"הייתי בן 12 וחצי בערך, יצאתי בבוקר מביתי בקריית שמונה לבית הספר וראיתי בחצר של הבית שלושה נרקומנים שיושבים ומדברים. נבהלתי כל כך, ורצתי בחזרה הביתה לאמי ז"ל, היא יצאה אליהם עם קפה ועוגיות וביקשה שכשהם יסיימו הם יעזבו, באותו רגע בדיוק החלטתי, אני את קריית שמונה עוזב ויהי מה, אני אצליח בחיים".
5 צפייה בגלריה
גרידיש. "למדתי בעולם העסקים וההשקעות שבדיבור והבנה ובכבוד הדדי, דברים רצים"
(צילום: ירון שרון)
המשנה לראש עיריית רעננה, חבר המועצה מאיר גרידיש, חרדי אדוק ואב לתשעה, נחשב לאחד האנשים האמידים במדינה, כיו"ר בית ההשקעות "מור" וכיועץ עסקי ופיננסי של חברות רבות ברחבי הגלובוס, הוא עשה את הונו בגיל צעיר מאוד בעשר אצבעותיו: "הבנתי שאם אין אני לי מי לי, ההורים הנהדרים שלי תמכו לאורך כל הדרך, אבל לל לא היו יכולים לעזור במשאבים פיננסים, לזה דאגתי בעצמי".
קראו גם:
"מסתייג מתיוגים"
איש נעים שיחה הוא מאיר גרידיש (51), עדכני, תכליתי, אחד שמתבטל לדבריהם של גדולי הדור החרדיים, ובד בבד מכין את בנו לגיבוש סיירות לקראת גיוסו לצה"ל. "כשהחלטתי לעזוב את קריית שמונה אז בגיל 12, זה היה סימון יעד שידעתי שאוכל להגיע אליו רק בזכות לימודים. מאותו היום ההוא התחלתי ללמוד ברצינות, ההורים נתנו את כל הגיבוי באהבה גדולה. אחרי שסיימתי תיכון בהצטיינות, עברתי לאורט בראודה בכרמיאל, עתודה במגמת אלקטרוניקה ומחשבים, הבנתי עוד אז ששם נמצא העתיד.
"בצה"ל התגייסתי לנ"מ בחיל האוויר ואחרי השחרור למדתי ראיית חשבון, ואז נכנסתי לשוק העבודה בעיקר בפיננסים. הקמתי את בית ההשקעות בשותפות, שאותו אני מנהל עד היום. זה היה במקביל כמובן לחיי האישיים, ההיכרות עם אשתי והמעבר לרעננה בשנת 1995, לפני כ־30 שנה. כמובן שברקע כל זה אני אדם דתי, יש שיאמרו חרדי, אף על פי שאני מסתייג מהתיוגים האלו".
למה?
"בקריית שמונה לא היו חרדים, היו יוצאי עדות המזרח שגם אצלם לא היה בעבר חרדים. באתי מבית מסורתי עם אהבה גדולה ליהדות, למסורת, לשבת. עם הזמן ובעיקר כשנולדו הילדים והחינוך היה בראש מעיניי, הבנתי שמערכת החינוך החרדית היא בטון יצוק, הערכים שהיא מקנה, הלמידה, השאיפה למצויינות, ואני לא מדבר רק על לימודי קודש. שתי בנותיי, האחת היא אדירכלית שלמדה במוסדות חרדיים והשניה למדה תקשורת חזותית, גם במוסדות חרדיים, ושתיהן מצטיינות בתחומן. יש לי בן בן 17 שכרגע נמצא בגיבוש לסיירות מובחרות בצה"ל, ויש לי בן שני שלומד כל היום בישיבה 'שחורה'. ההורים שלי עבדו קשה מאוד בחיים שלהם, והביאו ילדים לתפארת. אז אחד הוא מנהל קרן השקעות והשניה עובדת ניקיון, וכולם מטובי בניה של הארץ הזו".
אתה מתגעגע לקריית שמונה?
