לידיה קורדירו, זוכרת היטב את הימים בהם ישנה על ספסלים ציבוריים בעיר וקיבצה נדבות כדי לשרוד. אם מישהו היה אומר לה שיבוא יום והיא תהיה אישה עצמאית שתסייע לנשים במצוקה, היא לבטח הייתה מגחכת. אבל זה בדיוק מה שקרה לה.
השבוע הייתה קורדירו אחת מקבוצת נשים שעברו את הקורס "שומרות הסף" של האגף לשירותים חברתיים בעירייה והחברה העירונית, שהכשיר אותן לזהות אלימות במשפחה ולהגיש עזרה ראשונית לקורבנות. עבור קורדירו מדובר בסגירת מעגל מושלמת - האישה שברחה מבן זוג אלים בלי שקל בארנק, התגוררה ברחוב, אכלה בבתי תמחוי ובנתה את עצמה בעשר אצבעות מחדש, יודעת שכלום כבר לא ישבור אותה ומסיימת בגאווה רבה את הקורס שבו הכירה נשים חזקות.
הסיוט והבריחה
לידיה קורדירו (48), רווקה ואם לילד בן 26, חוותה כאמור אלימות קשה. "עליתי מפורטוגל עם ילד קטן, והתגוררתי בגדרה, והכל היה טוב", היא מספרת השבוע, "לפני שבע שנים, היה לי בן זוג שהשפיל אותי, והעביר אותי התעללות מילולית, נפשית, כלכלית וגם פיזית – לא יצאתי מהבית לבד במשך שבע שנים. הקוראים בוודאי לא ישמחו לקרוא את זה – אבל הייתי מוכנה למות. לא היה לי כבר מה לאבד. הוא רצה להתחתן, וידעתי שאם זה כבר יקרה – לא יישאר ממני דבר, והחלטתי שאני עושה מעשה.
בכל פעם שהוא היה ישן בלילה, חיפשתי בכיסים של המכנסיים שלו כסף קטן. ככה כל כמה ימים, עד שהגעתי ל-5.50 שקלים. ברגע שהיה לי את הכסף, וממש בלי כלום – רק עם הבגדים על גופי, עזבתי את הבית. ירדתי למטה, אחרי שהרבה שנים לא הייתי בחוץ לבד, והלכתי לתחנת אוטובוס. האוטובוס הראשון שהגיע היה קו 301 שנסע לרחובות - ועליתי עליו".
לידיה מספרת, "זכרתי מביקור שהיה לי בעבר הרחוק, שרחובות שזו עיר יפה, והחלטתי לרדת שם – במרכז העיר. לא היה לי כסף, בגדים, שום דבר. התחלתי לגור ברחוב, אספתי בקבוקים למחזור, חילקתי פליירים והמשכתי לנקות כמה בתים.
"לאחר כשבועיים שישנתי בגינות ובספסלים ברחוב, מצאתי את עצמי בבניין הרווחה של העירייה - נכנסתי וביקשתי עזרה, והם ממש עזרו לי. אני יכולה לדבר רק בזכותם. קודם שלחו אותי לבית תמחוי כדי שאוכל אוכל חם אחרי שלא אכלתי ממש הרבה זמן. אחרי זה עזרו לי עם עורך דין, וגם לאט לאט עזרו לי להשתקם נפשית, כלכלית ועוד".
קראו גם:
לידיה מוסיפה, כי "לקח לאיש שרדף אחריי כמה חודשים טובים למצוא אותי, אבל בזמן הזה אני כבר הספקתי להתחזק והיו לי אנשים שתמכו בי. לא היה לי פשוט – אבל הצלחתי הפעם לא לחזור אליו".
סגירת המעגל
כיום לידיה היא פעילה חברתית מובילה בעיר רחובות. היא הקימה את עמותת אק"ם (האגודה לקידום המחר), מסייעת בחלוקת סלי מזון לנזקקים, מעבירה קורס הגנה עצמית לנשים, ובמקצועה היא שיפוצניקית, כך שמגיעה ללא מעט בתים של אנשים ופוגשת משפחות בתוך ביתם – שסביר להניח, חלק מהנשים שהיא פוגשת נמצאות במצוקה.
"שמעתי על הקורס הזה דרך ביטחון קהילתי. בהתחלה הקורס פורסם עבור עובדות הטיפוח והיופי – כי הן נפגשות אחת לחודש בממוצע עם נשים או גברים. אהבתי את הרעיון – כי גם אני נפגשת עם הרבה אנשים במסגרת המקצוע שלי, וחשבתי שאני יכולה להועיל".
מה חווית מהקורס?
"חלק גדול ממה שהעבירו בקורס אני מכירה מהחוויות האישיות שלי, אבל גם למדתי הרבה נושאים שלא הכרתי קודם לכן, כמו מה זה אלימות כלפי ילדים, או כלפי גברים עצמם - צדדים שלא הכרתי. גיליתי למשל, שלא תמיד יודעים לזהות אלימות. כמובן, אם זו אלימות פיזית יותר קל לראות חיצונית על האדם. אבל אם זו אלימות שקטה – יש סימני זיהוי - אבל נדרש זמן להכיר את האדם.
