"עמק חפר זה מרכז הארץ, אלו המותניים הצרים של המדינה". כך אומרת השבוע ראש מועצת עמק חפר, ד"ר גלית שאול, לאחר שבוע סוער שבו נרשמו אירועים מסוכנים ומטרידים בבת חפר, היישוב הגדול של העמק: ירי לכיוונו, רחפנים שזוהו וניסיונות שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) לעבור את גדר ההפרדה.
בעבר גם דיווחו תושבים על רעשי חפירה וקידוח ששמעו מתחת לבתיהם. צבר הארועים הזה, בנוסף לחוליית מחבלים שחוסלה על ידי צה"ל ביום שני על קו התפר בניצני עוז, חידד את הרגישות הקולקטיבית לאזור קו התפר, אבל במועצה האזורית לא נזקקו לסמיכות האירועים החמורים בכדי לפעול מול הגורמים הבטחונים והממשלתיים הרלוונטיים בניסיון לחזק את קו התפר.
"מציאות בלתי אפשרית"
"זה לא חדש שיורים על בת חפר", אומרת שאול, "כבר לפני חמש שנים פניתי לשר הביטחון ולראש הממשלה ומאז יש חומה שהוקמה, אבל אינטנסיביות האירועים בתקופה האחרונה היא פשוט בלתי אפשרית. זה, כאמור, רחפנים, זה ירי, זה שב"חים שניסו לעבור את הגדר. שנים שאנו מנסים לפעול להגנה הכי טובה שיש".
במועצת עמק חפר 41 יישובים ו־43 אלף תושבים, כשהגדול בהם הוא בת חפר עם 6,000 תושבים ובעתיד, כך על פי התוכנית, הוא ימנה 10,000.
"התושבים באזור בת חפר באו לגור במרכז הארץ, הם לא באו לגור בצפון או בדרום, שהם בעייתיים יותר. הם באו לכאן ליהנות מכל מה שיש לעמק להציע, מהחינוך וממועצה אזורית שהיא אי ירוק ופתאום הם מגלים שהם גרים על טול כרם. הם לא הבינו שהם הולכים לגור באזור מסוכן".
מפלס הפחד עלה?
"אנשים חוששים בכל מקום וכאן במיוחד ובטח עכשיו. אבל ככל שנדע להשלים פערים זה אירוע שאפשר לפתור אותו. צה"ל פועל חזק מאד בטול כרם, נתפסו אמל"ח ומחבלים ואנו יודעים שאנו חייבים לוודא שהשקט והשלווה יחזרו. הקו הראשון של יישובי קו התפר כולל, חוץ מבת חפר, גם את יד חנה ובחן ויש את יישובי הקו השני שנמצאים במרחק קילומטר או שניים כמו בארותיים ויש את העמק כולו. צריך להבין קו תפר חזק, זה לא רק אזור עמק חפר, זה כל אזור המרכז. לא שכחנו שהמפגעים שהגיעו לפני כשנתיים לחדרה, הגיעו מצפון השומרון. קו תפר חזק שומר גם על כפר יונה ונתניה, מרחק 13 ק"מ בסך הכול. קו התפר באזור שלנו ובאזורים הדרומיים יותר ולכיוון מנשה, הם הבטן הרכה של מרכז מדינת ישראל. בקדנציה קודמת הבאתי לכאן את ועדות החוץ והביטחון ועשינו לובי מאד חזק אחרי הפיגועים בחדרה ובני ברק ובאמת המדינה בנתה חומה ומכשול. החומה מטופלת כדי שהמכשול יהיה חזק, אבל ברור לכולם שזה לא בלתי עביר, אלא מעכב".
שאול פירטה מה הן הדרישות הבטחוניות לקו התפר באזור המועצה, שלאחריהם יוכלו התושבים לישון בשקט (יחסי): "לא מספיק מכשול וחומה, אנו דורשים שבאזור המזרחי יהיה אזור חיץ של בין 200 ל־300 מטר שאליו לא ייכנסו. השבוע התקיימה פגישה עם המינהל האזרחי באזור ואנו מקדמים את הנושא ברמה המדינית ולתחושתי מקשיבים לנו. ביקשתי משר הביטחון יואב גלנט דיון בנושא והוא נעתר וצפוי להגיע השבוע לביקור עם אוזן קשבת לצרכים הבטחונים. במקביל שר האוצר היה בביקור, וביקשנו ממנו סיוע ביישום החלטת הממשלה של הכספים לרשויות התפר שלא מומשה. השקענו המון כספים במצלמות, חמ"לים, אבזור היישובים ומודיעין כדי שנהיה במצב שנוכל להגן על עצמנו, כי בסוף, צריך גם חוסן של הקהילה ואת זה יש לנו. לפני שבע שנים הקמנו גם את פורום ראשי מועצות קו התפר ואנו עושים יחד המון עבודה לחיזוק קו התפר פוליטית ובטחונית".
