קולות הירי, הפיצוצים, האזעקות, הלילות ללא שינה והדרמה שאליה נקלעו ויקטוריה רזניקובסקי תושבת ישראל לשעבר ובנה אנדריי בן ה-14 בעיר מגוריהם אודסה, אילצו אותם בסוף השבוע שעבר לעזוב הכול בהחלטה של רגע ולברוח לישראל בטיסת חילוץ מיוחדת של 'איחוד הצלה' שיצאה מהעיר יאשי שבצפון רומניה.
1 צפייה בגלריה
רונית, סוזי, ויקטוריה ואנדריי. "מהרגע הראשון במלחמה הרמתי טלפון לרונית שעזרה לי בכל"
רונית, סוזי, ויקטוריה ואנדריי. "מהרגע הראשון במלחמה הרמתי טלפון לרונית שעזרה לי בכל"
רונית, סוזי, ויקטוריה ואנדריי. "מהרגע הראשון במלחמה הרמתי טלפון לרונית שעזרה לי בכל"
(צילום: אלי לוי)
קראו גם >>>>
ויקטוריה גדלה בישראל כעולה חדשה. היא הגיעה לכאן עם הוריה שמתגוררים היום באריאל. לפני 16 שנים היא הכירה בן זוג ועברה בעקבותיו לאוקראינה. שם נולד גם בנה אנדריי שגדל כנער אוקראיני לכל דבר, למד בבית הספר מקומי, שיחק בקבוצת הכדורגל העירונית וצפו לו עתיד מבטיח. אבל המלחמה שיבשה הכול. ויקטוריה יצרה קשר עם בני משפחה וחברותיה בישראל שנרתמו וסייעו להגיע לארץ. אחת מהם היתה רונית מרקוביץ, תושבת רמת השרון, חברת ילדותה.
ביום חמישי בצהריים בשדה התעופה ברומניה, הפנים של ויקטוריה ואנדריי לפני הטיסה אמרו הכל. "המלחמה הזו תפסה אותנו מופתעים", היא סיפרה. "הגענו למצב של פחד נוראי, פתאום החלו הפגזות על אודסה, גם הבית שלנו רעד".
מה השאיר אותך כל השנים באוקראינה?
"עליתי כילדה קטנה עם משפחתי לישראל ובשנות העשרים הכרתי את בעלי, עברנו לאוקראינה, לפני חמש שנים הוא נפטר, אבל בחרתי להישאר שם. הקמנו בית באודסה, יש לי עבודה, יש לי חברות, התרגלתי לחיים פה, וגם לאנדריי יש את החברים שלו, כך שלא חשבתי לחזור לישראל. הניסיון לדובב את אנדריי לשוחח לא צלח. הוא עדיין בהלם, לא מבין מה קורה, והשפה העברית קשה לו.
"אני לא יודעת אם אני שמחה או עצובה. מצד אחד, הבית שלי באודסה, גם החיים של אנדריי", היא אומרת. "אבל כנראה שהמקום שלי בישראל. אני חוזרת בינתיים להורים שלי שגרים באריאל, יש לי אחות נוספת שגרה ברמת השרון. אני מרגישה בדיוק כמו איך שההורים שלי הרגישו כשהם עלו לארץ בשנות התשעים. המזל שלי שיש לי פה משפחה וחברות, כך שהאפשרות הזו להגיע לישראל ולא למקום אחר באירופה הייתה ריאלית יותר".
בשדה התעופה בן גוריון קיבלו את ויקטוריה ואנדריי החברה הטובה רונית מרקוביץ מרמת השרון וחברתה סוזי קלומיטי שסייעו להם למצוא טיסה לישראל. "מהרגע הראשון במלחמה הרמתי טלפון לרונית שעזרה לי בכל", סיפרה ויקטוריה. את הלילה הראשון העבירו ויקטוריה ואנדריי בביתה של רונית ולמחרת הם המשיכו לאריאל.
רונית גייסה את חברתה סוזי קלומיטי, מנהלת קשרי לקוחות של ג'יימס ריצ'רדסון, שהצליחה ליצור קשר עם גורמים ישראלים בחו"ל וכך הגיעו ויקטוריה ואנדריי לטיסה המיוחדת של "איחוד הצלה".
"חמישה ימים ניסיתי לארגן להם טיסה לישראל", מספרת השבוע רונית. "יום לפני הטיסה כמעט סגרנו טיסה ב-700 דולר עם קונקשן באיטליה, ואז מצאנו את הטיסה הזו מהעיר יאשי.
"היינו חברות בפתח תקווה, שם היא גרה לפני שהכירה את בעלה ועזבה את הארץ. נוצרה בינינו חברות מאוד טובה ואמיצה והקשר נמשך גם כשהיא עברה לאוקראינה. אני חושבת שכרגע הם בשלב של לצאת מההלם. הם ברחו ממלחמה. ויקטוריה תמצא את עצמה, אבל לאנדריי לא יהיה פשוט. ייקח לו זמן להתאושש מהניתוק שנכפה עליו. המשימה העיקרית של ויקטוריה ושל כל המשפחה זה לנסות ולטפל באנדריי שלא מבין מה קורה איתו. זה אומר לחפש מקום מגורים, למצוא לו קבוצת כדורגל שבה הוא יוכל להמשיך את הפעילות שלו".
ויקטוריה מביעה תקווה גדולה: "דיברתי עם חברים טובים ואני מקווה שיצליחו לסדר לו להתאמן במכבי פתח תקוה".
משלחת של 'איחוד הצלה' נחתה ביום חמישי שעבר ברומניה כדי להביא לישראל בטיסת חילוץ 160 פליטים. בטיסה הועברו גם 9 טון ציוד רפואי ו־15 טון מזון. כמו כן הצטרף צוות של 30 אנשי רפואה, שיסייע לכוח החלוץ שפועל בגבול אוקראינה־מולדובה.