בשנות התשעים כל חלוץ שהתקרב לרחבת השער של מכבי ת"א ידע מי יעמוד מולו - הברומרים. אילן הקשר וגדי הבלם, שהעמידו את משפחת הכדורגל המפורסמת ביותר בליגת העל, שהובילה את הצהובים לשלל תארים. בשנות האלפיים כל שחקן כדורסל שהגיע לקריית־מוצקין, קרית־אתא או כל אחד מהשילובים הבלתי אפשריים בין המועדונים ידע שסביר שיפגוש בצד השני לפחות שחקן אחד מצמד האחים לבית נניקשווילי. בשנים האחרונות מתפתח בראשון־לציון צמד דומה והוא אולי יהיה זה שישלוט בכדורסל הנשים הישראלי בעשור השלישי של המאה ה־21.
1 צפייה בגלריה
דניאל והילה. "קודם הצליח בארץ"
דניאל והילה. "קודם הצליח בארץ"
דניאל והילה. "קודם הצליח בארץ"
(צילום: אורן אהרוני)
תכירו את האחיות קארש: דניאל בת ה־19 והילה בת ה־16. הראשונה, שחקנית א.ס רמת־השרון והרכזת הפותחת של נבחרת הנשים. השנייה עלתה לקבוצת הבוגרות של הפועל ראשל"צ ומשחקת בנבחרת הנערות.
לא תופתעו לדעת שמדובר בשתי האחיות היחידות בליגת העל ושהמפגש ביניהן, או יותר נכון בין רמת־השרון להפועל ראשל"צ, שהיה אמור להתרחש במהלך הסגר ונדחה לחודש מרץ, כבר עכשיו מעורר אמוציות בבית.
"עכשיו? הרבה לפני", צוחקת דניאל, האחות הבכורה. הילה מאשרת: "מתחילת העונה, אנחנו לא מגלות סודות או מהלכים של הקבוצות שלנו".
דניאל ממשיכה: "ברגע שעברתי לרמת־השרון, כבר אז הילה דיברה איתי על זה ואמרה: 'את יודעת שיש מצב שאני אשמור עלייך'. עניתי לה: 'ואז אני אשמור עלייך'. ברור שאף אחת מאיתנו לא אוהבת להפסיד. מה שכן, אני רוצה כשניפגש שהילה תהיה טובה והקבוצה שלי תנצח במשחק".
הילה: "אנחנו חברות טובות, אבל מה יקרה אם אני אצטרך לשמור עליה? פשוט לא אתן לה לקלוע".
בכל זאת, לא יהיה מוזר לעמוד זו מול זו על הפרקט, כל אחת במדי קבוצה אחרת?
דניאל: "ברור שבדקה הראשונה יהיו חיוכים, אבל מיד אחרי אף אחת מאיתנו לא תראה בעיניים. אמא שלי, מה שבטוח, תספור את מספר הכיסאות באחת השורות ביציע, ותשב באמצע. אם כמובן ירשו עד אז להכניס קהל".
הילה: "יש הרבה עניין לקראת המשחק בו ניפגש. אני מאוד רוצה שדניאל תצליח, אבל לא נגדנו".
דניאל: "בתחילת המשחק תהיה התרגשות, אבל אני אבוא לנצח".

"שתינו יודעות שבמגרש משאירים הכל בצד"

קצת רקע: דניאל קארש, למרות גילה הצעיר, היא אחת הכדורסלניות הישראליות המובילות כיום בליגת העל. היא שחקנית חמישייה בנבחרת ושיחקה עם הכחולות־לבנות את כל משחקיה האחרונים במוקדמות היורובאסקט ב"בועה" ביוון. דניאל הגיעה לרמת־השרון אחרי שנתיים בהם הצעידה את הפועל ראשל"צ לצמרת, כולל המקום הרביעי בעונה האחרונה. רמת־השרון של אלי רבי אמנם מדורגת בתחתית הטבלה, אבל בליגת העל הצמודה שני ניצחונות בלבד מפרידים בין המקום האחרון לשני.
הילה, בדומה לאחותה הגדולה, עושה את אותו המסלול. גם היא רכזת והעונה היא עושה את צעדיה הראשונים בליגת העל בהפועל ראשל"צ של זיו ארז. הילה כבר נחשבת לאחת ההבטחות בענף.
האחיות קארש כיכבו בעבר יחד בקבוצת הנערות של ראשל"צ והעונה הילה הצעירה עלתה לקבוצת הבוגרות של המועדון. מה שכן, זה יהיה מפגש מעניין, לא רק בשל העובדה ששתי האחיות ייפגשו ראש בראש, אלא גם כי דניאל תתמודד לראשונה מול הפועל ראשל"צ, הקבוצה, כאמור, בה כיכבה עד הקיץ. "זה יהיה מוזר", מודה דניאל.
הילה: "שתינו יודעות שבמגרש משאירים הכל בצד".

