מירב הכהן נחשבת לאחת המטפלות הרגשיות הבולטות בישראל. מאות צעירות וצעירים בני כל המגזרים מגיעים אליה כדי לפתור דילמות וקונפליקטים שתוקעים אותם בתוצאות.
חולים במחלות כרוניות נעזרים בה על מנת למצוא את פתרון למצוקה וקשישים שעוברים מהבית לדיור מוגן, עושים את התהליך בליווי צמוד שלה על מנת להקל על הטראומה.
למירב הגענו בעקבות המלצות של עשרות מטופלים שרואים בה כמי שמביטה על דילמות מזווית שונה. לדבריהם, מה שכולם רואים דומה, הכהן רואה באור לגמרי שונה ולכן גם סוללת דרך אחרת לפתרון יעיל.
מירב הכהן עצמה מסבירה: "הכול בחיים צריך לבוא ממקום של איזון. בעולם מושלם היינו מאפשרים לכל אדם להאמין בעצמו, אבל החיים לא כאלה. הרבה צעירים סוחבים טראומות אישיות, לעיתים טראומות של ההורים וזה מקשה עליהם לסלול את דרכם, למצוא כיוון בחיים האישיים והמקצועיים.
כאשר אני פותחת בפני הלקוח עוד אפשרויות, יתרחש אצלו שינוי תפיסתי ושינוי התנהגותי.
אנשים שלכודים שנים תחת עומס גדול של רגשות תסכול, כעסים, אכזבה ומרמור, נרמסים ממטענים רגשיים כבדים. להתנהל עם כעס על ההורים למשל, זה להביא על עצמך צרות קשות ו
מחלות. אני מביאה הסתכלות של חמלה, סליחה ושחרור בהסתכלות משותפת למה שיעשה עבור הלקוחות את השירות הכי טוב".
מגוון הלקוחות שלה עצום וכולל גברים ונשים מכל הגילאים, המגזרים והמעמדות.
"נדרש חיבור בין מטפל רגשי ללקוח. חייב להיות חיבור לטונים, להתנהגות, לדרך. לעיתים אני מנסה אבל אין התאמה מול הלקוח הספציפי ואני משחררת אותו באהבה.
מי שלא מגיע במצב שהוא מוכן ורוצה את הטיפול, הסיכויים להצליח איתו נמוכים מלכתחילה. אדם צריך להחליט שהוא עושה הכול על מנת לעזור לעצמו. אם למשל מישהו מתקשר ומבקש טיפול בשביל בן משפחה, זה כבר סימן רע עבורי...".
מה מאפיין טיפול רגשי?
"פתיחת עינינו של המטופל לאפשרויות חדשות. אין כפתור קסם, יש הסתכלות חדשה על המצב הקיים. הפתרון והמחויבות לדרך היא של הלקוח, אי אפשר לנוע במקומו. בסופו של יום, הלקוח יציל את עצמו."
הקורונה הקצינה את החרדות?
"ברור. חרדות נטישה, חרדות כלכליות, חרדות ופחד מקהל, בעיות של ביטחון עצמי ירוד ודימוי עצמי נמוך, אלה דברים שהקורונה הקצינה. ככל שהמגיפה נמשכת, אנו עדים להחרפת מצבם של מי שסבלו מבעיות קודמות לנגיף".
עד כמה נכונה התזה שרוב המחלות הן נפשיות?
"להשקפתי, כמעט כל המחלות יושבות על בעיה רגשית. אני לא מאמינה שפתאום נופלת על מישהו מחלה קשה. אנו מביאים על עצמנו גם מחלות סופניות. נוצר בנפש קונפליקט שאנו לא פותרים רק מדחיקים. אני תמיד מנסה לאתר את מקור הבעיה לצד אבחון של הרפואה הקונבנציונאלית. גם הרופאים נפתחו לטיפולים המשלימים ומודים שלמצב הנפשי יש משמעות מכרעת. לכל אחד יש טריגר אחר להפעלת החרדה שלו. אפילו מי שנתקע כילד במעלית יכול לפתח מחלה סביב הטראומה. לעיתים מדובר בקונפליקטים של ההורים שהם לא פתרו והעבירו אותם אלינו".
לסיום, מה הכי חשוב שנדע?
"אגיד משהו פרובוקטיבי, אבל חשוב. להערכתי, אין באמת גנטיקה במחלות. יש גנטיקה בטראומות, קונפליקטים ומצבים רגשיים. אני נתקלת במקרים שבהם הסבתא הדחיקה טראומה לא מטופלת וזה עבר לבת ולנכדה. אנחנו לא אמורים לסבול ממחלות, אלא לטפל במצב הנפשי ובקונפליקטים לפני שהוא מתפתח למקום של חולי. בא לי לצעוק לעולם שאנשים לא חייבים לסבול ולחלות, כמעט הכול ניתן לפתור ולשחרר עומס רגשי מיותר".
