בשנתיים האחרונות המדינה האהובה שלנו עוברת לא מעט תהפוכות וטלטלות שמשנים אותה (ובתוך כך גם אותנו) ללא הכר. לרגל יום העצמאות ה-76 לישראל, בחרנו להניח את המצוקות והמחלוקות בצד ולהעלות למרכז הבמה את הבתים שלנו שמוכיחים פעם אחר פעם שעל אף השוני בתפיסות ובדעות, בסופו של יום אנחנו הישראלים מאוד דומים. אז קבלו אותם: אלה הם המאפיינים הבולטים בבית הישראלי .
יותר מאי פעם, המציאות המרה שנחתה עלינו לפני למעלה מ-7 חודשים גרמה לנו להבין שכלל לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אנו מגיעים, או מהיכן עלו ההורים והסבים- כולנו רקמה אנושית אחת, בטח כשמדובר בבתים שלנו בהם אנו משוועים בראש ובראשונה לייצר מעטפת מכילה ומזמינה לבני המשפחה ולחברים. לכן אנחנו משקיעים בתכנון ובעיצוב שלהם לא מעט מחשבה ומשאבים, גם בזמנים מאתגרים.
בעוד שברבים מהבתים לאורכה ולרוחבה של ישראל מיושמות גישות עיצוב ששאולות ממחוזות רחוקים (מי אמר עיצוב סקנדינבי, יפני או טוסקני ולא קיבל?) יש קו אחד ברור שמקשר ביניהם: תחושת חמימות, שמתכתבת עם האופי והטמפרמנט הישראלי. ככלל, סגנון הפיוז'ן שהתפתח כאן לאורך השנים שב ומוכיח עד כמה אנחנו פתוחים לאמץ נרטיבים שכוללים מארג של ניגודים, כשמוטיבים ממזרח וממערב, אלמנטים מודרניים ועתיקים וגוונים חמימים לצד קרירים שזורים יחדיו בסביבת המגורים. העיצוב הישראלי של ימנו חף ממסגרות וחוקים ונראה שאט אט מתפתח כאן סגנון שייחודי רק לנו.
תכנון שנאמן לתרבות, לאקלים ולאורחות החיים
"הרבה השתנה מהימים בהם הבית הישראלי תוכנן כפונקציונלי גריידא ובמציאות של 2024 הבתים שלנו מורכבים מחללים מנומקים היטב ומעוצבים בקפידה, כשגם אלה שמושפעים מתמות תכנון ועיצוב בינלאומיות נשארים נאמנים לאורחות החיים כאן, לתרבות ולאקלים הים תיכוני", מסביר האדריכל בועז שניר, בעל משרד לאדריכלות תכנון ועיצוב בהרצליה.
"ככל שמתקדמים בציר הזמן, ניכר כי בעיקר באזור השרון, החשיפה הגוברת של בעלי הנכסים למגוון רחב של סגנונות עיצוב וטכניקות בניה מובילה אותם לייצר בתים שטומנים בחובם שילובים מרתקים שמבוצעים בצורה מושכלת ומנומקת- שילובים שמתורגמים למרחב מחייה מורכב ועשיר. בתוך כך, הקונטקסט הסביבתי, תנאי האקלים ושגרת החיים המורכבת גם הם מגדירים את הבית הישראלי והשאיפה כיום היא לתכנן בתים רווי אור ואוויר שמאפשרים קשר הדוק בין הפנים לירוק שבחוץ. בבתים, וכך גם בדירות החדשות, חשוב לנו ליישם פתחים גדולים מרצפה עד תקרה שמכניסים את החוץ פנימה ובדומה לדלת הכניסה גם דלתות הפנים אנו בוחרים לייצר גבוהות מבעבר כשבחלק מהפרויקטים, ממש כמו החלונות, גם הן נישאות עד לגובה התקרה".
