ההצגה הכי טובה בעיר
הוא שיחק בקבוצה בעבר, נלחם על תקציבים עבורה ומשוכנע שהאליפות בהישג יד. אורן אוריאלי מספר על הריגוש המטורף וגם על הצביעות שזיהה בתוך החגיגות
הזכייה של בני הרצליה בגביע המדינה השבוע הייתה אירוע מחמם לב עבורי, מכל מיני סיבות. משפחתי קשורה בקשר בל יינתק עם הקבוצה מזה כמה עשורים, אני מאמין ביכולת של קבוצת ספורט עירונית ליצור חיבור אמיתי עם הקהילה, שני תלמידים שלי לשעבר משחקים בה ולא פחות חשוב – שיחקתי בה בעצמי. מסיבות אלו גם היה לי חשוב להילחם על תקציב הקבוצה במועצת העיר בטרם תחילת העונה. אפילו הצלחתי לא רע, כך אני סבור.
משחק גמר הגביע זיקק בדיוק את התחושות הנהדרות הללו. למשחק גם הגיעו שחקני עבר של הקבוצה מתקופות שונות וגם בכך היה לתרום לאווירה המיוחדת והחגיגית. והכל היה נעים, מרגש ואותנטי.
לעומת זאת, קשה היה לי לפספס את פסטיבל הנהנתנות הצבוע ואת עזות המצח של פוליטיקאים מקומיים, בכירים יותר או פחות, לנכס לעצמם קרדיט כלשהו על הישגיה של הקבוצה. באופן שאין להגדירו אלא כמביש, חלק מפוליטיקאים ממולחים אלו פעלו נגד הקבוצה לפני תחילת העונה, לעתים בבוטות ובחירוף נפש, אולם הדבר לא מנע מהם כמה חודשים ספורים לאחר מכן להסתובב בחדר ההלבשה, להעלות פוסטים נרגשים, להצטלם בפוזות מעוררות השתאות וגולת הכותרת – ויז'ואל ניצחון אולטימטיבי שאין לפוליטיקאי מקומי מה לחפש בלעדיו – תמונה עם הגביע.
ישנה אפשרות נוספת – ייתכן והקבוצה המיוחדת הזאת הילכה קסמים על אותם פוליטיקאים והם התאהבו בה במהלך השנה. זה אמנם אפשרי, אבל יש מי שיחשוב שזו ראייה רומנטית מדי.
כך או כך קבוצת הכדורסל של בני הרצליה היא ההצגה הטובה בעיר. מנהל הקבוצה זאב ברעם, יושב הראש אלדד אקוניס והבעלים לני רקנאטי השכילו לבנות קבוצה תחרותית, חכמה, נחושה ובעיקר אחת שלא נשברת בקלות – הזכייה בגביע המדינה לאחר שהקבוצה כבר הייתה בפיגור דו ספרתי מעידה היטב על אופיה של הקבוצה ועל הפוטנציאל האדיר שלה השנה.
איך ממשיכים? הולכים על אליפות בכל הכוח. זה אפשרי, רק צריך להאמין. אני יודע שאני מאמין בקבוצה הזאת בכל ליבי ואמשיך לסייע לה במועצת העיר, בכל דרך בה אוכל. בדמיוני אני רואה כיצד בעתיד הלא רחוק ייבנה בעיר שלנו אולם רב תכליתי אשר ישמש אכסניה מכובדת וראויה לכל קבוצות הספורט המקצועניות שיש לנו כאן בעיר. בסופו של דבר – ככה בונים מסורת ספורט עירונית מפוארת.
