הרצליה העיר החילונית ביותר בישראל: על רקע משבר הקורונה מתפרסם זו השנה השלישית מדד החופש העירוני, הבודק את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 24 ערים בישראל – 20 הגדולות בארץ בתוספת שתי הגדולות בצפונה ובדרומה. בתוך כך, הרצליה הגיעה למקום הראשון יחד עם תל אביב – והן הערים החופשיות ביותר בישראל.
קראו גם >>>
המדד בחן כל עיר בעשר קטגוריות, ונערך בפיקוחו האקדמי של פרופ' עמית שכטר, כאשר כל קטגוריה קיבלה משקל במדד הכללי בהתאם לזה שהציבור ייחס לה בסקר שנערך על ידי ד"ר חגי אלקיים-שלם, סוקר ופסיכולוג פוליטי. המדד בחן ומיפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן – מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר המרסנת ביותר.
הרצליה יכולה להוות דוגמה למאבק תושבים על חופש עירוני שקצר הישגים משמעותיים. העירייה הוסיפה לקו האוטובוס הוותיק שמוביל לחוף הים בשבת – קו נוסף לצפון תל אביב שנתמך במערך התחבורה "נעים בסופ"ש". מנגד, הרצליה לא מקבלת את מקסימום הציון שמאפשר מדד החופש העירוני, שכן לא ראתה לנכון לפעול למיגור ההפרדה המגדרית באירועים ציבוריים בשטחה, בכך שלא פעלה לקידום חוק עזר עירוני האוסר זאת באופן פורמלי.
כמו כן, באשר להוצאות העירייה על תקציבי דת, עיריית הרצליה דווקא מדורגת באמצע הטבלה, עם כ-8.5 מיליון שקלים לתקציבי דת, בין היתר למועצה הדתית, לתרבות תורנית שתקציבה עלה משמעותית ביחס לשנים קודמות ולתמיכה במוסדות תורניים, אשר מהווים 0.80% מכלל התקציב העירוני בשנה. בסעיף זה דווקא תל אביב מדורגת הרבה מעליה, גם באר שבע, עכו, דימונה ואפילו בית שמש.
באשר לפלורליזם בעיר, ישנה קהילה קונסרבטיבית פעילה והקהילה הרפורמית 'שערי קדם' אף משתמשת במבנה של העירייה. וניכר כי העירייה תומכת באופן משמעותי בקהילה הגאה בעיר ובקהילות השוויוניות הפועלות בה, בין היתר באמצעות תליית דגלים והארת בניין העירייה בצבעי הגאווה. עם זאת, קיימות ערים ברחבי האר אשר לא וויתרו על מצעד גאווה השנה, גם אם זה היה וירטואלי בלבד, ובהרצליה לא התקיים אירוע כזה, וכן העירייה לא מספקת או תומכת במענה לקהילה הגאה. כמו כן העירייה שינתה את טופסי הרישום למוסדות החינוך לטובת הורים להט"בים, ונושא רישום הזוגות הידועים בציבור עלה לדיון מספר פעמים במועצת העיר.
בנושא המסחר בשבת, החוק מאפשרת פתיחת בתי קולנוע ואולמות למופעים אך לא מאפשר פתיחה של מרכולים וחנויות בשבת. אולם היות ובינואר 2018 אישרה מועצת העיר חוק שיאפשר פתיחתם של מרכולים בשבת שאמנם נדחה על ידי שר הפנים, והעירייה לא ויתרה ואף עתרה לבג"ץ בנושא – היא זוכה לדירוג גבוה בקטגוריה זו.
בקטגוריית החינוך העירייה גם כן נקטה צעד אקטיבי, כאשר חידדה את הנחיות משרד החינוך בכל הקשור לכניסת עמותות דתיות למוסדות חינוך על פי כללי משרד החינוך.
באשר לקבורה האזרחית בהרצליה, עלה כי אחרי שבשנה שעברה החלקה הישנה הייתה מלאה ולא הייתה בעיר אפשרות לקבורה אזרחית, השנה הוכשרו מקומות קבורה נוספים לתושבי הרצליה וכפר שמריהו, מה שהקנה להרצליה את הדירוג הגבוה ביותר בקטגוריה זו ונוסף לכך, באשר לפעילות המועצה הדתית בעיר, מועצת העיר העבירה רשימת נציגים לאישור המשרד לשירותי דת ללא דיחוי, בשונה מערים אחרות.
