הנה זה בא: ביום שלישי השבוע יתייצבו תושבי השרון במאות קלפיות ברחבי הערים השונות כדי להצביע בבחירות לרשות המקומית. למעט ברמת השרון, בכל ערי השרון כולל המועצה האזורית דרום השרון, ויישובי הסביבה (כוכב יאיר־צור יגאל ואלפי מנשה) מתמודדים ראשי ערים מכהנים שישנם מועמדים רבים שיבקשו לקבל אמון ולהחליפם. בכפר סבא יהיו אלו הדר לביא וד"ר אסנת ספורטה.
בשל העובדה כי מדובר בראשי ערים מכהנים, חלקם מתמודדים לקדנציה שנייה (חיים ברוידא ורפי סער) וחלקם לקדנציה שלישית (משה פדלון). המשימה לנצח אותם בבחירות לא תהיה פשוטה כלל ועיקר. באופן מסורתי, ראשי ערים מכהנים נהנים מבסיס תמיכה רחב שצברו לעצמם במהלך כהונתם, והניסיון לנדנד את הכיסא שלהם, הוא קשה באופן טבעי. יחד עם זאת יש להדגיש, כי מבחינה סטטיסטית הסיכויים לנצח ראשי ערים שנמצאים בקדנציה הראשונה לבחירתם גדול יותר מאלו שכבר סיימו שתי קדנציות: "מניסיון העבר", אומר המומחה הפוליטי ד"ר רון רבינוביץ', "כדאי להיזהר ולקבוע מוסכמות סטטיסטיות על סמך מערכות בחירות מוניצפליות בעבר. ברוב המקרים יש לבחון כל עיר ועיר ואת המועמדים מטעמה, כל עיר וכל מועמד הם עולם ומלואו, ואני מציע לכולם לא להישען על ניסיונות עבר, תמיד להיות מוכנים להפתעות".
עם הזהירות הנדרשת, יהיה נכון לנתח לאו דווקא את סיכויי המועמדים בערים השונות, כמו את הרקע הפוליטי והמוניצפלי של כל התמודדות.
מי זוכר את המהפכה המשפטית?
בהרצליה ישנם שני מתמודדים לראשות העיר. משה פדלון (שאם ינצח יהפוך את הטייטל ל'ראש עיר מיתולוגי') ויריב פישר. לאלו שאינם תושבי הרצליה, בחירתו של פדלון נראית די קלה, אך בל נטעה בתחושה זו. מדובר במאבק קשה מאוד שניצב לפתחו. בעוד שבבחירות האחרונות מול מאיה כץ (שבינתיים, חברה אליו במערכת זו) נצחונו די היה ברור בשל העובדה כי השניים פנו, פחות או יותר, לאותו פלח אוכלוסיה, הרי שכאן ניצב מול פדלון יריב צעיר שלו עתיד פוליטי מזהיר, שהתגלה כלוחם ללא חת. יריב פישר, מועמד 'יש עתיד', גם קיבל תמיכה של ראש עיריית הרצליה לשעבר, יעל גרמן מול פדלון.
כיצד קרה שמועמד כמו פדלון שנצחונו היה ודאי, אמור לפתע להילחם על כסאו? התשובה לא מובהקת, והיא כנראה קשורה למספר פרמטרים, שחלקם נובעים מדפוסי הצבעה ארציים, שהתאגדו לדבוקה אחת דווקא בהרצליה. הראשונה שבהם היא "תיוגו" כראש עיר מהזן הישן, למול תיוגה של הרצליה כעיר ליברלית ודומקרטית: "תיוגים", אומר ד"ר רבינוביץ', "אינם מבוססים בהכרח על עובדות. להיפך, ברוב המקרים תיוג של מועמד, או של אדם, יכול להיות ההיפך הגמור מהאישיות שלו".
פרמטר נוסף הוא הרכב האוכלוסיה בהרצליה שמבחינה סוציו-פוליטית מאוד מוגדר בצד השמאל מרכז של המפה הפוליטית. הניסיון של פדלון לשמור על הסטטוס קוו ועל יחסים שווים בין כלל הקהילות והאוכלוסיות בהרצליה, ובכללם התושבים המזוהים עם הצד הימני של המפה, התפרשו ברוח ההתנגדות למהפכה המשפטית על ידי גורמים שונים, חלקם אינטרנסטים אבל בהם גם רבים בתום לב, כהימנעות או נקיטת צד בעד השלטון הנוכחי, דבר שפדלון הכחיש ופעלו כנגדו בכל תוקף. כך או כך, תיוג זה, כשמולו ניצב פישר כרוח החיה המאגדת מאחריו את כל מתנגדי המהפכה, וביתר שאת את השלטון של נתניהו, הם חלק מהגורמים שהביאו להתערערות מעמדו.
קראו גם:
"יש לזכור", מוסיף ד"ר רבינוביץ', "שאזור השרון כולו עבר בעשרים השנים האחרונות תנופת בנייה אדירה ושכונות עתירות תושבים חדשות צצו להן, שלאו דווקא מייצגות נאמנה בהרכבן את הסטטוס קוו העירוני כך בהוד השרון, רעננה וכפר סבא וגם בהרצליה".
כך או כך, הצפי כי פדלון יזכה עדיין עומד בעינו, לנצח ראש עיר אחרי שתי קדנציות, ועוד ראש עיר אהוב, זה משימה כמעט בלתי אפשרית. אבל כבר למדנו בפוליטיקה שהכול בה אפשרי.
