"עברתי התמוטטות": תושבת נתניה מילה סביטלמן מפיקה ברדיו תל אביב נחשפה באומץ בשמה המלא בפוסט שפרסמה אמש (שבת) בחשבון הפייסבוק האישי שלה וטענה כי דידי הררי תקף אותה מינית.
בפוסט הנוקב כתבה מילה: "לא פשוט לי לעשות את זה. עוברות עלי 72 שעות שנראות כמו לקוחות מחיים של אדם אחר. איזה מישהי אחרת שהיא לא אני. הזהירו אותי לא לקרוא תגובות, אמרו לי שזה יהיה הנורא מכל, אבל זה ממש לא מה שמזיז לי. מי שחושב שיותר מ-10 נשים יתקבצו להמציא עלילת דם על איש בן כמעט 70 עם קריירה של מעל 30 שנה סתם כי מתחשק להן - הוא אדם מטומטם במקרה הטוב.
קראו גם:
"אבל מה שלא מניח לי אלה התגובות. בראש ובראשונה של דידי עצמו שמתעקש שנעשה נגדו פוטש, אבל מעל לכל של מי שהיו לצידו, ראו הכל, ידעו הכל, ובחרו לשתוק או לספר שקרים מוחלטים כדי לשמור על עורם. הרשו לי להתעלם מדירקטוריון 102FM ולדבר לרגע על העובדים בתחנה הזו. מבלי כל אחד ואחת שלא עברו על סדר היום על החזקת יד, ליטוף שיער, וחיבוק ארוך מדי - נחשפה סוף סוף המכונה המשומנת הזו שנקראת דידי הררי.
עד לתחנה הזו, בכל מקום שבו הוא דרך - ידעו ושתקו. בלתי אפשרי היה להתלונן על בן אדם כשהוא מביא את הכסף לתחנת הרדיו. בלתי אפשרי היה להתלונן על בן אדם שכל הסביבה שלו משחקת איתך ב"בסוף זה יתפוצץ, מישהי תדבר, אבל למה לך להסתבך?". ועל השאלה התמידית שלי של "אבל למה אתם לא מדברים" תמיד הגיעה תשובה מתחמקת.
אז למה אנחנו מדברות רק עכשיו? בשביל זה אני כותבת את הפוסט הזה, כדי להסביר את המכניזם מאחורי התמודדות עם הטרדה, או במקרה שלי, תקיפה מינית. כשדידי לקח אותי טרמפ הייתי סטודנטית שלו בשנה ג' ועובדת חדשה ברדיו 103FM. ילדה מנתניה, חולת טלוויזיה. מאוד אהבתי את הדמות של דידי. הוא היה נראה לי אחלה גבר, אבהי (מוכר נכון?), מצחיק. שמחתי לשמוע שהוא הולך להיות מרצה שלי ועוד יותר שימח אותי לראות שהוא מעריך אותי. לכן גם הסכמתי לנסוע איתו בטרמפ לאוניברסיטה ובחזרה. שום דבר לא הכין אותי לזה שבדרך חזור, תוך כדי שנשמע במערכת שלו באוטו עדויות מאסון ורסאי, פרויקט גמר שעבדתי עליו מעל שנה, הוא ילטף אותי וימזמז לי את היד. אני לא אחזור על מה שכבר סופר בכתבה, ברשותכם אדלג לתקופה שבאה לאחר מכן.
לקחו לי חמישה ימים להיות בהתמוטטות עצבים שלאחריה פתחתי לעצמי דף לבן דמיוני. "אני אשכח את מה שקרה, זה יהיה קוריוז לספר לחבר'ה ונמשיך הלאה". וכך עשיתי. לא רק שלא דיברתי על זה, אפילו הכרחתי את עצמי לזרום איתו בבדיחות שניסה לעשות איתי. עד כדי כך שאפילו לתקופה קצרה הייתי התחקירנית שלו בדידי בשישי. נסיונות למגע לא היו שם יותר, אבל רמיזות ובדיחות של הפוך על הפוך היו. הייתי בטוחה אז כמו שאני בטוחה היום שעבורו מה שקרה שם באוטו היה כמו ללכת לעשות פיפי בשירותים - התנהגות רגילה. הגזליטרויות שלו ושל הסביבה שכן שיתפתי, גרמו לי להתחיל להרגיש שדמיינתי, שלא פרשתי נכון, שחבל להתעכב על זה, כי מה כבר יקרה?
מתי העסק התחיל להסתבך? כשהתחלתי לשמוע על עוד בחורות ועוד בחורות ועוד. כשהתחלתי להבין שסביבי כולם יודעים - "אני לא מאמינה שעלית איתו לרכב. את לא יודעת שאסור לבחורה להיות לבד עם דידי הררי ברכב?" לא אשכח איך חברה מ-103FM אמרה לי את זה. אבל המשפט הזה לא חזר על עצמו רק שם - הוא חזר על עצמו בכל מקום שהשם של דידי עלה ממני או מכל אדם אחר. ואז התחילו לבוא בחורות אחרי. בנות שגם אני לא הזהרתי לא להיכנס לרכב כי היה לי לא נוח לפתוח את זה ו-"בטוח מתישהו זה ייפתח". כשהוא הפך למנכ"ל שלי כבר הייתי בת 32, אמא לילדה. כמה קלישאתי שזה לא יישמע, להיות אמא לילדה גרם לשתיקה, להסתרה ולנרמול של מה שעברתי לכמעט בלתי אפשרי. אני לא מוכנה שיום אחד הילדה שלי תמצא את עצמה באוטו עם מרצה שלה שיחשוב שזה הגיוני לכפות עליה את המגע הדוחה שלו.
חשוב לי שתבינו, כל אחת שדיברה בכתבה הזו, לקחה סיכון אדיר, אבל היא עשתה את זה נטו מההבנה שזמנם של אלה שלא עדכנו אותם שהחוקים השתנו - נגמר. אז תודה לכל אחת שדיברה, אתן גיבורות, אמיצות ובזכותכן באמת העולם יראה טיפה טוב יותר. ולמי שבחר להתעלם למרות שידע - מאחלת שלעולם הילדה שלכם לא תעבור את מה שכל אחת מהבנות (וגם אני) עברה עם האיש הזה".
ובתוך כך, במשטרה בודקים אפשרות לפתוח בחקירה פלילית נגד השדר ומנכ"ל רדיו תל אביב דידי הררי, זאת בעקבות העדויות שעלו נגדו בימים האחרונים מצד נשים שטענו כי הטריד אותן מינית. החומרים והעדויות שהתקבלו העלו חשד סביר שמצריך לפתוח בבדיקה במסגרתה במשטרה יפנו ויזמנו נשים כדי למסור עדות.
דידי הררי מסר בתגובה עם פרוץ הפרשה כי הוא "התנהל באופן מקצועי, ענייני ומכבד, ועל כך יעידו מאות א.נשים עימם ומולם עבדתי והתנהלתי במהלך קרוב ל-40 שנות קריירה. חשוב לי לציין כי לא זכור לי מקרה כזה שנטען בעילום שם. יחד עם זאת, אם מישהי חשה חציית גבול או תחושת אי-נוחות, אני מצר על כך".