איך השפיעו ארועי השבעה באוקטובר על היישובים באזור?
"בעקבות המלחמה קרו שני דברים: מחד הפעילות בצד המזרחי גדלה. יש מבצעים של הצבא, מה שלא קרה קודם וגם בשונה מדרום הארץ. מנגד, יש התגברות של מוטיבציה מהצד השני לארועים על הגדר. לכן אנחנו חייבים לחזק את קו התפר עצמו, וקו תפר חזק, משמעו אזור המרכז יהיה חזק יותר. אנו דורשים שקט ליישובים שלנו וצו 8 שלנו הוא לשמור על השגרה. מאז האחד במאי נרשמה ירידה של כוחות צבאיים של הגמ"ר (הגנה מרחבית) ואנו רוצים שזה יחוזק".
דרושה הפרדה
שאול תולה תקווה בהקמת אזור "ריק" שיפריד בין הרשות הפלשתינאית לשטחי המועצה: "אם אזור החיץ יתבצע ונושא המשאבים יטופל, המלחמה תוכל להמשיך בצפון ובדרום. המשטרה הכחולה ומג"ב הם שותפים גדולים שלנו במחויבות לביטחון התושבים. כל כיתות הכוננות ביישובי הקו השני נמצאים תחת מג"ב, כך למשל בארותיים, עולש, אחיטוב, המעפיל ועוד. מג"ב תיגברו אותם לאחרונה בעוד שוטרים ובעוד כלי נשק ויש חשיבה על עוד מרכיבי ביטחון. אנחנו כל הזמן עובדים מול מג"ב בכל הקשור ליישובי הקו השני והעמק כולו ויחד עם הצבא, אנחנו עובדים בכל הקשור לקו התפר וליישובי הקו הראשון".
כאמור, בעקבות המצב דורשים כעת במועצה האזורית יצירת אזור חיץ של כ־200-300 מטר מהגדר, חיזוק כוחות ההגנה המרחבית ומשאבים לביצוע שלל פעילויות הבטחון. בעניין התקציבים המגיעים לישובי קו התפר, שיגרו כבר לפני כחודשיים ראשי רשויות רבים לשר המשפטים, יריב לוין, וליועצת המשפטית של הממשלה, גלי בהרב מיארה, בקשה בהולה לקבלת הסבר מדוע לא ממומשת החלטת הממשלה להקצות תקציבים לרשויות הנדרשות להתמודד עם מצבי חירום. בין הרשויות, חוץ מעמק חפר: המועצה האזורית דרום השרון, עמק המעיינות, הגלבוע, מגידו, מנשה, לב השרון, מטה יהודה, לכיש, בני שמעון, חבל מודיעין, תמר והמועצה המקומית כוכב יאיר־צור יגאל. אליהם הצטרף גם מרכז השלטון האזורי בישראל.
בפנייתם מחודש מרץ 2024 כתבו בין היתר: "בדצמר 23' ניתנה החלטת ממשלה בדבר הקצאת תקציבים לרשויות המקומיות הנדרשות לסייע בהתמודדות עם מצבי חירום. בין היתר נקבע כי על משרד הפנים להקצות מתקציבו 50 מיליון שקלים בשנת 2023. החלטת הממשלה לא קוימה ומעוכבת על ידי משרד האוצר, בטענה כי משרד פנים נעדר סמכות לתקצב את הרשויות הזכאיות בתקציב החירום", כתבו, "כיום אנו מצויים בימות מלחמה, כשתושבי רשויות קו התפר מתריעים חדשות לבקרים על קדיחות תת קרקעיות מתחת לבתיהם. רשויות קו התפר מבקשות לעשות המוטל עליהן ולספק לתושביהן ביטחון, סדר ציבורי וצרכים חיוניים בשעת חירום ובדיוק לשם כך נועדה החלטת הממשלה... אנו מבקשים התייחסותכם למקור העיכוב. זהו צו השעה להצלת חיי אדם, נפש ורכוש".
פנייה נוספת שוגרה בראשית חודש מאי 2024, לאותם המכותבים ולשר הפנים משה ארבל מטעם האלוף במילואים ישראל זיו, בו ביקש את ביצוע תקציב חירום וביטחון לרשויות בקו התפר. ככל הידוע, כעת עומדות הרשויות בפני הגשת עתירה נגד המדינה בגין אי העברת התקציב האמור בהחלטת הממשלה.
הדאגה בנתניה
הירי לכיוון היישובים בשרון מכיוון טול כרם, לא הותירו את השכנים אדישים וגם בנתניה ובחדרה הזדרזו לנקוט בפעולות אופרטיביות.
