רגע לפני תום הקדנציה הראשונה שלו כראש עיריית הרצליה, משה פדלון מעניק לעצמו ציון 9. "יש עוד מה לשפר", הוא אומר. בשבוע שעבר הכריז על התמודדותו לקדנציה שנייה, ואף חנך את מטה הבחירות שלו בקומת הקרקע של בניין מגורים ישן ברחוב סוקולוב.
פדלון (65), יליד מעברת ג'ליל (כיום גלילות), הוא בן רביעי מתוך חמישה למשפחה שעלתה מלוב. כשהיה בן שנה וחצי עברה המשפחה לשכונת נווה ישראל, שם למד בבית הספר היסודי בן צבי ("למדתי באותו המבנה שקיים עד היום, אבל שודרג בתקופתי"). אחרי שסיים את לימודיו במגמת חשמל ומסגרות באורט הרצליה, החל את שירותו הצבאי כחובש קרבי, עבר קורס קצינים ושובץ כקצין ארגון רפואה חטיבתי, ואחר כך מילא תפקידי מטה בכירים במפקדת חילות השדה, בחיל הרפואה ובפיקוד העורף. הוא בוגר המכללה לפיקוד ומטה, והיה חבר בצוות של בני גנץ וגדי אייזנקוט.
ב-1994 השתחרר בדרגת סגן אלוף, וניגש למכרז על תפקיד ראש אגף שיפור פני העיר בהרצליה. בתפקיד זה שימש 12 שנה, תחת ראשי העירייה אלי לנדאו ויעל גרמן. ב-2006 מונה לראש אגף תחזוקה ביטחון ולוגיסטיקה, והוביל את הפרויקט לשדרוג בתי הספר הוותיקים בעיר. בבחירות הקודמות (2013) התמודד מול צבי הדר, וניצח בסיבוב השני ברוב של 67 אחוז.
התושבים משפיעים
הוא נשוי ללילך ולהם שלושה ילדים: שירי (40), מנהלת מחלקת תנועות נוער וקהילות בעיריית הרצליה, רן (34), מומחה לתקשורת בתחום האבטחה, ואורי (31), יועץ התקשורת במועדון הכדורגל מכבי תל אביב ומנהל מסע הבחירות של אביו.
הקדנציה של פדלון ידעה גם רגעים נעימים פחות, כמו למשל הפגנות התושבים המתנגדים לתוכנית המתאר מול ביתו. "זה לא היה נעים", הוא אומר. "הילדים כבר לא גרים בבית, אז זה הלחיץ רק את אשתי. אני, כאיש ציבור, צריך לדעת לקבל הפגנות. זאת הדמוקרטיה".
בסופו של דבר ההפגנות שינו את דעתך.
"אני קשוב לרחשי התושבים. הם אמורים להשפיע על אופי העיר. יכול להיות שטעינו. מותר לנו לטעות. מי שלא עושה, לא טועה. ביצענו חשיבה נוספת, עשינו סוויץ', וביקשנו מהוועדה המחוזית להחזיר את התוכנית לעירייה לבחינה מחדש".
התושבים טענו שלא שיתפו אותם בתוכנית.
"בבדיקה מעמיקה של הפרוטוקולים, מהתהליך שהיה לפני תקופתי, ניתן לראות שהם באמת לא היו שותפים. היו רק שניים-שלושה מפגשים של שיתוף הציבור. מאז שהתוכנית הוחזרה לעירייה הקמנו תוכנית לשיתוף ציבור, והתקיימו כבר 19 מפגשים עם צוותים מקצועיים, ועם חברה המתמחה בתחום. עכשיו אנחנו בשלב עיבוד הנתונים, ולפני שנחזיר את התוכנית לוועדה היא תוצג לציבור פעם נוספת, כדי לשמוע את הערותיו".
כתושב לשעבר באחת השכונות, אתה רואה את עצמך נציג השכונות?
"אני לא נציג השכונות. אני נציג של כולם, אבל הצבתי לי ליעד לצמצם את הפערים וליצור שוויון הזדמנויות. מאז פרויקט שיקום השכונות בתקופת לנדאו - לא קרה כלום. בשכונת יד התשעה (שביב) שגרים בה 1374 משפחות הקמנו מינהלת, בחרנו יזמים רציניים, ואנו עובדים עם ועד השכונה יחד, כדי לעשות את זה כמו שצריך. הדרך עוד ארוכה, כי צריך לטפל בתשתיות התחבורה, החשמל, המים, ועוד. בינתיים אנחנו דואגים שהשכונה תהיה נקייה וממורקת. בתמיכת משרד החינוך סגרנו את בית הספר הרצל והעברנו את תלמידיו לבתי הספר אילנות, יוחנני וברנר, במטרה לתת להם חיבוק וליצור אינטגרציה. זה הצליח בגדול. 42 מתלמידי יד התשעה עושים חמש יחידות המתמטיקה. 100 ילדים חברים בתנועת הצופים. בית הספר הרצל משמש כיום לפרויקט יום לימודים ארוך, בעבור 160 ילדי השכונות, ועוד 300 ילדים מבלים אחר הצהריים בשמונה מועדוניות. הכל מתקציב עירוני".