"זה המקום שגדלתי, יש שם אנשים טובים, יש אוויר ונוף משגע, ביקרתי שם לפני מספר חודשים, כאב לי לראות את העיר השוקקת הזו בשיממונה".
"נולדתי לקטיושות"
גרידיש טוען "שכל בני המחזור שלי לא מתגוררים בקריית שמונה עוד הרבה לפני המלחמה". המלחמה והעקורים מעיר הולדתו כואבים לו, אבל הוא בהחלט מבין שמה שהיה לא יחזור להיות לעולם: "לפי ההערכה שלי כ-40 אחוז מאלו שעזבו את העיר לא יחזרו אליה. וזה לא בגלל המלחמה, כולנו גדלנו לתוך קטיושות, גם אני, המקלטים היו הבית השני שלנו. הסיפור שהממשלות לדורותיהם לא השכילו להעניק אפשרויות לאנשים בקריית שמונה בפרט ובצפון בכלל. לא בתעסוקה, לא בחינוך, ולא בהשקעות.
"אם אני רואה את אבא שלי כדוגמה שיחיה לשנים טובות וארוכות (אמו של מאיר נפטרה לפני מספר שנים א.א), קריית שמונה היא הלב שלו, ובכל זאת, מאז המלחמה, למעשה עוד מהחמישה באוקטובר, כשבתי הלכה אליו והתחננה שיבוא אלינו לחג, הוא השתכנע ומאז הוא מתגורר אצלי. הוא לא יחזור לקריית שמונה, הוא התאהב ברעננה, ואנחנו מאושרים על כך.
"לי ברור שהמלחמה תסתיים בנצחוננו המוחלט, מה שכואב לי הוא רק הפילוג שיש, וההסתה משני הצדדים".
אתה מתכוון לנשיאה בנטל, לגיוס החרדים?
"לא רק, אבל עכשיו זה מה שקורה. שיהיה ברור זה יעבור כמו כל דבר, אבל הקיצוניים הם אלו שמשמיעים את הקול, וההסתה משני הצדדים מקבלת נפח לא פורפורציונלי למה שהיא באמת. אף אחד לא באמת יודע מה קורה בפועל, הקולות האלו מושתקים כי זה לא משרת עכשיו את הבון טון. למישהו יש את כל המידע, אני אומר לך מגורמים מוסמכים בצה"ל, ואני יודע על מה אני מדבר, שישנם הרבה חרדים שרוצים להתגייס והצבא לא מעוניין. כמה מוגדרים חרדיים שלא מתגייסים שלמעשה משתייכים לציבור חילוני גמור? יש למישהו את המידע הזה? האם הצבא ערוך לקבל ציבור חרדי, האם הוא בכלל מעוניין לעשות את ההתאמות הנדרשות, שאולי יאיימו על כור ההיתוך המפורסם. אני מתבטל לגדולי ישראל, ודעתם היא החשובה עבורי, אבל מעולם אף אחד לא אמר לי, ולא יעלה בדעתו לומר לאף אדם, למה הבן שלו מתגייס לסיירת מובחרת.
"אני שמקורב לגדולי הדור מהמגזר הליטאי, ומתייעץ איתם על בסיס שבועי, קיבלתי רק ברכות על כך שאני מאמץ כלכלית ונפשית את יחידת הימ"מ של המדינה כבר כמה שנים. הם עושים שם דברים ומוציאים ילדים מעולם הפשע שהופכים להיות הלוחמים מספר אחת ביחידה. יש מישהו שמעלה בדעתו שאהבת הארץ לא חשובה לגדולי ישראל, באותה מידה שהיא חשובה למפגין בקפלן? אז ברגעים שבהם אתה שומע קולות צורמים, העצה שלי היא לשתוק, זה יעבור, ואז נמשיך כולנו בהידברות וסובלנות".