מוותרים על המסכים בסלון
"בבתים שלנו אנחנו שואפים לייצר בסיס קבוע ואיתן", מוסיף שניר. "אנחנו אומה שאוהבת להציג ולחשוף בגאווה את התוצר המוגמר ולכן מייחסים חשיבות לנראות של כל פרט, החל מדלת הכניסה והחזית וכלה באלמנטים ששזורים בבית עצמו. גם בבתים שאינם מתוכננים כ-open space המטבח מהווה את לב הבית והוא נותר פתוח לכיוון הסלון ופינת האוכל- מתווה מושלם לאומה שמקדשת ערכים כמו משפחתיות והכנסת אורחים.
ככלל, המטבחים מודל 2024 בישראל הם ורסטיליים וטכנולוגיים, כוללים הרבה יותר פונקציות ואפשרויות מבעבר, ומעל לכל מאפשרים שיח, קירבה ואינטראקציה בין כל הנוכחים בחלל הציבורי. בפרויקטים החדשים (בפרט אלו המתוכננים באזור השרון) הנטייה היא לוותר על מסכי טלוויזיה בסלונים וזהו תוצר של שינוי חברתי ותרבותי- הלא השימוש במסכים האישיים וסוגי מדיה מתקדמים הולך ומתרחב, וכתוצאה מכך אנחנו מקבלים חללים ציבוריים, ובפרט סלונים, אינטימיים יותר שמייצרים אווירה.
אבולוציה בגזרת הממ"דים ופינות העבודה
"את דלתות ההזזה המאסיביות של חדרי הממ"ד שלצערנו הפכו לרלוונטיים מתמיד, מחליפות דלתות כיס שנטמעות בקיר, פרט שמאפשר להקנות לחדרים האלה תחושה יותר ביתית. בנוסף, משבר הקורונה שינה במידה רבה את אופן העבודה, זאת על אף שכבר מזמן חזרנו לעבוד במשרדים, ופינות העבודה הביתיות מהוות פונקציה חשובה ומבוקשת. ביותר ויותר בתים ודירות וישראל מוקצה עבורם מטראז' כחלק מהחלל הציבורי, כחדר נפרד או כעמדות בחדר השינה. בפועל אנחנו עדים לגמישות תכנונית נפלאה שמשנה את מערך הפונקציות בבתים וזהו תוצר של שינויים שהתרחשו בשנים האחרונות ונראה שהם כאן כדי להישאר".
החזית החמישית
תכנון הבית הישראלי העכשווי מושפע מהרבה גורמים, כמו זהותם של בעלי הבית וצרכיהם והסגנונות המועדפים עליהם, אבל אם יש דבר אחד שמקשר בין כולם הוא שלא משנה מהו אופיו וצביונו של הבית, הוא כמעט תמיד יהיה מזמין ומשפחתי" כך לדברי שי דוד, מנכ"ל ובעלי 'כרכום עיצוב נוף'.
"ככל שחולפות השנים, החוץ שמקיף את סביבת המגורים הופך לנדבך חשוב יותר ויותר בתרבות האירוח שלנו- הוא מזמין, משלב בין שטחים פתוחים לפינות אירוח ומקומות ישיבה רבים, אזור ייעודי לבישול ואכילה ובריכת שחיה- גם כשמדובר בפנטהאוזים או גינות גג. הרציונל בכל אחד מהמקרים הוא ליצור שטחי חוץ שמהווים חלק בלתי נפרד מהפנים".
"בפועל, אם בעבר עיקר העשייה נסובה סביב תכנון והקמה של גינות וגנים, כיום כ- 50% מהפרויקטים הם 'גינות בשמיים' שמעידות עד כמה החוץ מהווה מראה של הפנים, גם כשמדובר בסביבת מגורים עירונית. נכון יהיה לומר שהמרחב החיצוני תמיד זכה להתייחסות אבל בפועל, עד לפני זמן לא רב עיקר התקציב הושקע בפנים ורק היתרה הוקצתה לטיפול בחוץ. המגמה החלה להשתנות לפני כעשור ותקופת הקורונה תרמה לכך מאוד- תושבי הערים בישראל הבינו שלא משנה היכן הם גרים, לחוץ יש משנה חשיבות".