סטאטוס קוו
איך מתקדמים הפרויקטים להתחדשות עירונית?
"במרכז העיר אישרנו פרויקטים של תמ"א 38 ב-200 בניינים. 150 מהם כבר בוצעו. בו-זמנית זיהינו 30 מתחמים של שיכוני רכבות. ארבע תוכניות כבר יצאו לדרך השנה. מינהל התכנון הארצי מקדם תוכניות בנייה בתע"ש רמת השרון, בתע"ש הרצליה ובצפון הרצליה (איזור שדה התעופה). הממשלה יכולה לעשות תוכניות, אבל אני כראש רשות לא מתכוון לאשר אותן. אנחנו מעוניינים שאיזור תע"ש יישאר ריאה ירוקה ויהפוך לפארק אזורי, בתיאום עם רמת השרון ועם הוד השרון".
בשבוע שעבר חנכו ראש הממשלה ושר האוצר את תחנת הרכבת של רעננה. היית בטקס?
"הוזמנתי אבל לא באתי. התחנה הזאת אינה משרתת את תושבי הרצליה. אין גישה למי שמגיע מהרצליה. תכננתי להביא לתחנה נוסעים מהרצליה באמצעות שאטלים, אבל כדי להוריד אותם בתחנה צריך לנסוע לתוך רעננה עד אחרי בית לווינשטיין, לפנות שמאלה ולהגיע לתחנה מכיוון צפון. מי שרוצה להגיע ברגל ישר לתחנה מרחוב ירושלים, צריך לרדת 80 מדרגות".
מהנדס העיר מייק סקה הציע לבנות איים מלאכותיים מול חופי העיר. זה נראה לך רעיון ישים?
"זכותו של כל אחד לחלום. אני מאפשר לכל עובדיי לחלום ולהיות יצירתיים. אבל אין תוכנית באמת. זה לא ייצא לפועל ב-40-30 השנים הקרובות".
יש תוכנית להחיות את רחוב סוקולוב?
"בקדנציה הבאה נעשה מתיחת פנים לרחוב סוקולוב, מרחוב פינסקר עד שדרות ירושלים. צריך להתאים את הרחוב לעידן המודרני. מינהלת סוקולוב בשיתוף פעולה עם הסוחרים תשדרג את החנויות, שרובן הוקמו בשנות ה-70-60, וכבר פועלת לעידוד הקנייה ברחוב ומארגנת אירועים למיניהם".
איך מצילים קניון ארנה הכושל?
"הקניון נרכש לפני שנתיים, והצענו לרוכשים להפוך אותו למרכז קונגרסים בין-לאומי. זה מתאים לעיר עם חברות היי-טק ובתי מלון. אפשר גם למקם שם חברות כמו WeWork או MySpace. כבר נשכרו אדריכלים, וזה בשלב התכנון. הקניון נכשל כי לא היה בנוי נכון. צריך לפתוח אותו לכיוון הים".
כיצד מטפלים במחסור במקומות קבורה בבית העלמין העירוני?
"בבית העלמין החדש באיזור גליל ים יש מקומות לעוד שנה וחצי. יש מחסור זמני במקומות לקבורה אזרחית. יושב ראש בית העלמין התריע בזמן, ואנו כבר בשלבים אחרונים של התכנון להרחבת בית העלמין".
האם תפעל לפתיחת עוד עסקים בשבת?
"אני בעד חיה ותן לחיות. יש סטאטוס קוו. בתי קפה, פיצוציות ומרכול AM/PM פועלים במרכז העיר בשבת. סביב בית הכנסת הגדול אין עסקים שפתוחים בשבת. באמצעות חברה פרטית הפעלנו בשבתות תחבורה ציבורית לים, ולא נתקלנו בתגובות קיצוניות".
תושבים טוענים, כי למרות הבטחות העירייה בשנה שעברה עדיין לא הוסדר מעבר לחילוניים דרך החוף הנפרד.
"החוף הנפרד נבנה על פי חוק. לכמה תושבים חילוניים זה מפריע. הם התלוננו שהם צריכים לטפס על הצוק כדי לעקוף את החוף הנפרד. הגשנו תוכנית לוועדה לתכנון החופים (ולחו"ף) לבניית פרוזדור באורך 300 מטר, כולל מדרגות לחוף. מחכים לאישור. הפתרון יושג תוך זמן קצר".