אורן אוריאלי הוא עורך דין, חבר מועצת העיר הרצליה ומנהל בית ספר יסודי באלפי מנשה
אהבת חיי
רביב טל אחד מאוהדיה השרופים של בני הרצליה מדבר על החיבור הממגנט בין הקבוצה לאוהדים, כזה שגורם גם לבתו בת ה-16 לא לפספס אף משחק
"השבוע היה אחד השבועות המרגשים והמשמחים בחיי. קשה לתאר במילים את תחושת ההתרגשות שאחזה בנו האוהדים בהיכל הספורט באותם רגעים בהם יאיר קרביץ, קפטן הקבוצה, הניף את הגביע הנכסף. בתי הבכורה, היום בת 22, יכולה לספור על כף יד אחת את מספר משחקי הקבוצה אשר החמיצה לאורך 16 השנים האחרונות. כן, גם היא אהבה ואוהבת את הקבוצה בכל ליבה. חיבקתי אותה ברגע מרגש של אבא ובת, רגע כה אישי ומרומם רוח, אבל כזה המייצג בצורה הטובה את סיפורו של מועדון "בני הרצליה". החגיגות נדדו לכיכר העיר ונמשכו אל תוך הלילה. השמפניה נשפכה כמים, המוני האוהדים הריעו לאלופים עם הגביע, וקשה היה לפספס את גל השמחה ששטף את תושבי העיר.
סיפורו של המועדון הוא סיפור על עבודה קשה, תרבות ארגונית מעוררת השראה ובעיקר של אנשים מדהימים. זה לא סיפור "סינדרלה". מועדון הכדורסל בני הרצליה הוא לא פחות ממועדון פאר. לא בזכות התקציבים, מספר האוהדים או הצפיפות שבארון הגביעים, אלא בזכות הונו האנושי, והשפעתו החברתית והקהילתית שאין שני לה בליגת העל. גם לאחר שנים רבות איני מצליח להסביר את הדבר שגורם לנו האוהדים להתמגנט כל פעם מחדש לקבוצה ולמשחקים.
לעיתים נדמה שבאולם הכדורסל המכונה גם "המבצר", הרכב האוויר מעט שונה. ההתרגשות בלתי מוסברת, האינטימיות והייחודיות שבקשר אוהדי-שחקני הקבוצה אין דומה לה, ועל תחושת המשפחתיות ששוררת בכל פינה אפשר להעיד "זר לא יבין זאת". אין ספור דוגמאות מרגשות יעידו על הקשר החם שבין האוהדים והשחקנים: המסורת לחגוג לכל שחקן עם אוהדי הקבוצה, שדואגים להכין עוגה ולבוא לטקס יום ההולדת בתום האימון או מסורת "משפחות מאמצות" בה השחקנים הזרים מוזמנים לארוחות שישי וארוחות חג בבתי האוהדים.
הקבוצה יצרה מסגרת אוהדים לתושבי העיר שאופיה המשפחתי והחינוכי שונה כמעט בתכלית מהאופי המייצג את מגרש הספורט הישראלי הטיפוסי. החיבור של המועדון והשחקנים לקהילה המקומית ולאוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים יוצא דופן.
אז איך קורה שהמועדון הקטן מהשרון מצליח במשך השנים להגיע להישגים מופלאים פעם אחר פעם ולסחוף אחריו את בני הנוער והוריהם? התשובה היא האנשים שמאחוריו. ל"בני הרצליה" יש הנהלה מסורה. החל מהיו"ר אלדד אקוניס ומנהל הקבוצה זאביק ברעם. השניים רואים בקבוצה מפעל חייהם ומשקיעים בה את נשמתם. הודות ללני רקנאטי, בעלי הקבוצה, שתומך בקבוצה בנדיבות שנים ארוכות וכמובן בזכות עיריית הרצליה. יש לנו מועדון שהוא משפחה. לשחקנים, לקהל האוהדים ולעיר כולה. מועדון שמנוהל בצורה שקטה, מסודרת וצנועה ומציב סטנדרטים ניהוליים וארגוניים גבוהים".
בראשי עוד מהדהד שיר האוהדים:
"בני הרצליה, בני הרצליה היא תביא לי עוד גביע/ גם אם לא יהיה פשוט, עוד תהיה לי אליפות..."
אז קדימה, יאללה הרצליה!