עיקרי המדד:
תחבורה ציבורית
קטגוריית התחבורה הציבורית בשבת מדדה את נגישות אפשרויות התחבורה בימי השבת לתושבי העיר. בעוד ששנת 2020 נפתחה עם חדשות חיוביות על ערים שיישמו מיזמים משלהן בתחום התחבורה הציבורית בשבת, מגיפת הקורונה הקפיאה את ההישגים הרגעיים, הקפאה שעד כה לא הפשירה. ערים בודדות החזירו את המיזמים לפעילות בין הסגרים אך ברובן - נותרו התושבים ללא מענה. את הקטגוריה מובילות הרצליה, ת"א ורמת גן, עם ציון 16 מתוך 17. בהרצליה חזרו לפעילות קווי השבת של העירייה, המאפשרים הסעה עד צפון תל אביב לאחר הפוגת קורונה. תל אביב ורמת גן חזר לפעילות מיזם נעים בסופ"ש וכמובן – שירותי מוניות השירות הקיימים. העיר המפתיעה בתחתית הטבלה היא רעננה – עם ציון אפס, שכנה לבית שמש ודימונה.
תקציבי דת
השנה, המדד בחן שוב את שיעור התקציב שמוקצה לטובת שירותי דת בערים, ונבדקו שני פרמטרים ספציפיים: שיעורי הדת ביחס לתקציב הכולל, וההוצאה על שירותי דת פר תושב יהודי על פני השנה.
הציון המשקלל את שני הפרמטרים הללו הביא את הערים חולון ובאר שבע לפסגת הרשימה, עם ציון 12 מתוך 13 מקסימלי, עם צמצום משמעותי של תקציבי הדת (בחולון – כמיליון וחצי שקלים). ברמת גן, לאור ירידה באירועי תרבות תורנית, נרשמה ירידה נוספת בתקציבי הדת (שנה שנייה ברציפות) והיא ממוקמת במקום ה-6 עם ציון 10. תקציב הדת של עיריית חיפה (במקום ה-8), לעומת זאת עלה ב-2 מיליון שקלים נוספים לעומת שנים קודמות, ובעיר הרביעית בגודלה בישראל, ראשון לציון זכתה המועצה הדתית לתוספת תקציבית של 2 מיליון שקלים, בנוסף על סכום דומה המוקצה לתרבות תורנית, וכל זאת בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה. העיר עכו (במקום ה-3) הפנתה את השיעור הנמוך ביותר מהתקציב הכללי לשירותי דת – מחצית האחוז, ואחריה תל אביב.
שירותי דת
הקטגוריה בנויה משתי קטגוריות משנה – המועצות הדתיות (האם המועצה מתפקדת בהרכב עליו הוסכם עם העירייה, האם יש עליו פיקוח והאם יש בו גיוון מגדרי), וקבורה אזרחית (האם קיימת).
השנה, באף עיר לא פעלה מועצה המייצגת את האינטרסים של התושבים – בשל ממשלות המעבר בשנה המורכבת האחרונה, טרם התפנו עיריות רבות להעביר לשר לשירותי דתות את מומלציהן למועצות הדתיות. מועצות שהשקיעו והגישו רשימות לשר למעשה נקטוט צעד דמוקרטי מתבקש. התוצאות מאכזבות - לא פחות מ-14 ערים במדד מככבות עם ציון 0 בנושא זה. את הרשימה מובילה העיר מודיעין, עם ציון 6 מתוך 6, שבה שירותי הדת מנוהלים על ידי לשכת מנכ"ל העירייה. נקודה חיובית נוספת נרשמת ברמת גן שבה לראשונה יכהנו במועצה הדתית יותר נשים מגברים – 6 מתוך 9.
בסוגיית הקבורה האזרחית נרשמות תמונה שונה – מחצית הערים המופיעות במדד (12 מתוך 24) מאפשרות פתרון קבורה אלטרנטיבי (בית עלמין חלופי, או חלקה מיוחדת לקבורה אזרחית). השנה בית העלמין ירקון, מהגדולים באזור המרכז, קיבל ראשיון לקבורה אזרחית, פתרון שיוצע לאוכלוסייה של 1.4 מיליון תושבים. בנוסף, הצטרפה לרשימה השנה עיר נוספת – אשקלון.
חינוך
על אף ההשבתה הארוכה של מערכת הלימודים, גם השנה נבדקה קטגוריית החינוך, במסגרתה נבדקת הגישה החופשית של עמותות דת לכיתות הלימוד של ילדינו. ליתר דיוק, נבדק עצם קיומו של נוהל מסודר בנושא, והניהול בפועל.
