2 צפייה בגלריה
טאוס וילדי המשפחתונים | צילום: אסף פרידמן
טאוס וילדי המשפחתונים | צילום: אסף פרידמן
טאוס וילדי המשפחתונים | צילום: אסף פרידמן
אורנה טאוס, מנהלת המשפחתונים ב"כפר הירוק", לא מסתפקת בדאגה לכך שלילדי הפנימיות יהיה בית חם ועוטף עד סיום לימודיהם, אלא גם ליום שאחרי, כשיעזבו את הבתים החמים לעולם שבחוץ. לאחרונה יזמה הקמת קרן למימון לימודים אקדמיים לבוגרי המשפחתונים. הקרן מתקיימת כיום רק מתרומת "הכפר הירוק" בסך 100 אלף שקל. טאוס רוצה להרחיב אותה בעזרת תורמים, כדי לסייע לעוד ילדים להגיע לאקדמיה. "חלום חיי שזה יצליח", היא אומרת. "אני מאוד גאה בילדים האלה ורוצה לעזור להם".
הילדים מגיעים לכפר ממשפחות קשות יום. הפנימייה אמורה להעניק להם הזדמנות לעתיד טוב יותר. מדובר בילדים מגיל שש, המקבלים בית חם במשפחתונים הפועלים בחסות המפעל להכשרת ילדי ישראל של משרד החינוך ומבוססים על מודל משפחתי - מגורים ביחידה משפחתית עם זוג הורים וילדיהם הביולוגיים.
"הייחוד הוא במודל - מגורים עם משפחה ועוד 12 ילדים", מסבירה טאוס. "הרעיון הוא לדמות מודל משפחתי עם תפקידי הורים ועם אינטימיות, חום והתייחסות לצרכים של הילדים. ההורים דואגים לילד, כמו כל הורה, שיהיה לו טוב שיהיה לו חם, שיהיה לו עם מי לדבר. עולם הפנימיות הוא בלבי, בנשמתי, בחיי. ילדים שיוצאים מהבית זה לא פשוט, זה קשה, ואנחנו פה בשביל לגרום להם לחיות אחרת ולרצות להתנהל אחרת בהמשך חייהם".
רואים עתיד
טאוס (57), תושבת כפר סבא, היא עובדת סוציאלית זה 32 שנים. ל"כפר הירוק" הגיעה לפני למעלה מ-11 שנים והחלה לנהל את המשפחתונים. "כשהגעתי, המשפחתונים היו בהתחלה שלהם ועוד לא התחדדה הייחודיות של משפחתון וההבדל בינו לבין פנימייה רגילה", היא מספרת. "עם הזמן פיתחנו דרכי עבודה וחשיבה, וכיום ב'כפר הירוק' יש ארבעה משפחתונים עם ארבעה זוגות הורים, המגדלים כ-50 ילדים, ומה שיפה הוא שהילדים גדלים בסביבה מאוד חזקה. מדהים לראות כיצד הם משתלבים נפלא - יש להם חברים, הם לומדים בבתי ספר למצוינות וכולם מסיימים עם תעודת בגרות. אלו ילדים מדהימים, הם חכמים, אבל צריך לעזור להם להאמין בעצמם, כי כשילד מאמין בעצמו אז השמיים הם הגבול. אני גאה בהם".
2 צפייה בגלריה
לתת להם תחושה שמאמינים בהם | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
לתת להם תחושה שמאמינים בהם | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
לתת להם תחושה שמאמינים בהם | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
הילדים זוכים למעטפת חמה עד לרגע שסיימו את לימודיהם. טאוס והצוות במקום אמנם מסייעים להם ומאפשרים להם להישאר בכפר עד לגיוסם או עד למציאת מסגרות חלופיות, אבל אם לצעיר רגיל יש קושי לממן את לימודי הפסיכומטרי ואת הלימודים האקדמיים, לבוגרי המשפחתונים קשה פי כמה. טאוס, מבינה את הקשיים שמחכים לילדים בעולם האמיתי. לדבריה, החליטה להקים קרן תמיכה, שתסייע לבוגרים במימון לימודי פסיכומטרי או לימודים באקדמיה. היא פנתה למנהל הכפר הירוק, ד"ר קובי (סיסקו) נווה, ושכנעה אותו בצורך בהקמת הקרן.
