לא נעים לרדת ליגה. בטח לא במועדון שנמצא כבר שלושה עשורים בליגה הבכירה. בטח ובטח לא נעים לשחקן שמעולם, לאורך 15 שנות הקריירה שלו, לא ירד ליגה, וזה קורה לו דווקא במועדון שאליו חזר בקיץ שעבר, כדי לסגור מעגל. זה מה שעובר בראש של ניצן חנוכי בשבועות האחרונים.
עבר זמן מה מאז אותה השלשה של יונתן שולדרברנד, ששלחה את בני הרצליה לליגה השנייה, והתחושות בקרב אנשי המועדון עדיין קשות וחמוצות מאוד.
סיבות ותירוצים
חנוכי, שחזר בקיץ שעבר למקום בו החל את קריירת הבוגרים שלו, תיכנן שעונת הקאמבק שלו תיראה אחרת לגמרי, אבל המציאות טפחה על פניו בעוצמה, וכמו כולם הוא מנסה להתמודד עם הטראומה.
"עבר קצת זמן, וכן, מעכלים את רוע הגזירה. מבאס מאוד. זאת תחושה איומה לרדת ליגה, אבל זה מה שקרה, וכספורטאים אנחנו צריכים להפנים ולהמשיך הלאה", אומר חנוכי השבוע.
אתה יכול להסביר מה קרה לכם השנה?
"יש הרבה תירוצים והסברים, אובייקטיביים יותר ופחות. אני חושב שהתחלנו את העונה עם לא מעט פציעות, שהכניסו אותנו למצב של חוסר ביטחון ולסוג של סחרור. הרבה משחקים בסיבוב הראשון, שבדרך כלל בונים ביטחון של קבוצה ונותנים אוויר להמשך העונה, היו לנו בידיים וברחו לנו. הפסדנו ונכנסנו לכדור שלג. בלי קשר לפציעות, היו הרבה מאוד משחקים ששיחקנו טוב דקות ארוכות, ואיכשהו בסוף לא ידענו לגמור עניין ולנצח. בליגה צפופה כל כך, וכשכל הקבוצות פחות או יותר באותה הרמה, משלמים על זה מחיר גבוה".
אפילו פעם אחת העונה לא הצלחתם ליצור מומנטום חיובי.
"כל הזמן צץ משהו. פעם הפסד מרגיז, פעם פציעה, פעם חוסר ריכוז ברגעים האחרונים".
עם כל הזוועות שעברתם השנה, עדיין הייתם ראש בראש מול נהריה. ניצחתם אותם בחוץ במשחק קריטי, שהיה אמור לסלול לכם את הדרך להישארות, ובכל זאת פישלתם ברגעים האחרונים.
"גם אחרי שניצחנו את נהריה, ידענו שזה לא גמור, והיו לפנינו משחקים קשים מאוד. באנו למשחק מול חולון שהיה בידיים שלנו והפסדנו. אחר כך מול ירושלים היינו קרובים מאוד, ובשוויון עד הרגעים האחרונים. והמשחק שבסופו של דבר הכריע את הגורל באילת, שהיה הסימפטום לכל העונה הזאת. המשחק היה שלנו, הובלנו ב-15 נקודות וברבע אחרון התחלנו לקרוס. בסוף היה בלבול והם קלעו שלשה אכזרית".
ספר מה עובר לך בראש כשאתה רואה את השלשה של שולדרברנד צוללת פנימה.
"וואו, זה היה כמו סכין בלב. אכזרי וכואב. כל הדקה האחרונה היה בלאגן ושריקות שהלכו לבדוק במוניטור, וטעות על טעות, עד שבסוף יונתן נשאר לבד וקלע את השלשה. זה היה שוק אדיר ורגע קשה ביותר".
רגע שפל למועדון שירד ליגה אחרי שלושה עשורים בליגה הבכירה.
"רגע לא קל בכלל. אין קבוצה שזה קל לה לרדת ליגה, בטח מועדון כמו הרצליה עם עבר מפואר ורצף של 30 שנה בליגה, אבל צריך להרים את הראש ברגעים הקשים, להתאושש מזה מהר ולעלות חזרה לליגת העל כמה שיותר מהר".
