הבחירות לרשויות המקומיות בשרון סיפקו דרמה בהרצליה ובמקביל, אמירה ברורה וחד משמעית: תושבי השרון מעדיפים את הנבחרים שלהם, ועדיף שיהיו דמוקרטיים־ליברליים. בכל אחת ואחת מערי השרון, מהוד השרון ועד הרצליה, בואכה כפר סבא ורעננה, הבוחרים העניקו לסיעות הליברליות והדמוקרטיות באשר הן את הרוב המכריע במועצת העיר, בהרצליה הם העניקו גם את ראשות העיר למועמד שמייצג את העמדות הללו ובכפר סבא כמעט.
מה הכריע? ("המחאה נגד הממשלה")
"אם עד עכשיו היה לנו ספק האם למחאה נגד הרפורמה המשפטית ולמחאה נגד הממשלה יהיה ביטוי מעשי בבחירות המקומיות באזור השרון, עכשיו אין ספק - זה מה שהכריע את הבחירות", אומר המומחה הפוליטי ד"ר רון רבינוביץ', "תושבי השרון נתנו ביטוי לעמדתם הסוציו-פוליטית גם בבחירות המקומיות. כלומר, יש הלימה כמעט מובהקת בין דפוסי ההצבעה בבחירות הארציות לדפוסי הבחירה בבחירות המקומיות.
"אמנם בשנים האחרונות ראינו עיליה בהתאמה בין שתי מערכות הבחירות (הארצית והמקומית), אבל לא בצורה מובהקת וחד משמעית כזו. אם עד לפני כעשור ראש עיר מהצד הימני של המפה, יכול היה בהחלט להיבחר לראשות העיר גם אם בבחירות הארציות רוב תושבי העיר היו מצביעי מרכז שמאל, הרי שנכון לימים אלו בבחירות המקומיות באזור השרון זה כמעט בלתי אפשרי.
"זה חבל, מכיוון שמדובר בשתי מערכות שלטוניות שונות. וכנראה הציבור, לפחות באזור השרון, לא יודע להבדיל ביניהן. עמדותיו הפוליטיות של ראש רשות מקומיות לא צריכות לעניין את תושבי העיר כל עוד הוא מספק את הסחורה המוניצפלית, לא מפני שבכך הוא צריך להיבחן אידיאלית, אלא מכיוון שלעמדותיו הפוליטיות אין שום נגיעה כראש רשות.
"העובדה שיריב פישר או אמיר כוכבי הם בדעותיהם הפוליטיות ליברליים ומתנגדי רפורמה או מנגדי שלטון נתניהו, לא יכולה כמעט לעולם (אולי למעט מימון עירוני לתחבורה ציבורית בשבת, שגם כך קיימת ברוב ערי השרון) לבוא לידי ביטוי במערכת המוניצפלית, אלו שני קווים מקבילים. מה לאיסוף אשפה בזמן וליריב לוין כשר המשפטים.
"אבל המלחמה והאמוציות עשו את שלהן, וזה כאמור בא לידי ביטוי מובהק בבחירות הללו".
הרצליה (ארצי בנוסח מקומי)
דבריו של רבינוביץ' כאמור תואמים את דפוסי ההצבעה, בעיקר בהרצליה, והם מעמידים באור קצת אחר את בחירתו של יריב פישר, או יותר נכון את הרקע לבחירתו זו, למול ראש העירייה האהוב משה פדלון. בצר לו, הצטייר פדלון כאנטי תזה של פישר. השמועות חסרות הביסוס אודות חבירתו העתידית למועמד הליכוד השנוי במחלוקת העבריין רפי קדושים, רק "התלבשו" על פדלון כמו כפפה ליד, בהמשך למיתוג השמרני שדבק בו זה מכבר. אחוזי ההצבעה הנמוכים יחסית בהרצליה גם תרמו לכך, ובעיקר, כאמור, האמוציות הגועשות של תושבי הרצליה, שברובם המכריע הם מצביעי מרכז-שמאל, לנוכח המלחמה, נתניהו ויריב לוין, היו לו לרועץ. כמה אירוני שככל הנראה, על פי פרסומים שונים בתקשורת הארצית, היה זה נתניהו ואנשיו שסייעו בעקיפין ליריב פישר דווקא, בכך שניסו להשמיץ את פדלון. כך או כך, ספק רב אם הייתה לו דרך לצאת מזה, כאמור הבחירות הפעם לא היו מקומיות, הן היו ארציות בנוסח מקומי.
בגזרת מועצת העיר החיים יהיו קלים עבור פישר, ראשית מפני גודל סיעתו, שנית, מפני קוטנן של הסיעות השמרניות (אלעד צדיקוב, הסמן החרדי של העיר לא עבר את אחוז החסימה). באם הוא ינצל היטב את מעמדו כראש העיר, לא תהיה לו בעיה לצלוח את חמש השנים הבאות בשקט מוחלט.
