אגף כוח האדם בצה"ל פרסם לאחרונה את נתוני הגיוס של הערים בישראל, אחת מהמובילות בערים הגדולות היא הרצליה. מלבד כמות המתגייסים הגדולה, בעיר ישנה גם קהילה גדולה של חיילים בודדים.
אמנם הם ללא המשפחה בישראל, אך עבור אותם החיילים יש אמא נוספת ומיוחדת שעוזרת להם בכל מה שהם צריכים. ענת עמירה, מנהלת משרד חקירות בת 54, מוכרת בעיר כ"אמא של החיילים הבודדים". בעקבות היחס החם שלה והעזרה שהיא והעיר מעניקות, רבים מהם כבר ממליצים לחיילים בודדים נוספים להגיע לגור בעיר.
"הם יודעים שהם יכולים לבקש ממני הכל – כל ארוחת שישי אני מאחרת חייל או שניים", סיפרה ענת עמירה, מנהלת משרד חקירות בת 54, שמתנדבת עבור החיילים הבודדים של הרצליה כבר 6 שנים. "בלי העירייה לא הייתי מצליחה לעשות את זה", משתפת עמירה. "הם נתנו לי 2 מכולות, שם אני מאחסנת ציוד שנתרם עבור הבתים של החיילים הבודדים. יש שם כל מיני דברים – מרהיטים ועד מוצרי חשמל. בעצם כל דבר שיכול לשמש את החיילים ושיהיה להם בית שיש בו הכל".
את ההתנדבות שהיא מבצעת במסגרת מחלקת ההתנדבות בעירייה כל העיר כבר מכירה. מלבד עבודה במשרד חקירות, עמירה זכתה לכינוי האמא של החיילים הבודדים ורבים מהם ממשיכים לשמור איתה על קשר. "בתחילת הדרך שלי הייתה לי קבוצת וואטצאפ שהיו בה 40 חיילים – היום יש לי שם כ-300 חיילים בשירות", אמרה. "יש גם 400 חיילים משוחררים שאני ממשיכה לתמוך בה, עד כשנה אחרי השחרור. בעצם עוזרת להם לקבל את האזרחות, נותנת אוזן קשבת וגם ממשיכה להיות האמא של מי שרוצה".
עמירה ציינה כי בכל יום שישי, משפחתה אף מארחת חייל/ת או שניים לארוחת הערב. "כולם יודעים שאפשר לבקש הכל, יש גם כאלו שבאים לאכול איתי ועם המשפחה ארוחות שישי", שיתפה. "בכל שישי תמצאו אצלנו איזה חייל/ת או שניים. הם יודעים שיש את אמא ענתי ושאפשר לבקש כל מה שהם רוצים".
קראו גם:
מעבר ליחס החם, עמירה מסייעת לחיילים הבודדים גם במגוון דברים נוספים. "סתם לדוגמה, מרפאות – אני מלווה אותם, לוקחת ומחזירה כי הם לא ניידים", אמרה. "באמת משתדלת להיות אמא במלוא מובן המילה. למדתי גם לשחרר, זה מאוד חשוב. יש להם את העולם שלהם והפרטיות שלהם – המוטו שלי זה שאני תמיד פה, לכל מה שהם צריכים. אני אפילו לא נכנסת אליהם הביתה אם הם לא מבקשים ממני, רוצה שיהיה להם את הפרטיות שלהם".
