"האם לכל הילדים האלו יש מה לאכול, האם יש מי שידאג להם כמו שדאגו לי כשהייתי קטנה?", נטע חורש, פיזיותרפיסטית במחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז הרפואי לשיקום לווינשטיין, לקחה חלק בפרויקט ייחודי ומשמעותי, שיכול לשנות חיים של אנשים. היא סיימה חמישה שבועות בגאנה, בהם התנדבה בשיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי מישראל ואנשי מקצוע מקומיים.
כעת, עם חזרתה, היא שיתפה את רשמיה משם: "אני קמה כל בוקר ושמה פעמיי למקומות ההתנדבות ושם נכנסת לטראנס של עבודה, כי אין ברירה, הזמן קצר והמלאכה- בהחלט מרובה, בין אם זה מול אנשי המקצוע וכמובן שעם המטופלים- ילדים ובוגרים כאחד.
"שלל חוויות, שלל פגיעות שאצלנו, בעולם המערבי, כבר בקושי פוגשים, מנטליות שונה, גישה טיפולית אחרת משלנו, היררכיה ברורה מאוד, תקשורת אחרת.
"ואני, אני צריכה למצוא את דרכי בתוך המרחב הזה, אליהם- מטופלים ושותפים לדרך כאחד. לפעמים זה מצליח ויש ניצוצות בעיניים של כולם, אבל, לפעמים גם לא. לפעמים האתגר והפער גדול מידי, החוסר שממנו חלקם מגיעים לא יאפשר להגיע בדיוק למה שרציתי.
"אני לומדת יום-יום לבוא עם חיוך ושמחה בלב, לא להקשר לכוונות ולמטרות שלי יותר מידי, לדעת לחשב מסלול מחדש בכל רגע, להבין כמה התפיסות שלי הן שלי בלבד, ענווה, לצחוק תמיד ועל הכל- כי זה פשוט יותר טוב ככה ולרקוד בסוף כל יום- כי אין דבר משחרר ומקרב יותר מזה.
"והנה מגיע סוף היום, אני חושבת על המטופלים שפגשתי היום. האם הצלחתי לעזור, לשמח, לשפר? האם הצלחתי להעביר עוד איזה מסר או פיסת מידע לשותפים הגנאים שלי? מה יכולתי לעשות אחרת- יותר נגיש, יותר ברור, יותר מקרב. לעתים מתגנבות לראש שאלות קשות כמו, מאיפה באים האנשים אותם פגשתי היום? האם לכל הילדים יש מה לאכול, האם יש מי שידאג להם כמו שדאגו לי כשהייתי קטנה?
"שניה לפני שאני נרדמת, אני חושבת על הפרצופים המחייכים שפגשתי, כמה מגע וקירבה זה דבר מיטיב, איך תנועה מרפאת כאב ומשחררת קיבעונות, חיוך שמאפשר חיבור ועל גאנה- שזרקה אותי מחוץ לאזור הנוחות, ערבבה חזק וייצרה משהו חדש-ישן ונפלא! מודה על המזל שנפל בחלקי שזכיתי לחוות את החוויה הזאת, לאתגר את עצמי, לבחון את הידע שלי ואת הדרך שלי מול אנשים. המשלחת ותקופת ההתנדבות הייתה חוויה מגה אינטנסיבית, שגרמה לי להרגיש תחושת אושר וסיפוק רב".
קראו גם:
בשנה האחרונה פותח מרחב פעילות חדש, בו החלו להוציא משלחות של אנשי מקצועות הבריאות לאוגנדה וגאנה 3 פעמים בשנה.
זוהי יוזמה של שני חלפון, מרפאה בעיסוק, שעבדה בלוינשטיין במשך 7 שנים, יחד עם הצוות של TEN והיא חלמה להביא את אנשי מקצועות הבריאות ובשורת השיקום והחזרה לתפקוד למדינות מעוטות משאבים. מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת לוקחים חלק בתהליך למידה הדדי עם אנשי מקצוע מקומיים, במטרה להביא לפיתוח שירותי בריאות, טיפול ושיקום החיוניים בקהילות. במקביל, מקבלים אנשי המקצוע תכנית לימודים, ומקיימים מפגשי עיבוד ולמידת עמיתים התומכים ומעשירים את החוויה.
