נותרו שתיים
מכבי חיפה ובית"ר ירושלים לא יזכו השנה באליפות. זה לא בגלל הפער של הירוקים (8 נקודות) ושל הצהובים שחורים (9 נקודות) מהמקום הראשון. היו כבר קאמבקים גדולים מאלה. זו האיכות שהיא ליד, שהיא כמעט, שהיא מושלמת בצד אחד של המגרש (גם בבית"ר וגם בחיפה זה החלק הקדמי של הקישור) ובינונית להכעיס בחלק האחורי.
חיפה ובית"ר לא באותו סטטוס. בכרמל מקום שלישי זה כישלון מהדהד. התקציב, הבחירה בפרסונה כמו בכר, הצ'קים הכמעט פתוחים של שחר לא רק בתחילת העונה אלא גם במהלכה - אופרציה שלמה שעובדת מסביב לשעון רק כדי לקדש את המטרה העליונה שהיא הנפת הצלחת. וכל זה לא רק שלא מספיק, הוא גם לא עובד. דרושה אצל שחר מיני וועדת חקירה לגבי בחירת הזרים, הויתור על ירין לוי, ההירדמות בשמירה לגבי מחליף לפיירו ועוד.
אצל בית"ר, קבוצה שבעשור האחרון היתה בעיקר בפלייאוף התחתון עם סקנדלים למכביר, זו דווקא עונת התעוררות. הקהל ממלא כל פינה, הוייב הוא של אטרף, הכדורגל שובה עין בדרך כלל ואפילו כוכב מקומי כמו עומר אצילי אומר לא לחיפה ומעדיף את בית"ר.
אצל אלה ואצל אלה זו נחמת טפשים או נחמת עניים. בסוף היום, אף אחד לא יזכור את הסגן של בר כוכבא, בטח לא את הסגן של הסגן שלו. נשארנו עם מכבי ת"א והפועל ב"ש ועם חיפה ובית"ר כבעלות תפקיד חשוב במהלך הפלייאוף לגבי קביעת זהות האלופה.
הבשורה הטובה מבחינתה של בית"ר היא שהמועדון בתהליך של צמיחה שיכול בעונה הבאה לקפוץ עוד מדרגה ולהיאבק באמת על הכתר. הבשורה הרעה מבחינת חיפה היא שצריך שם לנקות את האורוות, לפרק ולהרכיב מחדש.
חסינות השבט
גיא לוזון, שבקמפיין האחרון של הנבחרת הצעירה השיג מאזן מדהים של שלוש נקודות מתוך 30, צפוי להמשיך לקמפיין נוסף. מה? איך? למה?
ובכן, בואו נשחק משחק: נניח שאבי לוזון היה מעסיק מאמן במכבי פ"ת שהיה משיג אחרי המחזור העשירי ניצחון אחד בלבד. האם הוא היה נשאר? האם הוא בכלל היה מגיע למחזור העשירי?
בוא נשחק משחק נוסף: נניח שלוזון היה יו"ר ההתאחדות ולמאמן הנבחרת הצעירה היו קוראים, סלובדן דראפיץ' שרון מימר או יוסי אבוקסיס. מה הוא היה עושה אחרי קמפיין כל כך מוצלח? האם היה מאריך להם את ההתקשרות?
כמובן שלוזון הוא לא יו"ר ההתאחדות אלא שינו זוארץ (שבמקרה או שלא, הוא איש מכבי פ"ת). אבל דווקא לוזון היה יכול לשים את המטען הגנטי בצד לשבת עם גיא לוזון ושינו זוארץ לארוחת ערב ומסביר להם שצדק לא צריך רק להיעשות אלא גם להיראות. שהמינוי המתמשך הזה מוציא רע מאד גם את זוארץ וגם את גיא לוזון. שעדיף היה ללוזון ג'וניור להודיע מיוזמתו שהוא ממשיך הלאה למקום אחר.
אבל בכדורגל שלנו, כמו בפוליטיקה הישראלית, אין כבר משמעות למילים כישלון אחריות ומבחן התוצאה. אין גם את המעטנש הזה שיגיד "איני יכול עוד" או יילך הביתה בגלל חשבון דולרים שמנהלת אשתו. דוביד שוויצר המנוח אמר פעם שכולם עובדים על כולם. ובכן, דוביד, כבר לא עובדים, עושים את זה בפנים לאור יום.
מחפשת בעל על ארבע
עכשיו אלו ימים לא פשוטים עבור אוהדי מכבי נתניה. הקבוצה שלהם אמנם פורחת מקצועית, והקמאבק שהיא ביצעה מקבוצת תחתית ללהיט של הליגה עד למקום כנראה בפלייאוף העליון - הוא מדהים, אבל אין איש ביציע, שכבר עבר על בשרו את דניאל יאמר ואלי שגב ואליהו אליהו, שיודע לאן הולך המועדון בעונה הבאה, כי אייל סגל הבעלים, מסרב להודיע האם הוא עוזב/מוכר את המועדון או נשאר בו.
סגל, ייאמר לזכותו, הקים את מכבי נתניה לתחיה והיה האיש היחיד שהסכים להציל את המועדון מאבדון. הוא גם השקיע מזמנו, מרצו וכספו כדי להעמיד כאן קבוצת כדורגל סופר ראויה ומחלקת נוער לתפארת.