כפר סבא (והפרחים, לספורטה)
זר פרחים מושקע צריך ראש העירייה רפי סער לשלוח למועמדת אסנת ספורטה, שבחירתו תלויה באופן חד משמעי במועמדותה. המאבק הצמוד עד לרגע האחרון בינו לבין הדר לביא, כפי שהראו הסקרים שלפני הבחירות, היה מוכרע כבר מוקדם מאוד בערב הבחירות לטובת לביא, אלמלא מועמדותה של ספורטה שהייתה בטוחה באופן מביך בנצחונה עד הרגע האחרון. 7% שהיא קיבלה בקמפיין שאמר כולו "רק לא רפי" היו מגיעים, לפחות ברובן המכריע, ללביא. כך או כך, לביא שכאמור, על שברי אחוז הפסידה לסער, ובמקביל הפכה לסיעה הגדולה ביותר במועצה, עם מה שנראה לכאורה כחלק מגוש ליברל דמוקרטי לעומתי לראש העיר הנבחר, כ-12חברי מועצה יש לגוש הזה (6 לביא, 3 מר"צ, 2 יש עתיד ו-1 אסנת ספורטה) המהווים את הרוב במועצת העיר המונה 21 חברים.
"לכאורה" מכיוון שסביר מאוד להניח שגם מר"צ וגם יש עתיד, בהינתן ויתקבלו דרישותיהן ייכנסו אחר כבוד לקואליציה. דרישות אלו יהיו מאוד קשות לעיכול עבור יו"ר סיעת תנופה עו"ד איתן צנעני המונה 3 מנדטים, והן יחייבו אותו להתפשר על עמדות שבעבר התנגד להן, אך למול יחסי הכוחות, והאיום מבחינתו שמא סער לא יוכל לכהן עם קואליציה לעומתית וחלילה עלול להיות מודח, הוא בצר לו ייצטרך לבחור ברע במיעוטו. עו"ד איתן צנעני ידוע ביכולותיו הפנומנליות מבחינה פוליטית למקסם את כוחו ולהביא לתוצאה סבירה גם בעיתות מצוקה.
רעננה (ברוידא מול כולם)
ברעננה נבחר די כצפוי חיים ברוידא לראשות העיר. אך בחירה זו וטעמה מר. רוב כל סיעות מועצת העיר ממוקמות בצד השמאל-מרכז של המפה. ההישג לו זכו איחוד המפלגות הדמוקרטיות ברעננה הוא פנומנלי, הם לא רק הסיעה הגדולה במועצת העיר (7 מנדטים כשליש מקולות הבוחרים) אלא מספיק להם שלושה מנדטים (קריסטל, הוכברג ואבי יוסף המהוווים יחד ארבעה מנדטים) כדי להשיג רוב מכריע במועצת העיר. ברוידא התנהל כמעט כשלוש שנים עם מועצה לעומתית, הוא יודע למה היא יכולה לגרום, הפעם, הוא ייצטרך להתפשר.
נכון, בוידא ניסה תמיד להלך בין הטיפות בשימור הסטטוס קוו ברעננה, אך הפעם נראה כי עתידו של סטטוס זה להשתנות. מה יעשו הסיעות הדתיות? סביר להניח שגם הן יצטרכו להתפשר על עמדות שהתנגדו להן בעבר, כמו תחבורה ציבורית בשבת וכדומה. שכן, ברוידא, עבורם הוא ברירת המחדל. אין להם נכון להיום אופציה אחרת.
קראו גם:
הוד השרון (קואליציה ליברלית)
הוד השרון נבחרה כשבועיים לפני הבחירות כעיר החופשית ביותר במדינה, ותוצאות הבחירות חיזקו זאת. אמיר כוכבי הנישא על גלי האהדה של 'יש עתיד' בהוד השרון, הביס את בוחריו, קיבל 6 מנדטים, ויכול לסגור קואליציה ליברלית שתמנה 9 מנדטים (אחים לנשק 2, כנרת אלישע כהן 1) כבר היום בבוקר, וכל היתר ייצטרכו לעמוד בתור. יחד עם זאת, מי שהפתיע הוא המועמד ערן פרלמן, איש עסקים די חביב ואהוד שינסה במשך חמש שנים לנגוס בכוחו הגדול של כוכבי ולהוות אייום מאוד משמעותי עליו בעוד כחמש שנים, אבל עד אז אלוהים גדול. או יאיר לפיד גדול, מה שתבחרו שם בעיר.
רמת השרון (רוכברגר וזהו)
לא צריך הרבה מילים, מספיקות שתיים כדי לתאר את הכול: איציק רוכברגר. אולי שלוש מילים: איציק רוכברגר. נקודה.
