כך הכל התחיל: הם היו הראשונים להיבחר, ניסו לפתח את הערים של אז, ושמם רשום לעד בספרי ההיסטוריה המקומיים. ראשי המועצה הראשונים של הרצליה — אברהם הירש ושמעון זאב לוין, פעלו רבות למען העיר שהפכה ברבות השנים לאחת הערים המרכזיות והחשובות בארץ.
קיראו עוד:
- ההיסטוריה חוזרת: מאבק התושבים נגד תכנית הבנייה בשנות ה-50
- המריבה שנשכחה: כך נאבקו הרצליה ורעננה על תחנת הרכבת
אברהם הירש (1892‑1955) היה ראש ועד המושבה הרצליה וראש המועצה המקומית הראשון. הוא נולד ברוסיה, נאסר והוגלה בעקבותו פעילות מהפכנית נגד משטר הצאר. הירש ברח ממקום גלותו, ובשנת 1913 היגר לארצות הברית. הוא היה פעיל בארגונים ציוניים, קנה חלקת קרקע בהרצליה, ובשנת 1930 עלה ארצה עם רעייתו ועסק בפעילות ציבורית. בראשית יולי 1934 נבחר לוועד המושבה. לאחר כחודשיים נבחר לראשות הוועד, במקומו של משה כהני, לאחר שזה התפטר. הירש הבהיר מיד לחברי הוועד, שכדי לשפר את כלכלת היישוב, יש לפתח את תחומי המסחר והתעשייה ולפעול לפיתוח חוף הים, ולצורך כך יש להטיל מיסים על תושבים.
כראש הוועד, ביקש הירש להרחיב את מסגרת משלמי המיסים, והחליט לפעול לכינונה של מועצה מקומית בעלת סמכויות חוקיות להטיל מיסים, לחוקק חוקי עזר ולקבל הלוואות לפיתוח המושבה, למרות התנגדות גורמים במושבה. מושל המחוז הכריז אז, כי האדמות החקלאיות לא יהיו בתחום השיפוט של המועצה, שלח כתבי מינוי ל-12 חברי המועצה ל-18 חודשים ומינה את הירש לנשיא המועצה. ב-1 בינואר 1937 החלה המועצה המקומית הרצליה בפעילותה הרשמית.
המצב הביטחוני הקשה בימים ההם החמיר את מצבה הכלכלי של המועצה. הירש הציע לקחת הלוואה בסך 15 אלף לירות לפיתוח המושבה, אך רבים התנגדו להצעתו. הוא אף דרש ממפעל המים להעביר לבעלות המועצה את המגרשים הציבוריים, ופעל נגד הוועד המקומי של איזור ג'. הירש עורר נגדו התנגדות חריפה ובבחירות שנערכו ב-30 באוקטובר 1938 הפסיד לשמעון זאב לוין, ונאלץ לעבור לספסלי האופוזיציה. מתוסכל וכעוס הוא ירד לארצות הברית, וב-1947 חזר. עם הקמת המדינה מונה לסמנכ"ל משרד החקלאות ולראש מועצת ההדרים.
ראש המועצה הנבחרת הראשונה של הרצליה, שמעון זאב לוין (1885‑1980), נולד ברוסיה, ב-1903 היגר לארצות הברית, הקים משפחה ועלה לארץ ב-1922. שנתיים לאחר מכן נמנה עם שבעת מייסדי הרצליה. ב-1938 החל לכהן כראש המועצה, והנהיג צמצומים חריפים בהוצאות המועצה. במרץ 1942 נבחר שוב, אך בנובמבר 1943 התפטר בשל מחלוקת על תקציב המועצה, ובשל התנגדותו ללקיחת הלוואות להוצאות נוספות. לאחר הקמת המדינה נרתם להקמת איזור תעשייה בהרצליה, ב-1960 פרש לגמלאות, והאריך ימים עד גיל 95.