חילופי המאמנים התכופים ודאי לא הוסיפו שקט למערכת.
"אף פעם לא נעים שמתחלפים כל כך הרבה מאמנים, ובדרך כלל זה מעיד על עונה לא טובה ולמשהו שגרם לזה. הדברים לא קורים סתם. לא חושב שזאת הסיבה שבגללה ירדנו ליגה בסופו של דבר. זה לא תירוץ שאפשר להיתלות בו".
אחרי ששיבק השאיר את הקבוצה בעונה שעברה, הוא הגיע הפעם והיה לו די זמן להרים אתכם, אבל הוא כשל במשימה שהוצבה בפניו.
"שיבק הגיע וניסה לעשות את המיטב, הוא ניסה להוריד את מד הלחץ. נכון שהוא הגיע עם הרבה ניסיון, אבל היינו במצב קשה. היינו עמוק בתחתית, אנשים הבינו שזה הולך לקראת המחזורים האחרונים וההכרעה תהיה ממש בסוף. הפציעות לא נגמרו, וגם אלה שהגיעו נפצעו כמו שקרה עם פישר. גייב לוין גמר את העונה. לצערנו, מה שהיה לא הספיק".
גם בדרג הניהולי לא היה יותר מדי שקט העונה.
"אני לא חושב שהרגשנו את זה יותר מדי. גם אם היו דברים עם אקוניס או עם רקאנטי, אנחנו השחקנים לא הרגשנו את זה בשטח, וזה ודאי לא השפיע עלינו. גם לא היה לחץ יוצא דופן מכיוון ההנהלה. ברור שכשאתה מגיע לסיטואציה של הישרדות בליגה יש לחץ, אבל ההנהלה ניסתה כל הזמן לשמור על שקט תעשייתי. כולם ניסו לעשות את המיטב, אבל היו הרבה דברים שלא הסתדרו".
קבוצה חזקה
לפני שלוש שנים חגג חנוכי זכייה היסטורית באליפות במדי ראשון לציון, והוא אחד הישראלים היחידים שנושא בתואר קפטן של אלופה, שהיא לא מכבי תל אביב, שזכה בתואר. העונה הוא נאלץ להוסיף לרזומה המפואר שלו גם ירידת ליגה, ושוב כקפטן.
"זה מדכא ומאכזב מאוד. עשיתי הכל כדי שזה לא יקרה, וזאת באמת תחושה נוראית. זאת ממש בושה", הוא אומר. "אולי יש כאלה שזה עובר לידם, אבל אני לפחות קיבלתי את זה באופן קשה מאוד ברמה האישית, וזה השפיע עליי מאוד. זאת פעם ראשונה שאני יורד, וזה לא משנה מתי זה קורה לך בקריירה. כשאתה משחק מהלב, זה משפיע עליך בכל גיל ובכל רמה".
בהרצליה בונים על זה שאילת לא תוכל לשחק בליגת העל והקבוצה תישאר בליגה הראשונה.
"אני לא הכי מעורה בדברים האלה, אבל הבנתי שזאת התקווה האחרונה להישאר בליגה, בצורה כזאת או אחרת. צריך להמתין ולראות מה יוחלט".
בהנחה שהרצליה תשחק בלאומית בסופו של דבר, אתה צופה לקבוצה חזרה מהירה?
"קל זה לא יהיה. יש במועדון הזה אנשים טובים, ואני בטוח שבכל מקרה ובכל ליגה הם יבנו קבוצה טובה. אם זה יהיה בלאומית, אני בטוח שיעמידו קבוצה חזקה שתיאבק על חזרה לליגת העל. היו לא מעט קבוצות כמו גליל ונס ציונה שירדו וחזרו תוך שנה".
נראה אותך משחק בליגה השנייה וחוזר עם הרצליה לליגת העל?
"אני לא פוסל שום דבר, ודאי שלא הישארות בהרצליה. צריך לראות מה יתפתח, וכשנבין בדיוק מה קורה נקבל החלטות".