במקום הראשון, העיר הרצליה (בציון 9) , שבה מנהל אגף החינוך העירוני הודיעה כי יאפשר שילוב תכניות העשרה (כולל בנושא זהות יהודית ומורשת) אבל רק כאלו שיעמדו בתבחינים הנזכרים בחוזרי מנכ"ל, ועליהן ידווח בצורה שקופה להורים וכניסתן תתאפשר לאחר חוות דעת של הרשות, הצוות החינוכי ונציגות ההורים והתלמידים. ברמת גן ותל אביב לעומת זאת, טענו השנה, בניגוד לעבר, כי האחריות לנושא מצויה אך ורק בידי משרד החינוך
קהילת הלהט"ב
הקטגוריה בדקה קיומם של של שירותים עירוניים לקהילה הגאה וההכרה בה באופן כללי ברשויות. במקום הראשון, עם ציון 10 מתוך 10, הערים באר שבע, מודיעין, ראשל"צ, רמת גן, רעננה, ותל אביב. הערים אשדוד ואשקלון שיפרו את ציוני השנה שעברה לאחר שמינו עבודי סוציאלי לנושא הקהילה. ב"ש הצטרפה לציונים הגבוהים לאחר שהגדילה את התמיכה העירוני בארגוני הנוער הלהט"בי. אך לא הכול ורוד וכמו תמיד – ערים ממשיכות להתעלם ואף להסתיר. בני ברק, נהריה, ועכו ממשיכות להתעלם לחלוטין מקהילת הלהט"ב.
הדרת נשים במרחב הציבורי
על אף ששנת הקורונה הפכה את המרחב הציבורי לכמעט ונעלם, מתחת לפני השטח המשיכה סוגיית הדרת הנשים במרחב לבעבע והנתונים מראים כי עם שוך המגיפה, נחזור לראות את אותה השגרה הבעייתית. בקטגוריה נבדקו למעשה שני נושאים – הפרדה בבריכות (עד כמה העירייה מעניקה תעריפים זולים יותר בשעות רחצה בהפרדה) , ונוהל אירועים בהפרדה.
בסוגיית הבריכות, חלקו 10 ערים את המקום הראשון – ערים בהם אין שעות המוקצות לרחצה בהפרדה כלל. בחדרה, ירושלים ורמת גן יש שעות מופרדות, אך במחיר דומה. במודיעין ותל אביב, מסבסדת העירייה רחצה בהפרדה, ובאשקלון ההנחה הניתנת מגיעה ל-31% !
כאמור, במסגרת המדד נבחן קיומו של נוהל אירועים בהפרדה מגדרית, על פי הנחיית היועמ"ש לממשלה. למעשה, העיר היחידה שמחזיקה בנוהל כזה היא תל אביב. ערים אחרות טוענות כי פועלות על פי הנחיית היועמ"ש, אך בלי נוהל משלהן. 11 ערים כולל הרצליה, מודיעין וראשל"צ לא טרחו לציין כי מתנגדות להפרדה או פועלות על פי הגדרת היועמ"ש.
פלורליזם דתי
סוגיית הפלורליזם בודקת את שיתוף הפעולה של הרשות המקומית עם קהילות יהודיות לא-אורתודוכסיות. נראה כי הקורונה עשתה טוב לערים רבות – מניין הערים ששיתפו פעולה עם קהילות עלו גדל פי שניים משנה שעברה. לעומת זאת – באשדוד הסתיימה פעולתה של קהילת עץ חיים, ובבני ברק, בית שמש, דימונה, עכו וחדרה אין כלל קהילות לא אורתודוכסיות בפעילות.
נישואים אזרחיים
קטגוריה ללא ציון, שאינה משוכללת בציון הסופי– במהלך 2020 הכריזו מספר רשויות כי יאפשרו לרשום זוגות בעירייה על מנת שיקבלו השירותים המגיעים לזוגות נשואים. המנהג לקיים חתונות אזרחיות בחו"ל התמוגג בימי הקורונה ולכאורה יוזמת העיריות יכלה להיות פתרון עבור אותם זוגות. מודיעין ותל אביב אישרו כבר עשו מהלכים בכיוון הנכון והצהרות, ברמת גן העירייה שינתה טפסים לטובת הורים להט"בים, אך ב19 ערים שנבדקו הנושא אפילו לא עלה על סדר היום. למשה – אף עירייה עוד לא פתחה הליך משלה לזוגות נשואים.