"במקרה האישי שלי, אי אפשר היה לדעת – כי פשוט הייתי נעולה בתוך בית במשך שבע שנים. היום אני כבר עם יותר ביטחון עצמי, ואדע לפנות בצורה יותר עדינה לכל אדם, ולהבין קצת יותר, ולזהות נקודות אזהרה שאפשר להיעזר בהן".
"דברים צריכים להשתנות מלמעלה"
הקורס הראשון "שומרות הסף" - מיזם ייחודי של העירייה והחברה העירונית שמטרתו לתת לנשים ולגברים כלים מקצועיים ראשונים למגר את תופעת האלימות המשפחתית בקרבם ובסביבתם, הסתיים כאמור השבוע. בקורס השתתפו 17 נשים שקיבלו כלים מקצועיים לזיהוי מצוקה ואלימות אצל נשים, וכן למדו כיצד לתת הכוונה ראשונית למקומות הרלבנטיים שיעזרו לנשים לצאת ממעגל האלימות המשפחתית.
אישה נוספת שהשתתפה בקורס היא רוית שחם, רווקה בת 51, המתגוררת בעיר. שחם מאוד מוכרת בקהילה כפעילה חברתית מזה 25 שנה, ואף מנהלת את קבוצת הפייסבוק: "רחובות על המפה" (13,000 חברים), באמצעותה היא מסייעת לאנשים במצוקה. "הגעתי לקורס ממקום אכפתי וכואב", היא מספרת השבוע, "לא עברתי משהו אישי של אלימות בחיי, אבל כיוון שיש לי גמ"ח לנזקקים מזה 25 שנים, אני פוגשת מדי יום נשים שעברו או עוברות מקרי אלימות – ולא תמיד ידעתי כיצד לסייע להן. יצאתי מהקורס עם כל כך הרבה מידע".
איזה כלים חשובים קיבלת בקורס?
"למדנו על הרבה מקומות שמספקים פתרונות לנשים או לגברים החווים אלימות, וגיליתי שזה קורה בכל מקום, לפעמים ממש מול העיניים שלך: ברחוב, אצל שכנים, בקרב ילדים - ולא רק במשפחה הקרובה. השכלתי בכל החוקים והכללים הקשורים לתחום, וגיליתי שזה לא העניין לעזור למישהו אחד שחווה אלימות ברחוב, אלא חשוב לשנות מלמעלה – להעלות את כל המודעות בעניין ובקושי מסביב. לדוגמה, מדוע הכלי היחיד שיש היום לסייע לאישה מוכה הוא להכניס אותה עם הילדים למקלט? היא צריכה להיות נעולה וסגורה שם, בזמן שמי שבאמת אלים מסתובב חופשי? חשוב להרים צעקה כדי שדברים ישתנו מלמעלה, ולשנות את החוקים בהתאם".
המטרה: לשנות בשטח
יוזמת הקורס מספרת על הכלים לזיהוי האלימות, הצלחת המיזם והתוכנית להרחיבו למגזר החרדי
היימנוט מסלה, רכזת קהילת יוצאי אתיופיה ברשות לביטחון קהילתי, שהגתה את הרעיון ליזום קורס כזה, סיפרה: "ניסינו להגדיל את הטווח של אלו שמסייעים לזהות אלימות במשפחה. קהל היעד הראשון היה אנשים שעוסקים בטיפוח וביופי, מכיוון ששם מתפתחת מערכת יחסים קרובה, סוג של פסיכולוג. לאחר הפרסום הראשוני, פנו אלינו גם נשים אחרות, ראינו שיש ביקוש, והתאמנו את התוכן".
מה נלמד שם בעיקר?
"הנושאים שדיברנו עליהם באמת היו אלימות בזוגיות – גם לנשים וגם לגברים, והשיח לא היה על האישה המוכה או על האלימות עצמה, אלא איך זה נגרם, דיברנו על ילדים שנמצאים במעגל האלימות, למה חשוב לדווח ולהביא את זה למודעות, ולא לטאטא את זה – כיוון ששיחה אחת יכולה להציל בן אדם. כרגע אנו בכתיבת תוכנית לקורס ההמשך, ואמור גם לצאת קורס לחברה החרדית ונוסף המכוון גם לגברים".
השגתם את מטרת הקורס?
"המטרה הייתה שבוגרות הקורס יהפכו לסוכני שינוי בעבודה ובקהילה, שיעלו את המודעות לנושא ויעזרו לנו לזהות מערכות יחסים לא מטיבות. הרבה ממה שאנחנו שומעים בתקשורת זו אלימות פיזית, אבל יש אלימות רוחנית, כלכלית, דיכוי ויש סגירה והרחקה, או הענשת הילדים – ולנו חשוב להגיע לזה לפני שזה קורה".
איך בעצם אפשר לזהות מקרים כאלה?
"אין כלי קסם. לא תמיד זה נראה לעין או בצורת צעקות. הכלי הראשון והכי חשוב זה להיות שם ולהקשיב - לא להיות שיפוטיים. להיות במקום של הקשבה ובלי ביקורת".
