וודי ופיליפ, בני שנה, רזים, יפים וחברותיים, אוהבים לשחק עם בני אדם ומתאימים למשפחה; ניקולאי, בן שלוש, פחוס אף, אוהב עיסויים וזקוק לאמא מפנקת שתבשל לו אוכל טוב; ניקה, שועלית בת שלושה חודשים, חמודה ושובבה, ננטשה ברחוב אחרי לידתה; מריו, בן שנה עם צלקות על פניו, אוהב אנשים למרות כל מה שעבר; אוסקר, צעיר, יפה, אבל צולע בגלל שבר ברגל; קוקוס, פינצ'ר תחש מעורב בן שלוש, מחכה לבית; הארי, האסקי מעורב בן שש, מדוכא כי אף אחד אינו מתעניין בו ואינו רוצה לאמצו. אלה רק חלק מ-25 הכלבים הנמצאים כיום בכלבייה העירונית בהרצליה, וממתינים לאימוץ.
נטישה כואבת
תקופת הקיץ קשה במיוחד בכלביות — בתקופה זו יש יותר נטישות ופחות אימוצים. הסיבה: עם ישראל יוצא לחופשות בחו"ל, ורבים מסיעים את הכלבים שלהם לעיר השכנה, נוטשים אותם ברחוב או קושרים אותם לגדר הכלבייה. "לצערי, אנשים עדיין מתייחסים לכלב כאל כלב, לא כאל בן משפחה", אומרת רגינה אפראימוב, הממונה על ליווי המאמצים בעמותת "הרצליה אוהבת חיות". "כאשר צצים קשיים או בעיות התנהגות לא נוטשים אותם, כמו שלא נוטשים ילדים עם קשיים ובעיות" אומרת אפראימוב.
יש לציין, כי הכלבייה העירונית מיועדת רק לכלבים שנשכו והוכנסו להסגר או לכלבים שנאספו מהרחוב, לאחר שנמצאו משוטטים בלי השגחה. "לנטוש כלב בכלבייה זה בניגוד מוחלט לתפיסת העולם שלנו", אומר מנהל המחלקה הווטרינרית והכלבייה העירונית בהרצליה, ד"ר יוסי מורדוך. "יש לך כלב, קבל עליו אחריות. הכלבייה אינה פתרון".
מתנדבי העמותה מוצאים בתים חדשים לכלבים נטושים, או לכלבים שהוחזרו על ידי המאמצים. "כל יום אנשים מחזירים כלבים", אומרת רגינה אפראימוב, "ויש להם המון סיבות, שאף אחת אינה מוצדקת: הילדים לא יכולים לטפל בכלב, אנחנו טסים לחו"ל, עוברים דירה, נולד לנו תינוק, הכלב משתין בבית, הוא משאיר המון שערות, הוא אנרגטי מדי, הוא מבוגר מדי, אנו לא מתחברים לכלב. אשה אחת אמרה לי שריח הקקי של הכלב מגעיל אותה".
בואו לאמץ
הכלבייה העירונית החדשה בהרצליה נחנכה באוקטובר 2017. בכלבייה 16 תאים, שכל אחד מהם יכול לאכלס שניים-שלושה כלבים גדולים או ארבעה-חמישה כלבים קטנים. רוב הכלבים ששוהים שם כיום ננטשו ברחוב על ידי בעליהם, ונאספו על ידי פקחי המחלקה הווטרינרית. יש כלבים שמגיעים במצב תזונתי ירוד ועם בעיות בריאות — שעלת, בעיות נשימה, שברים וקדחת קרציות. בכלבייה הם זוכים לטיפול רפואי ולחיסונים, לעיקורים ולסירוסים ולשתילת שבב. כלבים חולים או שעברו התעללות והגיעו למרפאה במצב סופני — מורדמים. "אנחנו לא מרדימים כלבים בריאים", אומר ד"ר מורדוך בנחרצות, "אנחנו מעבירים אותם לאימוץ".
ימי האימוץ נערכים בכלבייה בכל יום שישי, כשעל האימוץ אחראים מתנדבי עמותת "הרצליה אוהבת חיות". במהלך כל ימות השבוע מגיעים המתנדבים לכלבייה, ומוציאים את הכלבים לטיול בוקר בחצר. "הטיול הזה חשוב מאוד, כדי שהכלבים ייפגשו עם אנשים רבים, ויתרגלו שוב לחיות בקרבתם, וכך יהיו בשלים יותר להימסר לאימוץ", אומר ד"ר מורדוך.