אבל, וזה אבל גדול, נתניה, מועדון גדול בכדורגל הישראלי, לא יכול לחיות בחוסר וודאות שכזה לגבי מה שיקרה כאן בקיץ הקרוב. סגל, והוא נהג כך לאורך כל שנותיו, יודע שהקהל הוא הצרכן שלו ומגיע לו דין וחשבון, כי אחרי הפסדים אנשים לא ישנים בלילה בגלל הקבוצה שלהם והם הכח המניע שלו.
זו הסיבה שסגל חייב כבר עכשיו, במסגרת מסיבת עיתונאים או מפגש עם נציגי האוהדים - להסביר בצורה מסודרת מה התוכניות שלו. האם יש לו רוכש פוטנציאלי שאיתו מתנהל משא ומתן? האם הוא גמר אומר לעזוב? האם ימשיך להשקיע כבר בעונה הבאה במקביל לניסיון למכור את המועדון?
נתניה, בדיוק כמו הפועל ת"א, חוותה לא מעט טראומות בעלים בשנים האחרונות. התובנה לפיה היא חזקה מדי כדי שיקרה לה נזק מקצועי בלתי הפיך של ירידת ליגה, ממש לא מחזיקה מים כי זה כבר קרה לה בעבר. היא לא יכולה לסחוב את חוסר הוודאות הזה מעבר לחודשיים הקרובים, כי מועדון בריא מתחיל לבנות את עצמו לעונה הבאה בחודש אפריל.
סימני השאלה של האוהדים השחקנים וגם של המאמן יוסי אבוקסיס שהכי ראוי בעולם להארכת חוזה, לא מוסיפים בריאות לאף אחד. סגל, אוהד במלוא מובן המילה שגם אם טעה בדרך עשה רק טוב למכבי נתניה, לא יכול לסיים את הרומן שלו עם המועדון בשבירת כלים וחוסר וודאות, זה יהרוס את כל הטוב שהוא הרעיף על נתניה מאז שרכש את המועדון בעונת 2016-2017.
קראו גם:
פלייאוף תחתון תחתון
במשך שנים נהוג שקבוצות התחתית, אלו שנמצאות מתחת או מגרדות מלמעלה את הקו האדום, צוברות כמות נקודות גבוהה יחסית בסיבוב השני ומשפרות עמדות לקראת מלחמת ההישרדות של הפלייאוף התחתון.
העונה עושה רושם אף אחד לא רוצה או לא מסוגלת באמת להישאר בליגה בכוחות בעצמה ובונה כנראה על חולשות יריבותיה. שימו לב: גם מ.ס אשדוד גם עירוני טבריה ובעיקר הפועל חדרה פשוט לא מצליחות לחבר ניצחון לרפואה.
המאזן של שלוש הקבוצות הללו בחמשת המחזורים האחרונים: חדרה - שלושה הפסדים ושני תיקו. אשדוד - שני תיקו ושלושה הפסדים.טבריה - שני הפסדים. שני תיקו וניצחון. עכשי ברצינות, האם עם מאזן כזה מגיע לכן להישאר בליגה? האם אתם מסוגלים להיות ראויים לליגת העל או שזה פשוט גדול עליכן? יאללה תתעוררו לפני שנראה אתכם ביום שישי בשעה שלוש בערוץ חמש.
הבכיינות של ינאי
"יש מישהו שחושב שאני אגיע ואשקיע 105 מיליון שקל ואביא תואר ראשון להפועל ת"א ואראה איך התואר נגזל מאיתנו בגלל שיפוט שהוא מעבר למחפיר? אם הוא היה מחפיר הייתי חי עם זה. מי שחושב ככה, כנראה לא מבין איך החיים עובדים. מי שמשקיע כסף כמו שאני משקיע מצפה למקצועיות, ומעבר לזה מצפה לתום לב. מה שראינו היום זה שהכדורסל הישראלי לא יכול להתקדם, ואני מתכוון לדבר עם מי שצריך כדי שזה יקרה". זה מה שהיה לעופר ינאי בעלי הפועל ת"א לומר בריאיון לערוץ הספורט אחרי שקבוצתו הודחה מגביע המדינה בדרבי סוער ומרתק.
ינאי, שיכול אולי להיות מאוכזב או להרגיש מקופח בגלל ענייני שיפוט - חייב להירגע. הוא לא יכול אחרי כל הפסד להאשים את השופטים ואחרי כל ניצחון כמעט לצייץ הגיגי פאתוס ולהקניט את מכבי. הבנו שיש לו כסף. הבנו שהוא הפך את הפועל ת"א לגלאטיקוס. הבנו גם שהוא טיפוס צבעוני. הכל סבבה. אבל בחייאת עופר, זה מה שאתה רוצה שיזכרו ממך בעוד כמה שנים? שעשית רעש ורבת כמעט עם כולם? פאסון לא עולה כסף. אתה חייב להתארגן על אחד כזה. מבטיח לך שעם קצת צניעות וקלאסה החיים וההישגים יהיו טובים יותר.
אתם אמרתם
"לא הייתי נותן לכלב שלי לעשות פיפי במגרש בעכו"
השדרן משה פרימו, פוסל את האצטדיון הצפוני גם לבעלי חיים
("בדרך למגרש" רדיו ירושלים)
