עבור רב"ט נועם איפרגן ורב"ט נדב איפרגן, תאומים בני 20 מהרצליה, סיירת גבעתי תמיד הייתה החלום, ושניהם מימשו אותו יחדיו. השניים הם חלק משלישייה, שבה גם האחות, טוני, תורמת את חלקה בשירות לאומי.
2 צפייה בגלריה
צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל
השניים למדו בתיכון "אחיה" באותה הכיתה והיו באותה תנועת נוער, וגם לצה"ל התגייסו יחד לאותה יחידה. "תמיד היינו יחד, לא בכוונה, תמיד זה קרה במקרה", אומר נועם, "לפני הגיוס היינו שנינו גם בתנועת 'אחרי'- תנועת כושר קרבי לפני גיוס. חונכנו בבית לתת מעצמנו למען המדינה ולכן רצינו שנינו להתגייס לקרבי. האחים שלנו מאוד השפיעו עלינו בעניין הזה. אחינו הגדול, בר-חן, 27, שירת בשריון, ואחינו השני, חי, בן 24 שירת בגבעתי. בזכות חי רצינו להגיע לגבעתי ובר-חן, שהיה לוחם בזמן צוק איתן, היווה בעינינו השראה".
נדב: "שנינו עשינו שנות שירות, אני בשומר החדש ונועם ב'אחרי'. לאחר מכן שנינו שובצנו בגבעתי ויצאנו לגיבוש לסיירת. חששנו שרק אחד מאיתנו יעבור, בסוף עברנו יחד. לא חשבנו או תכננו להגיע לאותו המקום, זה היה פשוט צירוף מקרים משמח".
"היה לנו מאוד חשוב להגיע למקום הכי טוב שאפשר", ממשיך נדב, "יכולנו לבחור בין כל חטיבות החי"ר ובחרנו בגבעתי בגלל זה. גם אחינו הגדול היה בגבעתי אז יש אצלנו במשפחה המון גאוות יחידה".
2 צפייה בגלריה
צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל
נועם מספר על השירות יחד עם אחיו התאום: "יש משהו מיוחד בלהתגייס עם מישהו מהבית. יש איתך מישהו שמכיר אותך כל החיים, שיודע עליך הכל. אתה אף פעם לא מרגיש לבד כי תמיד יש לידך פרצוף מוכר".
נדב מוסיף:" זה מאוד עוזר להיות עם אחיך התאום. יש מישהו שתמיד יתמוך ויעזור ברגעים הקשים, אתה אף פעם לא לבד. הטירונות והאימון היו לא קלים. זו הכשרה מאוד אינטנסיבית ומאוד ארוכה- שנה וחודשיים. בשבוע שעבר היה המסע המסכם ובעצם סיימנו את המסלול, נועם ממשיך לגדודים ואני ממשיך מפה ישר לקורס מכים. חשוב לי מאוד ללכת לפיקוד. אני רוצה להשפיע על חיילים אחרים, להרגיש את הסיפוק שבלהדריך חייל ולראות אותו מצליח".
נועם מוסיף:" ההכשרה לא הייתה קלה, כמעט כל שבוע היה לנו מסע אלונקה, אומנם קשה פיזית, אבל כשאתה מצליח לעבור את זה אתה מרגיש הכי טוב אפשר. התחושה לא נקלטת התאמנו שנה וחודשיים כדי להגיע לסיירת ועוד שנייה זה קורה. זו תחושת גאווה ענקית, גם בעצמך ובדרך שעברת וגם בכל הצוות שלך. אי אפשר להסביר את הקשר שאתה מפתח עם האנשים מהצוות, אלו אנשים שאתה אוכל איתם מאותו סכו"ם, ישן איתם באותו חדר כל לילה ומספר להם הכל. מאוד מרגש אותי לחשוב שאנחנו עוד שנייה מסיימים יחד את הדרך המטורפת הזו".