"כלבים שהגיעו מהרחוב פוחדים מעט מבני אדם, וזקוקים לזמן כדי להתקרב למתנדבים", מוסיפה אפראימוב, "אבל עם הרבה אהבה וחטיפים הם מסתגלים".
"יש כלבים במצב חרדתי, אחרי תקופה של הזנחה ולפעמים התעללות", אומר רואי תיבון, אחד המתנדבים. "בהתחלה הם דבוקים לרצפה, ואחרי תהליך משותף הם נפתחים, משתחררים, והביטחון העצמי שלהם גובר".
איזה כלבים אנשים מעדיפים לאמץ?
"אנשים רבים מעדיפים לאמץ גורים, מתוך רצון לחנך אותם מגיל צעיר וכדי שיתרגלו אליהם ולילדים. רוב האנשים מעדיפים כלב קטן על פני כלב גדול, כי סבורים שקל יותר להתמודד אתו בדירה קטנה. זה, כמובן, לא נכון. כלב גדול יכול להסתדר בדירה כל עוד מוציאים אותו לטיולים, מעניקים לו אהבה, תשומת לב ואוכל טוב. הוא יהיה מאושר גם בלי סוויטה או חצר ענקית. אנשים מעדיפים נקבות על פני זכרים. לנקבות יש סטיגמה של רגועות יותר, וזה לא נכון. גם כלבים בהירים מבוקשים יותר מכלבים שחורים".
חבר לחיים
עמותת "הרצליה אוהבת חיות" הוקמה לפני 15 שנה על ידי מנהלת העמותה, מיכל צוייג. היא נזכרת בביקור הראשון שלה, שנה קודם לכן, בכלבייה העירונית בהרצליה, בצומת הסירה. "כלבים רבים היו כלואים בכלובים קטנים בתנאים קשים. היה חורף, קר, הגשם חדר לכלובים והסורגים היו חלודים. התנדבתי לפעילות בכלבייה, ולאחר מכן הקמתי את העמותה. מאז הצלנו יותר מ-5,000 כלבים וחתולים, בעזרת עשרות מתנדבים. כיום, אנו זקוקים למתנדבים נוספים, וגם לתרומות. לצערי, התמיכה הכספית שאנו מקבלים אינה מספיקה לטיפול בכלבים שנזקקים לפנסיונים שיקומיים".
לדבריה, יש בארץ עודף גדול של כלבים וחתולים חסרי בית, ולכן בכלביות ממיתים בכל שנה קרוב ל-100 אלף כלבים, ומספר עצום של חתולים. "בהרצליה לא ממיתים", היא מדגישה. "כל זה היה נמנע אילו היו מעקרים ומסרסים אותם, אבל משרד החקלאות הקטין את התקציב לעיקור ולסירוס".
"תכניסו כלב הביתה, תכניסו אושר", קורא רואי תיבון לציבור. "יש המון כלבים שרוצים לתת אהבה, רק מחפשים מישהו שיקבל אותה".
תיבון מתנדב בעמותה זה חצי שנה, ומוציא את הכלבים לטיול בכל בוקר, שבעה ימים בשבוע. לפיכך, הוא מתקשה להיפרד מהכלבים שאליהם נקשר, עם מסירתם לאימוץ. "עליזה, כלבת לברדור מעורבת, היתה הכלבה הראשונה שטיילתי אתה. כשאומצה התרגשתי מאוד, וזאת היתה שמחה מהולה בעצב. מאז נקשרתי לניל, רועה בלגי מעורב בן שלוש, כלב רגיש מאוד, שלא כל אחד יכול להתקרב אליו. בהתחלה גם אני לא יכולתי, אבל כיום, כשאני מגיע, הוא נדבק אליי ומתחכך בי. ביום שהוא יאומץ ואיאלץ להיפרד ממנו אהיה עצוב ושמח כאחד".
למה אנשים מחזירים כלבים?
הנימוקים ששומעים מדי יום בכלבייה:
× הילדים לא יכולים לטפל בכלב
× אנחנו טסים לחו"ל
× אנחנו עוברים דירה
× נולד לנו תינוק
× הכלב משתין בבית
× הכלב משאיר המון שערות
× הכלב אנרגטי מדי
× ריח הקקי של הכלב מגעיל
