "הכבאית שייכת לתאגיד הכבאות הרצליה והנושא טופל בזמנו על ידי מר רוני נווה, שהיה מפקד התחנה. לפני למעלה מ- 7 שנים בוצעה הכנה להצבת הכבאית ברחבה סמוך למוזיאון בית ראשונים, אולם היא לא הוצבה שם בשל התנגדות שכנים. מתוך הכרת הערך ההיסטורי שיש לרכב זה, בוחנת העירייה בימים אלו חלופות אתרים להצבתו".
באשר לטענות כי גורמים בכירים בעירייה פנו השבוע לצ'סלר והתעניינו היכן מצא את הכבאית, וכן אמרו באוזניו כי היא נעלמה, בחרה העירייה לא להגיב.
