הוא בן 15. מתגורר בהרצליה. אבל בעוד שאת מרבית בני גילו מעסיקים בנות, מבחנים, אופניים חשמליים והאייפון הכי חדש שיצא לשוק, הוא חושב על המוות. לאחרונה, כמעט מדי לילה, הוא סובל מדום נשימתי. אמו רצה לחדרו וממהרת להעיר אותו והוא קם מבוהל. זו תופעה שכיחה במשקלים כמו שלו. רק בשנה האחרונה הוסיף למשקלו כ-30 ק"ג, והיום, כשהוא מתנשא לגובה של כ-1.90 מטר, הוא שוקל כבר 180 ק"ג.
"אני כבר שבוע חולם על המוות שלי, כל לילה", הוא מספר בעצב. "בחלומות אני נפרד מהחברים, ואומר להם 'תדעו שאהבתי אתכם'. אני רואה סדרות בטלוויזיה ואני אומר לעצמי שאולי אלוהים מנסה לשלוח לי מסרים, כי אני עומד למות. התחלתי לאחרונה גם ולשמור שבת וללכת עם ציציות מתחת לחולצה, בגלל שאני פוחד למות".
"אני לא מראה, אבל זה כואב"
מאז ומתמיד היה ילד גדול ממדים. כשנכנס לכיתה א' הרתיע ילדים בני גילו, בגלל גודלו ומשקלו. אמו מספרת, כי כבר בגיל הזה היה בעל משקל עודף ושקל כ-50 ק"ג, אבל ככל שחלפו השנים המצב רק החמיר.
"הלכנו לרופאים, רשמתי אותו לחדרי כושר, ניסינו דיאטה בבית ומדריכי כושר בבית, ושום דבר לא צלח. ניסינו גם לעבוד על הקטע הנפשי, כי מדובר אצלו באכילה רגשית, אבל לא הלך כלום. אני משתדלת להיות מהרגע שהוא חוזר מבית הספר, להכין לו ארוחות מסודרות, אבל זה לא קל".
מדי שנה הוא מוסיף למשקלו כ-15 ק"ג בממוצע, אבל השנה, מאז ינואר האחרון, הוא מספר שהעלה כ-30 ק"ג, והוא סובל.
"כמעט בכל לילה אני בודקת שהוא נושם", מספרת האם. "אני רגילה לשמוע את הנחירות שלו ופתאום יש שקט בחדר, אז אני רצה ומזיזה אותו. זה קורה בשבועיים האחרונים המון. כלפי חוץ, אני מראה לכולם שהכל בסדר, אבל הלב שלי שבור לרסיסים קטנים. כל יום שנגמר בשלום, אני אומרת תודה רבה לקב"ה".
למשקל שלו, אומרת האם, יש לא רק השלכות בריאותיות, אלא גם השלכות חברתיות. "הוא לא נראה כבן גילו ויש גם קושי אדיר למצוא לו בגדים בחנויות. הילד סובל, עצבני, יש לו בעיות רגשיות, הוא לא יכול לצעוד עם חברים ולא יכול לרכוב על אופניים. אנחנו ממש זועקים לזעקה, כי המצב שלו הולך ומחמיר ואני לא יודעת אם הוא יחיה".
"אני בן 15 ויש לי עוד מה להספיק", אומר בנה. "קשה לי לישון בלילה, מבחינת הנשימה. החלום שלי הוא להיות קרבי בצבא, אבל אני יודע שלא יגייסו אותי בגלל בעיית המשקל. אני מנסה לעשות דיאטה, אבל זה קשה, אני רגיל לאכול ולשתות הרבה, יש כאלה שמכורים לסם או לסיגריות, ואני מכור לסוכר, למתוק, ולמרות שבבית אין את זה - אני תמיד משיג. לפני שבוע מצאתי את אמא שלי בוכה והיא אמרה שהיא מצאה אותי עם דום נשימה בשבת. לקחתי את זה לתשומת לבי. ירדו לי דמעות ומאז אני מנסה לקחת את עצמי בידיים אבל אני לא יכול, אני לא מצליח".
מה המשקל מונע ממך לעשות?
"קשה לי לצעוד ואני נאלץ לבקש מאמא שלי לבוא לקחת אותי מבית הספר. יש דברים שחברים שלי עושים ואני לא יכול לעשות, כמו לשחק כדורגל. אני אוהד של קבוצת בית"ר ירושלים ובגלל שלוקח לי המון זמן לעלות את המדרגות באצטדיון, אני מעדיף לראות את המשחק בבית. אני מנסה למצוא עבודה, אבל יודע גם שתוך שתי דקות נגמר לי הכוח, כי אני מאוד מתעייף. הרבה גם לא מקבלים אותי לעבודה, כי אני נראה מאיים. אני רק ילד קטן, כלום לא הספקתי בחיים.
