בערב יום ראשון נגדעה משמרת שגרתית של רס"ר סלינקוב מימון (41), תושב העיר ואב לשניים, עם קבלת קריאה על שריפה בבית פרטי ברחוב קפלן בהרצליה. "הייתי באירוע באחד הרחובות המקבילים לרחוב קפלן, אז קיבלתי את הדיווח על השריפה. אני והשותף שלי, המתנדב ערן גרינברג, הגענו לשם ראשונים תוך דקות ספורות", מתאר מימון. "ראינו כי הבית עולה בלהבות ולא ניתן היה להתקרב מרוב חום, לכן עברנו לחלק האחורי של הבית. ראינו שהכל התחיל להתלקח, קורות העץ בפרגולה נשרפו והכל החל לקרוס". בשלב הזה מימון עוד לא ידע כי בפנים לכודים שלושה ילדים בני שנה עד שש.
השריפה שפרצה בקומה התחתונה של הבית כתוצאה מפיצוץ של מקרר, מילאה אותו במהירות בעשן כבד. השלווה הפסטורלית של הרצליה פיתוח התחלפה בבהלה. המטפלת ששהתה באותה עת עם הילדים הספיקה להיחלץ מהמקום בכוחות עצמה, בשעה ששלושת הילדים נותרו בביתם שהפך למלכודת אש.
הדקות עד להגעת כוחות הכיבוי הרגישו כמו נצח ומימון החליט לא להמתין. "ניסינו לפלס דרך לוויטרינה האחורית והתחלנו לעקור את התריסים והחלונות כדי שהעשן ייצא החוצה ונצליח להיכנס ולעשות לפחות משהו ראשוני", הוא מתאר. "נכנסתי פנימה למרות הכל, כי מישהו צעק שיש לכודים בבית, אבל אז לא הצלחתי לנשום, התחלתי להשתעל ויצאתי החוצה".
תוך שהוא מפלס את דרכו החוצה בעשן הסמיך, מימון שמע צעקות. "שמעתי ילדים צורחים מהקומה האחרונה. אני לא יודע מאיפה באו הכוחות, אבל עליתי למעלה והתחלתי לגשש. תפסתי ילדה שעמדה בפיג'מה והורדתי אותה למטה לאמבולנס. הייתה אווירת כאוס ובלאגן מטורף. אני זוכר גם את צוותי הכיבוי שהחלו לכבות את השריפה ולחלץ את שני הילדים האחרים. אחרי שחילצתי את הילדה סייעתי לכוחות הכיבוי, העברתי להם ציוד והצלחתי להפעיל גנרטור כדי שנוכל להשתמש במפוח כדי להעיף את העשן".
מה לגבי ההורים?
"הילדים היו בבית עם מטפלת שאותה ראיתי רק באמבולנס. אני זוכר את האבא מגיע עם כוויות בידיים ובראש, מנסה להיכנס ולא מצליח. הוא נתן לנו שרטוט בעל פה והסביר לנו על הבית, היכן כל אחד מהילדים נמצא. האימא הצטרפה כשהילדים כבר היו באמבולנסים וקיבלו טיפול".
הצלחת לעכל כבר את מה שקרה?
"הייתה עבודה יפה של כולם, שיתוף פעולה של כל הצוותים, משטרה, כיבוי אש ומד"א. העבודה תקתקה על אוטומט וכל מה שלמדנו בעבר פתאום בא לידי ביטוי. תמיד אמרו לי שברגעי האמת יש חלק אחורי במוח שיודע מה לעשות, וככה באמת פעלנו. התגובה הייתה מאוד מהירה. אם היינו מתעכבים אפילו בשתי דקות, המצב היה אחר לגמרי, כי הילדים ממש נשמו עשן רב שעלה למעלה . גם אחרי שכיבו הכל נכנסתי וראיתי את כל הצעצועים שלהם, הלגו והמשחקים - הכל פשוט נשרף כליל".
היום (ג') קיבל מימון בשורות משמחות. מצבם של שלושת הילדים שפונו לבית החולים מאיר השתפר ובת ה-4 שהציל ושהייתה מורדמת ומונשמת, התעוררה ויצאה מכלל סכנה.