"כל הבית שלנו מתנהל סביב הכדורסל"

דניאל והילה הן כבר הדור השני במשפחת קארש שלא יכול לעזוב את הכדור הכתום. שרון (48), שחקן מכבי ראשל"צ בעבר ואחד הקלעים הכי גדולים שידעה ליגת המשנה בסוף שנות ה־80, כבר מזמן תלה את הנעליים. הוא משמש כיום כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער במכבי ראשל"צ, אבל יש לו, כאמור, ממשיכות דרך.
"ברור שהעובדה שאבא היה שחקן והכדורסל היה תמיד בבית השפיעה גם על הבחירה שלי", מספרת דניאל. "ראיתי הרבה משחקים בטלוויזיה, ואז המאמן זיו ארז הגיע לבי"ס היסודי שלי בנווה עוז וסיפר לנו שמתחיל פרויקט חדש של כדורסל בנות. אני יכולה להגיד לך בפה מלא, כשהגעתי לאימון הראשון שלי, כבר אז צמחה האהבה לכדורסל. זה לא היה מובן מאליו, שיחקתי טניס, שחיתי, אבל כדורסל משך אותי הכי הרבה".
"אני התחלתי לשחק בשביל הכיף", משחזרת הילה. "הייתי גם בטניס ובחטיבה הייתי צריכה לבחור בין השניים. בחרתי בכדורסל. זה שדניאל שיחקה גם, המריץ אותי. מה עוד, שגדלתי לתוך זה".
זה בטח כיף ששתי אחיות מאותה משפחה מתרכזות באותו תחום?
הילה: "אני אישית מאוד נהנית מזה. נכון, לפעמים כשעושים השוואות בינינו זה מציק, אבל בסך הכל מאוד כיף. זה חיבר בינינו".
דניאל: "לפני שנה־שנתיים שיחקנו ביחד, לקחנו את אליפות ליגת הנערות, היינו נוסעות לאימונים ביחד. זה חיזק את הקשר שלנו כאחיות. כמו שהבנת, זה לא רק שתי אחיות שמשחקות, כל הבית שלנו מתנהל סביב הכדורסל. בשבת בבוקר יש משפחות שמטיילות, אנחנו הולכים לפארק ומתאמנים".
לאחיות יש גם כן ממשיכי דרך במשפחה. האחות מאיה (14) משחקת גם כן במחלקת הנערות של הפועל ראשל"צ והאח איתי (8) עשוי גם כן להיות כדורסלן באחד הימים. "אני תמיד צוחקת שעוד 3־4 שנים החמישייה של נבחרת ישראל תהיה הילה, מאיה ואני", מספרת דניאל בחיוך, "זה לא יהיה מפתיע כי אני יודעת כמה אנחנו משקיעות, כמה אנחנו רוצות את זה. לא יכולה לשים את האצבע ולהגיד מה זה החיידק ששיגע את כל הבית. מה שכן, ברגע שאתה אומר אצלנו את המילה 'כדורסל' העיניים זוהרות".
מה לגבי מטרות או שאיפות.
דניאל: "החלום שלי לשחק באירופה, באחת מהליגות הבכירות. מטרה קרובה יותר: להגיע עם רמת־השרון לפלייאוף העליון".
הילה: "לשחק באירופה, אבל קודם להצליח בארץ. לעשות צבא, להתבסס בליגת העל עם הפועל ראשל"צ".
מודל לחיקוי יש?
דניאל: "תמיד הראו לי בצעירותי רכזים שהם בנים, בעיקר יווניים. ברגע שהגעתי לנבחרות נחשפתי לשחקניות עבר כמו לימור מזרחי ולירון כהן. הן דמויות לחיקוי. בגלל הבנת המשחק, הפיק אנד־רול, הן שלטו בקצב של המשחק".
הילה: "בעיקרון דניאל הייתה המודל לחיקוי. בעולם יש את סו בירד, דיאנה טוראסי ואלישה קלארק".
עם יד על הלב, מי מנצחת באחת על אחת?
דניאל: "כשאנחנו מתאמנות, יוצא לנו גם לשחק אחת על אחת. בסופו של דבר, אני אגיד שאני מנצחת והיא שהיא".
הילה: "בוא נתפשר על זה שאני מנצחת מדי פעם. בילדות היא ניצחה יותר, עכשיו כבר גדלתי".

הדילמה של אמא ואבא

אז נכון, לא ברור אם יהיה עד מרץ קהל, אבל בהנחה שכן - את מי יעודדו אמא עידית ואבא שרון קארש במשחק בין רמת־השרון להפועל ראשל"צ? "מי שתהיה טובה יותר תנצח", מספרת עידית, "אני בתור אמא רוצה ששתי הקבוצות ינצחו, אבל זה לא אפשרי. לא איכפת לי שאחת תנצח והשנייה תהיה טובה. אני באתי מתחום הספורט, מורה לחינוך גופני, ואחד המסרים שאני אומרת לבנות הוא: תעלו בכל מקרה לתת 100 אחוז".
שרון, שכנראה יצפה בשידור החוזר בטלוויזיה: "לא הייתי העונה במשחקים בליגת העל כי באותו יום רואה את הנוער של מכבי ראשל"צ מתוקף תפקידי".
עידית: "גם את דניאל וגם את הילה, עוד בהיותן קטנות, חשפתי לכמה ענפי ספורט. שחייה, טניס, ריקוד. בסוף בחרו בכדורסל. איפה שטוב להן, טוב לי".
והנה, כעת שתיהן בליגת העל, ועוד בשתי קבוצות שונות. לא מוזר?
עידית: "לא יודעת אם מוזר. אתה יודע איך זה בספורט, היום שחקן מתאמן פה, מחר משחק בקבוצה השנייה. הרגע שדמיינתי עליו מאז שהן התחילו עם הכדורסל, היה לראות אותן משחקות זו עם זו, וזה קרה. רציתי לראות אחת מוסרת לשנייה אסיסט, גם זה התגשם".