אבי אשר (50), ספר כלבים, הרצליה
למה הרצליה?
"רוב השנים גדלתי כאן. כל המשפחה המורחבת שלי נמצאת כאן, ובעיקר האחיות של אמא שלי וסבתא שלי. כיף לי לעבוד עם ההרצליינים. הם אנשים טובים ובגובה העיניים".
עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"אחד האנשים המרתקים הוא טום ווייטס. מוזיקאי. הוא יוצר בכל רמ"ח אבריו ובאמת חי את האמנות שלו כל הזמן, חי את הסיפורים שלו ואת ההוויה שלו. הייתי שואל אותו איך הוא הגיע לזה, כלומר איך הוא משלב את המציאות ואת הדמיון שלו בחיים עצמם".
מה המקום הסודי שלך בעיר?
"יש בעיר מסעדה אתיופית עם קפה אתיופי בבן גוריון, ליד תחנת האוטובוסים הישנה. אני אוהב לשבת לאכול ואחר כך לשתות קפה בקפה 'בונה'".
מה הכי גרוע כאן?
"ארנונה גבוהה שקורעת את הכיס".
מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?
"כשהייתי נער מתבגר נסעתי באופניים ושמתי אוזניות. עצר אותי שוטר ואמר לי נו־נו־נו... איפה אנחנו היום ואיפה אז. היום זה סכנת נפשות. כשהייתי צעיר לא היה פיקוח עירוני למי שמקים אוהל באמצע הלילה. הלכתי עם חברה שלי, הקמנו אוהל ואף אחד לא ניגש אלינו. היום זה לא תופס".
מהו הרצלייני בעיניך?
"אחד שאוהב את העיר, שאכפת לו מהחזות שלה ועם מי הוא מתרועע. אנשים שמגלים אדיבות אחד כלפי השני. החופים שלנו, הטיילת של הרצליה והשכונות השקטות שקרובות למרכז, שם אני גדלתי".