"החלום שלי הוא להיכנס לחנות בגדים ושהמוכר לא יצחק עליי או שלא יגידו לי 'אין לנו מידות בשבילך' או שלא יביאו לי את המידה הכי גדולה בחנות וגם היא תהיה קטנה עליי. אני לא מראה את הכאב, אני לא מראה חולשה, אבל בכל פעם, בתוך תוכי, נצבט לי הלב וזה כואב. כשאני נכנס לפיצרייה שואלים אותי אם מגש אחד מספיק לי או שניים ואני נעלב ומתרגז, ובסביבה מפחדים ממני כי חושבים שאני ילד אלים. השומן שלי בנה לי תדמית של הילד השמן והבעייתי. זה מעליב".
"יש בגוף של בני שעון מתקתק"
על פי הנחיות משרד הבריאות, ילד מתחת לגיל 16 שנים ינותח ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה) אך ורק בכפוף לאישור ועדת חריגים. יחד עם זאת, יש לקיים תהליך ונדרשת הוכחה ותיעוד להשתתפות בתוכנית מאורגנת לירידה במשקל, הכוללת רופא ילדים המתמחה בבעיית השמנה, כירורג ילדים, פסיכיאטר ילדים, דיאטנית ועובד סוציאלי המתמחה בתחום זה. הנער והוריו החלו בבירורים על ההליך מול קופת החולים "כללית" בה הוא מבוטח, אולם לא הגישו בקשה רשמית לבצע את ההליך ולא עברו תהליך הרזיה מבוקר. לטענתם, הם פנו בהמלצת רופא המשפחה למרפאות חיצוניות המבצעות ניתוחי קיצור קיבה, כגון מרפאת ההשמנה הפועלת בבית החולים "מאיר" בכפר סבא. שם, לטענתם, התברר כי ההליך המקדים לניתוח, כולל הכנה פסיכולוגית, נמשך כחצי שנה. "בלי הניתוח, עוד שנה אני כבר לא היה בחיים", אומר הנער. "דיאטה רגילה כבר לא תעזור לי".
"היום הוא מבין את המצב שלו, וגם הוא צועק לעזרה", מוסיפה אמו. "כולנו דואגים לו ולא יודעים מה לעשות. בגוף של הבן שלי יש כרגע שעון מתקתק, אני מפחדת לאבד אותו. אני אוהבת אותו, זה הילד שלי. אני מקווה שיעזרו לו. אני לא רוצה לראות את מודעות האבל שלו והניתוח יכול להציל את חייו".
מבית החולים "מאיר" נמסר: "ניתוח בריאטרי הוא ניתוח גדול, מסוכן ומשמעותי ביותר באורח חיים.
"הנחיות משרד הבריאות מחייבות מעטפת של דיאטנים ופסיכולוגים, כחלק מההכנה לניתוח ואף מומלץ כחלק מהותי לאחריו. בקרב ילדים מתחת לגיל 16 תהליך ההכנה והמעטפת נחוצים ומחויבים עוד יותר.
משרד הבריאות מחייב אצל ילדים, שישה חודשים של פעילות במסגרת דיאטנית ופסיכולוגית, לפני ביצוע הניתוח. רופאי המחלקה אישרו את הניתוח ואף ביקשו מהמשפחה להתחיל בתהליך המתבקש (ואף תיאמו עם צוות מרפאת השמנה). עד לרגעים אלה, הילד ומשפחתו לא החלו את התהליך".
משירותי בריאות "כללית" נמסר: "ניתוח בריאטרי הוא ניתוח מורכב, שעל פי הנחיות משרד הבריאות נדרשת התערבות רב מערכתית של אנשי מקצוע, על מנת לבצע הערכה וקביעה לגבי יכולת המטופל להטמיע שינוי באורח החיים ולהבטיח הצלחה לאחר הניתוח. הדברים מקבלים משנה תוקף בעיקר כאשר מדובר בנער צעיר. אנו קשובים ומודעים למצב של הילד ובסיכום עם המשפחה, תואם עבורו תור דחוף בבית החולים 'שניידר' במרפאה האנדוקרינולוגית. צוות המרפאה יחל בתהליך מותאם למצבו של הילד ובהמשך להמלצותיהם, תתקבל החלטה מיטבית עבורו. ככלל, ניתוח בריאטרי בילדים מתחת לגיל 16 מאושר בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובכפוף להחלטה של ועדת חריגים. אנו נמשיך ללוות את הילד ומשפחתו בתהליך וניתן את המענה הטוב ביותר, בהתאם למצבו הבריאותי".