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, שיגרה באחרונה פנייה דחופה לשר הביטחון, יואב גלנט, ובה העבירה מספר דרישות דומות ובתוכן: הגדרת אזור חיץ, עיבוי כוחות צה"ל ומג"ב, סגירת הפרצות בגדר, עיבוי כיתות הכוננות בישובי קו התפר והגברת האכיפה על סייעני שב"חים: "אנו יודעים שחורשי רעתנו לא מתכנסים לרצועת עזה בלבד", כתבה פיירברג-איכר, "קיימים קיני טרור במקומות רבים ביו"ש, גם בערים ובכפרים שצמודים לגדר המערכת. לצערנו ולהפתעתנו גילינו את הקלות הבלתי נסבלת שבה מצליחים תושבים פלסטינים לחצות את גדר המערכת ולהגיע ליישוב. כולי תקווה שהפעם ניישם לקחים שנכתבו לצערנו בדם רב של אחיותנו ואחינו, אין לנו את הרצון או הסקרנות לגלות על בשרנו מה עלול לקרות בעקבות פרצות אבטחתיות, או חוסר מתן מענה ל'בעיות' הידועות לגורמי הביטחון. התושבים מודאגים ובצדק, המציאות שבה מאות ואולי אלפי פלסטינים חוצים את גדר ההפרדה, בעשרות פרצות, היא לא הגיונית ומערערת את תחושת הביטחון של כולנו".
פיירברג־איכר דורשת לפעול ביד תקיפה והיא מפרטת: "אנו מצפים מגורמי הביטחון לעשות תיאום בין כלל הגורמים ולבצע הערכת מצב אינטגרטיבית, לשפר את הליקויים הטכניים, להדק את השמירה ואת האיסוף במרחב הגדר, לפעול ביד תקיפה וחריפה כלפי המסתננים ובכך להגביר את תחושת הביטחון. אנו ממליצים על הגדרת אזור חיץ מהגדר לעומק השטח הפלסטיני ומרחב סטרילי שימנע ממסתננים להגיע לגדר. נדרש לעבות את כוחות צה"ל ומג"ב ולקצר את זמן התגובה לאירועי הסתננות.
"יש לסגור את הפרצות בגדר ולתת מענה הולם לפרצות חוזרות ונשנות, להוסיף מכשולים מעכבים היכן שנדרש ואמצעים טכנולוגיים להתרעה ואיסוף. בשטחנו יש לעבות את כיתות הכוננות בישובים הסמוכים לקו התפר, לקיים פעילות מניעה כגון מחסומם ומארבים בנקודות תורפה ובצירים המובילים לישובים ולערים. יש להגביר את האכיפה על המעסיקים, המסיעים והמלינים של השוהים בלתי חוקיים בשטח ישראל.כולי תקווה שהפעם כל פעולות הביטחון הדרושות ושנכתבו גם בדוחות מבקר המדינה, ייושמו בהקדם עוד לפני האסון הבא”.
קראו גם:
כוננות בחדרה
כאמור, ד"ר שאול ציינה את תופעת הזליגה של שב"חים לעבר הערים הגדולות: רק ביום שני השבוע עצרה המשטרה שב"ח תושב טול כרם ומסיע, תושב טייבה, בפארק נחל חדרה, זאת במהלך הפעילות לאיתור שוהים בלתי חוקיים. במשטרה הדגישו כי הם "ימשיכו לפעול לאיתור וטיפול בשוהים בישראל שלא כחוק, המעורבים לעיתים קרובות בפעילות עבריינית או בטחונית. המשטרה תפעל למצות את הדין עם אותם עבריינים המסייעים להם להיכנס, לנוע ולשהות בישראל בניגוד לחוק, מעסיקים, מסיעים ומלינים ובכך עלולים לסכן את שלום הציבור וביטחונו".
מעיריית חדרה, בראשות ניר בן חיים, נמסר כי "מאז פרוץ המלחמה, עומד נושא הביטחון בראש סדר היום העירוני – בין היתר מחסומים מדלגים בכניסות לעיר, תגבור הסיורים לאורך כל שעות היממה ובמקומות הומים ורגישים והפעלת משמרי שכונות בשיתוף התושבים. השיטור העירוני של העירייה, בשיתוף המשטרה, מבצע בכל לילה מחסומים מדלגים בכניסות לעיר; ניידות מסיירות בשגרה בכל רחבי העיר לאורך כל שעות היממה וניידות נוספות נמצאות באופן קבוע במקומות הומי אדם (דוגמת מתחמי מסחר ובילוי ומרכז העיר). כמו כן תוגברו הסיורים במקומות רגישים כגון התחנה המרכזית, אתרי בנייה, פארק נחל חדרה וחוף הים.
"עוד מפעילה העירייה משמרי שכונות, המהווים תגבור למערך הביטחון העירוני ומספקת עבורם רכבים וציוד נדרש לכך.
"לפי כשנה העירייה, בתיאום עם המשטרה, התקינה שני שערים בשטחים החקלאים בשכונת בית אליעזר וסגרה כניסות נוספות באמצעים שונים, על מנת לחסום את הכניסה לעיר. גורמי הביטחון בעירייה נמצאים בקשר רציף עם משטרת חדרה על מנת לתת מענה לביטחון תושבי העיר".
