"התחלתי לחתוך את עצמי לפני חצי שנה בערך. לא כל כך התחברתי לבנות בכיתה שלי ואיכשהו הגעתי לקבוצה באינטרנט של בנות שחותכות את עצמן. בהתחלה ניסיתי להגיד להן שלא יעשו את זה, דאגתי להן, אבל היה איזה יום שרבתי עם חברה שלי ואמרתי לעצמי 'למה שאני לא אנסה גם'? ואז גיליתי שזה ממש עוזר ולאט לאט זה הפך למשהו יומיומי. הרגל כזה שעושים אותו גם אם אין ממש סיבה", כך מספרת עינב, בת 13.
קראו גם >>>
מסתגר ועצוב
"ראינו שמשהו לא בסדר, שהוא יותר מסתגר, פחות יוצא עם חברים, פחות שמח. חשבנו שזה משהו של גיל ההתבגרות ושזה יעבור מעצמו, אבל רק כשראינו את החתכים על היד שלו נפל לנו האסימון, הבנו שיש מצוקה רצינית שצריך לטפל בה". אומרת גילה, אמו של נועם, בן 16.
סניף חדש של המרכז להתמודדות עם פגיעה עצמית נפתח לאחרונה בהרצליה, ופועל לצד הסניפים ברחובות ובתל אביב. "הקמתי את המרכז מתוך הבנה כי מדובר בתופעה נרחבת ומטרידה בשל הנזקים הפיסיים, החברתיים והפסיכולוגיים ובשל היותה ממכרת", אומרת מייסדת ומנהלת המרכז ליטל פלג מהרצליה, פסיכולוגית קלינית המתמחה בתחום הפגיעה העצמית.
המרכז להתמודדות עם פגיעה עצמית הוא היחיד בישראל אשר מתמקד בטיפול במצבי פגיעה עצמית לא אובדנית – חתכים, שריטות, חבלות וכוויות עצמיות ברמות חומרה משתנות – שאינם מכוונים לגרימת מוות. אלה הם בעצם איתותים על מצוקה נפשית משמעותית, שבניגוד לניסיון האובדני נועדו דווקא להגנה על החיים ולשימורם.
בעשורים האחרונים מתברר היקפה הנרחב של הפגיעה העצמית בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים (כולל חיילים וחיילות): כ־20 אחוז מבני הנוער אשר אינם מאובחנים כבעלי הפרעות נפשיות או רגשיות מתנסים בתקופות של פגיעה עצמית במהלך גיל ההתבגרות, וכך גם כ־40 אחוז מבני הנוער בעלי האבחנות הפסיכיאטריות.
"פגעתי בעצמי כמה פעמים בגיל ההתבגרות אחרי שעניין הפגיעה המינית שעברתי התפוצץ", מספרת ליאת (22). "לא בדיוק ידעתי למה, לא ממש הבנתי את עצמי אז, רק ידעתי שרע לי. לפסיכולוגית לא הסכמתי ללכת, לא רציתי לדבר על זה, ועם המשפחה והחברות בטח לא יכולתי לדבר, אז נשארתי עם כל הרע הזה בפנים. היה לי רע ושנאתי הכל ובעיקר את עצמי, אז חתכתי את עצמי, ואז הכל היה נרגע לאיזה זמן".
קשה להבין
במרבית המקרים, המתבגרים מתקשים להסביר את הפגיעה העצמית, או מספקים לה הסברים כלליים בלבד. איילת בת ה־15 הופנתה לטיפול פסיכולוגי בהמלצת יועצת בית הספר, אשר שמעה מחברותיה כי היא נוהגת לחתוך את זרועותיה במצבים של מתח, כעס או עצב. איילת נענתה ברצון להצעה להגיע לטיפול, אך בפגישות עצמן הרבתה לשתוק והביעה קושי רב במציאת נושא שיחה ובניסוח הגורמים למצוקתה.
במרכז להתמודדות עם פגיעה עצמית מציעים הן שירותי פסיכותרפיה למתבגרים ובוגרים הפוגעים בעצמם, והן שירותי הדרכה והכשרה להורים, מורים, יועצים ומטפלים בתחום הטיפול וההתמודדות עם פגיעה עצמית. "אנשי מקצוע מדווחים על קושי משמעותי בהבנת הפגיעה העצמית והטיפול בה", מציינת פלג, "וקושי זה מביא לא פעם לקטיעת טיפולים בטרם עת, לבחירת טכניקות טיפוליות שאינן אפקטיביות, ולפגיעה באיכות הקשר הטיפולי, הקריטי להצלחת הטיפול. ואכן, המרכז הוקם גם במטרה להרחיב את הידע וההבנה בתחום הפגיעה העצמית, להכשיר ולהדריך הורים, אנשי חינוך ואנשי טיפול המתמודדים עמה".