נתינה וצניעות
רק במהלך הראיון, וכבדרך אגב במענה לשאלות, מתבררת הפעילות הפילנתרופית העניפה של גרידיש שעליה הוא לא מוכן לדבר. החל מאימוץ פיננסי של ספורטאים אולימפיים כדוגמת פיטר פלצ'ק ועד לנתינה אינסופית למשפחות נזקקות, גרידיש לא מוכן לפרט גם לא בהפצרות רבות: "אני אדם פרטי והחשש שלי מלהכנס לפוליטיקה היה מכיוון שידעתי שהפרטיות שלי תאבד, וזה לא המקום הנוח שלי".
באמת איך הגעת לזה?
"הכריחו אותי, זו האמת. רבנים מקומיים שהפצירו והגיעו לגדולי ישראל שהם בתורם הכריחו אותי. איך אמר לי הרב שטיינמן: 'אתה לא רוצה? כופין אותו עד שאומר רוצה אני'. זה לא המקום הנוח, אבל אני מרגע שנכנסתי אני לא מתכוון לוותר ולפעול בעשייה, והצלחנו בעזרת ה' לעזות הרבה דברים ברעננה, שמנעו הרבה דברים שאנשים לא מודעים אליהם, ובין היתר להתחבר בכבוד והדדיות לסיעת הרוב הדמוקרטי שבשיתוף פעולה אנחנו בכבוד מונעים הרבה דברים שהיו יכולים ליסוע מפתיחת כל רחוב אחוזה בשבת, ועד להסטת קווי האובוסים מרחבי העיר ומאזורים דתיים".
הציבור הדתי די זועם כידוע.
"ברור וזה בסדר, אני משוגע על ביקורת, וביקורת היא טובה וחשובה. אני יודע שהנציגים הדתיים שנמצאים עכשיו בקואליציה מותקפים. לא אני בחרתי את ההרכב הקואליציוני, אני כן יכול לומר לך שאני שם רק כדי לעשות ולהשפיע עד כמה שניתן ואפשר. יש רגעים שבהם גם אני נשבר, אבל אני יודע את המטרה, ולא הולך צעד אחד בלי גדולי הדור. אין לי אינטרס, לא אישי, לא כלכלי, זה כולם יודעים. אני בא לעשות טוב, יבואו ראשי הציבור המתנגדים אליי, ואני פתוח לשמוע מהם. מה לעשות? ההבנה שלי שברעננה צריכים לחיות בשלום כולם, זו עיר סובלנית, וצריך לחיות במציאות על פי הכללים, זה מה שהיהדות לימדה אותנו מאז חורבן הבית ועד לדורות אלו של החזון אי"ש והרב עובדיה יוסף והרב קנייבסקי. יש דברים שהלב אומר לא, אבל המוח אומר כן. ובשעה כזו, שבדרך כלל נוטים ללכת עם הלב, באים גדולי הדור ואומרים לך, חסל סדר רגשות הגיע הזמן לפעול, גם אם זה אומר שצריך לשתף פעולה עם אנשים שהם רחוקים מאתינו.
"למדתי בעולם העסקים וההשקעות שבדיבור והבנה ובכבוד הדדי דברים רצים. אני נמצא בקשר מאוד טוב עם ראש העיר חיים ברוידא שנמצא אצלי כל שבת בסעודה שלישית ומתפלל איתנו ערבית. אז אפשר לצעוק חמס, ולא לעשות כלום. מה עשו ברעננה לציבור הדתי בכל השנים האלו? הציבור הדתי הוא כשליש מהאוכלוסיה ברעננה ומקבל את הנתח הכי קטן מהעוגה, למה זה קרה עד עכשיו, איפה היו כולם? למה רב קהילה צריך להתחנן לפרוטות שמגיעים לו כשווה בין שווים. למה יש הזנחה בתנועות הנוער? כי לא השכלנו כולנו להתאחד, וכל נציג משך לכיוון אינטרסים כאלו ואחרים. בואו נניח לדעות הקדומות, בואו נניח לכל השנאה, ונדבר. אני בא מאהבה ובמטרה מוגדרת כך הצלחתי בחיי כך אני מקווה להצליח ברעננה".
