קשה שלא להתרשם מהנחישות, האהבה והמסירות (וגם המבוכה) שיש לאיתן ספיר, הבעלים של אולם האירועים תל-יה באבן יהודה, כשהוא מתאר עבורנו את הפעילות המדהימה, הייחודית בישראל, שאותה ביצע במהלך ארבעת החודשים האחרונים עם פרוץ המלחמה עבור חיילנו שבחזית.
ספיר (50) הוא הבן האמצעי למשפחת ספיר מכפר סבא הידועה בנדיבותה למען הקהילה: "ינקנו את זה מהאבא ז"ל", הוא אומר בגאווה. הוא לא היה מוכן בשום אופן להתראיין, אך בלחצו של חמיו, הפעיל החברתי גבי גבריאלי, הוא הסכים לתאר בתמצית את פעילותו במה שנחשב כאחד ממתחמי ההתנדבות הגדולים ביותר עבור חיילי צה"ל שידעה מדינת ישראל מאז פרוץ המלחמה. קצת נתונים: בין 5,000 ל-10,000 מנות שף בכל יום, 12,000 מנות בימי שישי, שנארזו על ידי 120 מתנדבים רובם מכפר סבא ואזור השרון בניצוחה של חמותו שלומית גבריאלי, כל יום, במשך שלושה חודשים, וכל זה בהתנדבות מלאה.
"שמע", הוא אומר במבוכה, "אני באמת לא רוצה שתספרו עליי, לא צריך תמונה ולא כלום, אפילו בלי השם. עזוב מה שנותנים זה מכל הלב, אין לי שום אינטרס, באמת, חוץ מהסיפוק הגדול שזה גרם לי. אני מבין שרוצים לספר על המיזם, אז בוא נתמקד רק בו".
איך הכל התחיל?
"כשבוע שבועיים אחרי הגהינום של אוקטובר, הבת שלי יעל בת ה-15, (אחת מארבע בנות) אמרה לי אבא, עכשיו אף אחד לא מזמין אירועים באולם, למה שלא תהפוך אותו למקום שאפשר להכין בו אוכל לתרומה עבור חיילי צה"ל. אמרתי לה, באמת למה לא? בימים הראשונים זה התחיל עם כ־100 מנוות והגיע ל־200 מנות, היו פניות, הבת שלי ארגנה כמה מתנדבות, וככה זה המשיך. ואז התחלנו לקבל פניות מגופים שונים, ובראשם יצר איתי קשר אבי סלמה, שהתמודד בבחירות בנתניה, ודרך עיריית נתניה התחלנו לקבל בקשות למנות עבור מאות משפחות המפונים. כך מצאנו את עצמנו ממש די מהר, בביקוש אדיר, שאותו סיפקנו באהבה.
"לא חסכנו בכלום, נתנו את הטוב ביותר, העמדנו טבחים, את השפים שלנו, מהבוקר עד הערב, הם בישלו מנות איכותיות, הגענו לאלפי מנות ביום, בין 5,000 ל-10,000 מנות, גם לחיילי צה"ל גם למפונים".
חתיכת לוגיסטיקה.
"שתהיה בריאה חמותי שלומית גבריאלי, הייתה אמונה על גיוס המתנדבים, זה היה מדהים התחילו להגיע מלא מתנדבים מכפר סבא ומכל אזור השרון, 120 מתנדבים, והרבה מאוד חיכו בתור, רק שלא היה בהם צורך. זה היה לא נעים לומר למתנדבים שיש מספיק ולא צריך יותר. המתנדבים האלו עודדו אותי להמשיך הלאה בסיפוק רב".
קראו גם:
כשאיתן מדבר על ההתנדבות ובכלל על המיזם עיניו נוצצות: "אי אפשר שלא להתרגש מזה, אתה רואה את העם שלנו מתגייס, גם נותן תרומות, כי הבינו שמדובר בהוצאה שהייתה די אסטרנומית, לחשוב על סדרי גודל כאלו של אולם שמוציא מנות כאילו מדובר בשלושה אירועים כל יום, ללא הכנסה, אבל זה היה שווה כל שקל. ההירתמות הזו פשוש חיממה לי את הלב. רק לפני שבועיים ערכנו לכל המתנדבים אצלנו באולם בראנ'ץ הוקרה, ארוחה גדולה, הזמנו את כולם עם בני משפחותיהם, להוקיר להם תודה, זה מגיע להם".
זה מגיע גם לך.
"אני? אתה עושה צחוק. מספיק היה לראות את החיילים שלנו נהנים, את התגובות שהם קיבלו אוכל טוב, את המפונים שראו את הזוועות נהנים, יש תודה גדולה מזאת?".
