ג'נאח גדלה והתחנכה בשכונת יד התשעה בהרצליה, במשפחה שכללה שלוש בנות ושני בנים. בהיותה הצעירה מבין הבנות בבית, סייעה וטיפלה באמה הנכה, שרה ג'נאח ז"ל, מדי יום ולדבריה, החלה את צעדיה הראשונים במטבח בגיל צעיר מאוד.
"הייתי צמודה אליה, כי אני הבת הקטנה בבית בו גדלו חמישה ילדים. אימא כל הזמן הייתה מבקשת ממני לעזור לה, לקנות מצרכים ולבשל, וכך בעצם למדתי את סודות הבישול", היא מספרת.
לפני כשלוש שנים חלתה האם בסרטן והרופאים העריכו כי נותרה לה חודשים ספורים. עם גילוי מחלתה של האם, השתיים התקרבו אפילו יותר, וירדנה התחילה להעלות את המתכונים של אמה על הכתב.
"מאז שהיא חלתה, הקשר בינינו מאוד התחזק", מספרת ג'נאח השבוע. "יותר התחברנו ודאגנו אחת לשנייה. שנה לפני שהיא נפטרה, הרופאים העריכו כי נותרה לה שנה לחיות ואני נכנסתי למעין אטרף, ממש שיגעון, ובשנה האחרונה שנותרה לה אפיתי לה עוגות מכל הסוגים. הייתי נכנסת עם מגשים לבית של אימא ואומרת לה 'אימא תאכלי מזה ומזה, למדתי היום משהו חדש'".
לאחר שנה של התמודדות עם מחלת הסרטן, נפטרה האם והותירה אחריה את בעלה, ילדיה ונכדיה. ירדנה חשה אז כי היא נכנסת למשבר מאוד גדול וחיפשה דרכים להתמודד עם האבל ועם מותה של אמה האהובה.
"כשאימא נפטרה הייתי במשבר מאוד גדול", היא מספרת. "האובדן היה קשה להתמודדות. באחד הימים בני הציע לי לפתוח חשבון בפייסבוק, התחלתי לבשל המון ולהעלות תמונות ומתכונים לדף שפתחתי. לאט, לאט הבנתי שיש המון עוקבים אחר המתכונים, והיום יש לי כבר 5,000 עוקבים בדף שפתחתי ואני מנהלת קבוצת בישול שכוללת 20 אלף עוקבים.
"קבוצת הבישול שפתחתי ודף הפייסבוק בו אני מעלה את המתכונים, היו מעין טיפול פסיכולוגי עבורי. עטפו אותי בהרבה חום ואהבה ואני מקבלת הרבה תמיכה. לפעמים היו לי ימים של נפילות במצב הרוח, העליתי מתכון או כתבתי משהו מהמקום הכי כואב, ואז פתאום הוצפתי במאות תגובות, כאשר גם בהודעות פרטיות אנשים חיזקו אותי ותמכו בי לאורך כל הדרך".
את מבשלת ואופה בסגנון מסוים?
"אני מבשלת בעיקר דברים של אימא. היא הייתה מסבירה לי ומכוונת אותי, ואני מעלה הרבה מתכונים של פעם, עם שאיפה להוציא ספר עם המתכונים שלה. לאחרונה, למשל, העליתי מאפה שעליו עץ עם ענפים, כשאחד הפרחים נפל מעט למטה. ההשראה נלקחה מכאב - את התחושה וההרגשה שלי אני מביאה לידי ביטוי בבישול ובאפייה, ואני בעצם מנציחה את זכר אימא שלי דרך הבישול. זו הדרך שלי להתמודד עם הכאב, עם האובדן, אחרת באמת אני לא יודעת איפה הייתי".
את התוצרים - העוגות, המאפים והתבשילים שעליהם הם שוקדת מדי יום במטבח שלה בבתה שבשכונת נווה עמל - מעבירה כאמור ג'נאח כתרומה למשפחות שידן אינה משגת. "את כל מה שאני מכינה אני תורמת - לקשישים, למשפחות חד הוריות ולארגוני התרמה", היא מספרת, ומוסיפה בצחוק שרבים מספרים לה שהיו רוצים להיות חברים או שכנים שלה.
