הותר לפרסום כי ההרוג השבוע בתאונת הדרכים הקשה בכביש 211 סמוך לצומת אשלים הוא ירון הנובר בן ה-58, מאמן אומנויות לחימה מוכר והאבוב, בנו של מאמן האומנויות לחימה הוותיק דניס מהרצליה, שעל שמו קרוי הבית ספר הוותיק "דניס הישרדות".
הנובר, רכב על האופנוע שלו כאשר נהרג מהתנגשות במיניבוס ועליו נוסעים. המאמן הוותיק מוכר היטב בהרצליה שכן אימן הנובר מאות ילדים באומנויות לחימה. בנוסף לכך, ירון הוא בנו של מאמן האומנויות לחימה הוותיק דניס, שעל שמו קרוי הבית ספר הוותיק "דניס הישרדות".
כאמור, התאונה הקטלנית התרחשה ביום שלישי השבוע לקראת השעה 14:50, אז הוזנקו כוחות מד"א לזירת התאונה בכביש 211 סמוך לצומת אשלים בעקבות דיווח על תאונה בין מיניבוס לאופנוע. שם, חובשים ופראמדיקים של מד"א קבעו את מותו של הנובר והעניקו טיפול רפואי ומפנים לבי"ח סורוקה 11 פצועים: גבר בן 28 במצב קשה עם חבלות בגפיים ו-10 במצב קל.
חובש רפואת חירום במד"א אמיר סולב סיפר: "כשהגענו לזירת התאונה ראינו מיניבוס כשהוא מעוך בחלקו הקדמי ובמרחק של מספר מטרים שכב רוכב האופנוע כשהוא מחוסר הכרה עם פגיעה רב מערכתית קשה מאוד, ביצענו בו בדיקות רפואיות אך הוא היה ללא סימני חיים ונאלצנו לקבוע את מותו במקום. 11 מנוסעי המיניבוס טופלו במקום ופונו לבית החולים כשמצבו של אחד קשה והשאר קל".
הידיעה אודות מותו של מאמן אומנויות הלחימה, תפסה בתדהמה את חבריו. ירון, אמן לחימה מוכר אשר אף זכה באליפות ישראל בעברו - היווה עבור רבים מתלמידיו מודל לחיקוי.
ירון הנובר היה אמן לחימה ישראלי בשיטת דניס הישרדות דאן 10, אלוף ישראל במשקל של עד 75 ק"ג בין השנים 1985–1998 ומייסד שיטת "אולטימייט קרב מגע". ירון הוא בנם של לרוזלין ודניס הנובר, מייסד שיטת דניס הישרדות. להנובר אח ואחות. כבר בגיל חמש החל הנובר ללמוד אמנויות לחימה. בגיל 16 קיבל את החגורה השחורה. בנוסף התאמן גם באתלטיקה קלה. בצה"ל שירת בסיירת שלדג. הוא גם העביר סדנאות סמינרים של הגנה עצמית וקרב מגע בארץ ובעולם. בשנת 1999 זכו הנובר וחברת טנדו במכרז להדרכת תלמידי בתי הספר בכל ערי קו העימות של מדינת ישראל, הודרכו כמאה אלף תלמידים בהדרכה ביטחונית".
קראו גם >>>>
קהילת אומנויות הלחימה בישראל מרכינה ראש וכואבת על פטירתו בטרם עת של ירון הנובר . איבדנו אח ,אומן לחימה שתרם רבות לקידום התחום בישראל. זהו יום עצוב עבור כולנו'', נכתב הבוקר על ידי הנהלת הקהילה.
אלעד עובד, אחד מתלמידיו הרבים, ספד לו: ''כל כך כואב ועצוב , ירון הנובר המאמן הכי טוב שיכולתי ללמוד ממנו וכל כל הרבה מעבר ללחימה , החיוך שלך היכולת להוציא ולהביא אותי מעבר למה שחשבתי שאני מסוגל , אתה הענקת לי חגורה שחורה , שהיא הכי משמעותית וכמו שאמרת לי , חגורה שחורה מקבלים פעם אחת , היית אגדה בחייך ועכשיו הפכת לאגדה , תחסר לי המון ויחד עם זה לעולם תהיה בליבי , חקוק בזכרון בראשי , אזכור תמיד את קולך ,את החיוך ,הנחישות ,הסיפורים שלך , אוהב אותך ,איש ומאמן שאין כמוך''.
