זמני כניסת ויציאת שבת בהרצליה: השבת של ה-29 במרץ בהרצליה, כ"ח באדר התשפ"ה, תיכנס ביום שישי בשעה 18:37 ותצא למחרת בשעה 19:35.
"וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם"
פרק ל"ח, פסוק כ"ח
פרשת פקודי מדברת על בניית המשכן והפסוק מתאר את עמודי המשכן אותם בנו בני ישראל. ואם במידות ובמספרים ובכסף עסקינן, מובא ספר 'טובך יביעו' לרבי יצחק זילברשטיין סיפור מופלא אותו סיפר רבי יהודה סילמן באחת מדרשותיו.
אולי יעניין אתכם:
מעשה במשפחת פאג'וטו שהתגוררה בסוריה וראש המשפחה היה מכובד, עשיר ובעל תפקיד בכיר בממשל. יום אחד ביקש ממנו אחד הגבירים הערביים הלוואה. חשכו עיניו של היהודי כיוון שאותו ערבי היה ידוע כאחד שלא מחזיר הלוואות והסכום שהוא ביקש היה גדול. יחד עם זאת הבין היהודי שאין לו ברירה ואם לא יתן לו את הכסף הוא עלול להיות בסכנה. הסכים הגביר פאג'וטו להלוות לגביר הערבי את הכסף בתנאי שזה ימצא לו ערב יהודי, מה שהיה מקובל באותם ימים. השיב הערבי: יודע מה, האלוקים שלכם יהיה הערב שלי. בלית ברירה נתן לו היהודי מעטפה עם כסף.
חזר הערבי לביתו ולפני שנכנס לביתו עבר בגינת הכרוב שלו והניח את המעטפה על אחד מראשי הכרוב והחל לעבוד שם. כשסיים שכח מהמעטפה ונכנס לביתו. המעטפה נותרה על ראש הכרוב ובלילה עליו נסגרו כשמעטפת הכסף בתוכו. בבוקר נבהל הערבי וחיפש את הכסף בינות לעלי הכרובים, אך מפאת שגינתו גדולה היתה והכרובים מרובים - המעטפה לא נמצאה.
עבדיו של הגביר הערבי מכרו את הכרובים הגדולים והיפים ונחשו מה? בדרך נס יצא שהכרוב עם המעטפה הגיע לביתו של הגביר היהודי. שמר היהודי את הדבר בלבו ואחרי מספר חודשים כשהערבי הגיע לביתו לבקש הארכה כי אינו יכול להחזיר את הכסף, הראה לו היהודי את המעטפה ושאל אותו אם הוא התכוון להחזיר את ההלוואה. הודה הערבי שלא והיהודי הודה להקב"ה שהיה ערב נאמן והחזיר לו את כספו.
השבוע במסגרת 'קבלה לשבוע', נקבל על להחזיר כספים וחפצים שלקחנו, זה גם מתאים לתקופה שלפני פסח שבה אנו מוצאים חפצים ששכחנו שהלוונו. ובע"ה זכות הקבלה הטובה הזו תעמוד לעומרי בן ורוניקה אסתר (מירן) והוא ישוב הביתה במהרה. שבת שלום.