"התפיסה הזו מתכתבת היטב עם החלום הישראלי שהיה ונותר בית, משפחה, ילדים וגינה- גם בעיר, ואכן בבנייה העירונית העכשווית מייצרים שטחים ייעודיים למטרות פיתוח וגינון- גם באזורים נטולי גינת קרקע. כך למשל, לא מעט מחברות הנדל"ן באזור משווקות נכסים שיאפשרו לגור בעיר מבלי לוותר על חלום הגינה הירוקה והמלבלבת וניכרת גם השקעה בחזית החמישית, דהיינו הגגות, כשרבים מהישראלים כבר אינם מסתפקים בכמה אדניות בהיקף ובוחרים להקים בהם גנים של ממש שמייצרים תחושה של מגורים בבית קרקע, דבר שמתאפשר הודות לטכנולוגיות מתקדמות ולחומרים קלים שמאפשרים ליצור גינה שלמה שעומדת בתקנים ובעומסים המותרים".
"אנו עדים לכך שהישראלים רואים בגינה חלק בלתי נפרד מהבית וההשקעה בהתאם, כשכיום ישנם לא מעט מקרים שבהם התקציב מחולק שווה בשווה בין החוץ לפנים וניכרת מחשבה יתרה בתכנון, בתקציב ובחומרים. התוצאות בהתאם".
מעצבת הפנים דקלה וטורי מ VATORI DESIGN מסבירה "הבית הישראלי חמים יותר, על כך אין עוררין. העיסוק שלנו באוכל, בחוויית אירוח, טבוע בנו הרבה מאוד שנים. אם זה בחגים שמייצרים קהילתיות, אירועים, ומפגשים, כל אלו יוצרים בית חם. אני רואה בצורה מובהקת שלחלל הציבורי משמעות חזקה. האזור הציבורי משמעותי, אם זה הפתיחות שחלה בין המטבח לסלון, או החיבור בין המטבח לפינות האוכל, ואף החיבור בין המשרד הביתי לחלל הציבורי, כל אלו מאפשרים את התקשורת המשפחתית במרחב הפתוח, כאשר כל פונקציה מוגדרת באמצעות אלמנטים שונים כגון שטיח, מחיצה, ספרייה או תאורה. זה אמנם קורה גם במערב, אבל אצלנו תרבות האירוח והבישול, והמשפחתיות מעל לכל, מאוד ניכרים. מעבר לכך גם הקורונה, והמלחמה מחזירים אותנו הביתה, וכך נכנסות לבית עוד ועוד פונקציות שמאפשרות מרחבים משותפים של ביחד ומרחבים אינטימיים".
תמיר רז, מנכ"ל דלקוב, מצטרף למעצבת דקלה וטורי. לדבריו " בשנים האחרונות האזור הציבורי הפך להיות 80 אחוז מהשהות היומיומית שלנו בבית, גם להורים וגם לילדים. חלל שהוא יותר חברתי, חלל של ביחד. אותו מרחב של החלל הציבורי, כמובן בא על חשבון החללים הפרטיים שהולכים ומצטמקים".
בהתייחסו לחדרי השינה ולענף הארונות, מסביר רז "מתקיימים שני דברים בו זמנית. מצד אחד בבנייה הרוויה תופסים את מקומם של חדרי הארונות , הארונות עם דלתות פתיחה ויחידות פתוחות. לעומת זאת, בבתי הקרקע ופנטהאוזים גדולים, חדרי הארונות רק הולכים וגדלים".
קראו גם:
עוד אומר רז, כי "ההתייחסות של הקהל הישראלי לנושא האחסון היא דומיננטית. אני נתקל מדי יום בשאלות אחסון שונות ומשונות. כך שכמעט בכל בית ישראלי הקירות בסלון ובכלל הפכו לשטח אחסון. אם בעבר ראינו טלוויזיה תמימה מורכבת על קיר גבס מעוצב , היום אלו קירות ענק עם הרבה חלל אחסון בעומקים שונים, לצד הרבה מאוד פתרונות יצירתיים לטובת העניין, כמו מקום ייעודי מתחת למדרגות, במסדרונות ועוד".