"כשהבנות שלי היו קטנות, היה לי ברור שאחסוך מספיק כסף כדי לעזור להן באוניברסיטה", מסבירה טאוס, "ואז חשבתי: למה לא להקים גם ב'כפר הירוק' דבר כזה? השנה, מאחר שיש כבר מספיק ילדים שסיימו את לימודיהם במסגרת המשפחתונים, החלטתי לפנות למנהל הכפר, כדי לפתוח אופק חדש בפניהם. אמרתי לו שאנחנו אמנם לא יכולים לממן את כל הלימודים, אבל נוכל לסייע בדחיפה הראשונה. החלטנו שכל בוגר משפחתונים עד גיל 26, שרוצה ללמוד במוסד אקדמי או ללמוד לבחינה פסיכומטרית, יהיה זכאי לסיוע בסך 5,000 שקל בשנה. הסיוע הזה הוא גם משהו והוא בעיקר מסר - שאנחנו פה, שאנחנו הגב שלהם ושאנחנו מצפים ומאמינים שהם ירצו ללמוד, להתפתח ולחיות באופן שיממש את היכולות ואת החלומות שלהם. אני רוצה שהילדים האלה ידעו לחלום ושיהיה להם את האומץ לעשות את זה, כשאנחנו מאחוריהם ונותנים להם עזרה".
כרגע בקרן יש כ-100 אלף שקל וממומנת כולה על ידי הכפר הירוק, כשבקשה אחת כבר הוגשה על ידי בוגרת המשפחתונים ללימודי פסיכומטרי. טאוס מבקשת להגדיל את הקרן באמצעות פנייה לתורמים נדיבים. "אם יהיו לנו יותר תורמים, אז נוכל להעניק יותר סיוע ליותר ילדים ולהחזיק את הקרן לטווח ארוך. אני מאוד אוהבת את הילדים, אני מאוד שמחה שאני יכולה להעניק להם את ההזדמנות. החלום שלי הוא להגדיל את הקרן פי ארבעה, מתוך תקווה לעזור לילדים ולהקל עליהם היכן שניתן".
שוויון הזדמנויות
יהונתן ומלי הם שני מועמדים לקבלת תמיכה מהקרן. יהונתן, בן להורים גרושים, הוצא מביתו בחסות משרד הרווחה ומצא את עצמו במשפחתון בכפר הירוק, שם נשאר 11 שנה.
"כילד, אתה זקוק לחום ולאהבה, לא רק לדברים חומריים", הוא אומר. "שום דבר לא ישווה ליחס חם שילד זקוק לו. חום ואהבה, זה מה שקיבלנו במשפחתון, ובזכות זה התחלנו לזקוף ראש ולחיות. פתאום היו לי עשרה אחים ואחיות, היה לנו בית, היו ארוחות חמות, היה מי שיעזור. אפשר לומר, שמשפחתון הוא כמו מפעל ייצור קטנטן, שלוקח חומר גלם ומזקק אותו, למרות שגם במשפחתון יש קשיים. צריך לזכור, שכל ילד במשפחתון בא עם המצוקה האישית שלו ועכשיו הוא צריך לחיות עם עוד ילדים".
לדבריו, "קיבלתי במשפחתון שוויון הזדמנויות. לבוא מהעולם שאני באתי ממנו וללמוד עם ילדים ממשפחות מתפקדות, רגילות, זו אינטגרציה מדהימה. רמת הערכים, המשמעת, ההתחשבות בזולת, החברות שקשה למצוא במקומות אחרים - את כל אלו מצאתי כאן. גם אם באתי ממשפחה הרוסה, לא הרגשתי קיפוח. הכלים והערכים שספגתי במשפחתון ובבית הספר 'הכפר הירוק', הקנו לי כלים לחיים עם הרבה תבונה, שלמות וכוח להתמודד".
לקראת גיוסו לחיל האוויר, החליט יהונתן לספר את סיפורו בסרטון קצר, שיופץ במטרה לגייס כספים לקרן. "אני גאה לומר שבגרתי במשפחתונים", הוא אומר, "ואני גאה לעזור לגייס כספים למלגות לבוגרים שלנו".
מלי התחנכה במשפחתון מגיל 12 ועד גיל 18. בצבא שירתה בגבול לבנון ועכשיו היא מקווה להגשים חלום - לימודי פסיכולוגיה. "בגלל הגירושים לא הייתה יציבות בחיי", היא מספרת. "החלפתי בתי ספר, היה בלגאן. המעבר למשפחתון שינה לי לגמרי את החיים. קיבלתי מהמשפחה המאמצת עצות נהדרות לחיים ויכולתי לסמוך עליהם. עכשיו אני רוצה ללמוד כדי להיות פסיכולוגית ילדים".