באחרונה הצטרפת למחאת ההורים בנוגע לפיצול שכבות ואיחוד כיתות בבתי הספר שזר ויוחנני.
"בשזר חסרים נכון להיום שני תלמידים, וביוחנני תלמיד אחד. כדי למנוע את צמצום השכבות מארבע כיתות לשלוש, אנו מוכנים לממן את המורים הנוספים מתקציב העירייה. הצענו למשרד החינוך ועירבתי בעניין גם את שר האוצר. הוא אמר שיבדוק. עדיין לא קיבלתי תשובות".
בית הספר הימי אחיה היה בסכנת סגירה, אף שהוא נחשב להצלחה מאז הוקם. מה אתם עושים כדי למנוע את סגירתו?
"עד לפני שלוש שנים בית הספר מנה 30 תלמידים ופעל בקראוונים. העברנו אותו למבנה קבע, בקומה השנייה של בית הספר הרצל ביד התשעה. בינתיים הוא צמח ל-200 תלמידים. דאגנו לשש כיתות נוספות במבנה סמוך, בחטיבת רעות בוסתן".
עם שינוי מערך הצהרונים בעיר התעוררו בעיות רבות.
"אני לא מרוצה מהצהרונים, אם כי הם במגמת שיפור, מבחינה פדגוגית ובטיב המזון. בנושא זה הקמתי צוות מיוחד, כולל דיאטנית ובשיתוף נציגי ההורים".
דגלי גאווה
בכפר סבא הסמוכה נערך באחרונה מצעד גאווה ראשון בשרון. בעקבותיו התקיים אירוע גאווה גם ברמת השרון. פדלון מצהיר, כי אם יהיה צורך כזה בעירו הוא יירתם לסייע. "לבקשת אנשי הקהילה תלינו עשרות דגלים", הוא אומר. "אילו היו פונים בעניין מצעד הגאווה היינו מסייעים. אני גדלתי על כך שצריך לכבד זה את זה. אני מכבד את חברי הקהילה. הם שווים בין שווים".
לא מעט ראשי ערים נחשדו בשנים האחרונות בשחיתות. איך אתה מרגיש עם זה?
"אני מרגיש רע מאוד. הציבור נתן אמון בראש הרשות, והוא צריך לשמור על האמון הזה. אני סולד מהתופעות הללו ומוקיע אותן. אני באופן אישי נוהג בצניעות. אף שאני זכאי לרכב שרד בשווי 250 אלף שקל, אני ממשיך לנסוע ברכבי הפרטי, ששוויו 45 אלף שקל. זה כסף ציבורי שאפשר לבנות בו עוד גני ילדים".
יעל גרמן הוציאה הנחיה שקרובי משפחה אינם רשאים לעבוד בעירייה. אתה ביטלת ההנחיה. איך טעם לפגם בכך שבתך שירי עובדת בכירה בעירייה, וגם אחיו של המנכ"ל בן עזרא עובד בעירייה?
"שירי עובדת כבר 17 שנה, מתקופת לנדאו, אחיו של המנכ"ל עובד כבר 30 שנה במחלקה המשפטית. פנינו למשרד הפנים וביקשנו הנחיות ברורות כדי למנוע ניגודי עניינים, ואנו פועלים במסגרת החוק".
אבי בעלה של שירי הוא הבעלים של חברת ההסעות "רן-שי".
"מאז שנכנסתי לתפקידי, החברה הזו הפסיקה להשתתף במכרזים של העירייה. החברה מספקת שירותי הסעות לבתי הספר בהתקשרות ישירה, בלי קשר לעירייה. כדי שלא יהיה פתחון פה, שלחתי למשרד הפנים שאלה אם יש ניגוד עניינים, ואנחנו עדיין מחכים לתשובה".
באחת מישיבות המועצה סילקת את עמית מרלה, שצעק שהעירייה מושחתת. גם הגשת נגדו תביעת לשון הרע.
"הוא צעק והפריע לסדר הציבורי. אני לא סילקתי אותו. הפקחים הם החליטו לפנות אותו מהמקום. הגשתי נגדו תביעת לשון הרע, כי הוא צעק שאני שקרן ושהעירייה מושחתת. אם יש לו מידע שייגש למשטרה ויתלונן".
"אין שום רקע אישי. עבדנו בהרמוניה והיא עשתה עבודה טובה מאוד. זו זכותה להתמודד, ואיחלתי לה הצלחה. אני ממשיך במה שהתחלתי".
עמית מרלה מסר: "הערתי הערה, לא יותר מאחרים. זה היה בנושא פרויקט בנייה של דיור מוגן. אני מתמודד כעת עם תביעת לשון הרע, אז אני לא מדבר יותר".
