בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר ביום שני שעבר תביעה ייצוגית נגד תאגיד המים והביוב של הרצליה, בגין הזרמת ביוב לים לפני כשלוש שנים, שהגישו שלושה תושבי העיר, דב יעקובוביץ', עומר ואדם ביטון, גולשי גלים בשנות העשרים לחייהם.
עוד ב-mynet:
קק"ל דורשת את סגירת הכלבייה בחדרה
כך הפך הענק מתנובות למנטור של הסלבז
בבסיס התביעה הודעה של עיריית הרצליה, שפורסמה במרס 2013 באמצעות אתר האינטרנט העירוני, בה נכתב: "הרחצה בים אסורה עד להודעה חדשה, בשל זיהום".
לטענת השלושה, הם פנו לנציגי העירייה והתבשרו, כי כתוצאה מתקלה במערכת הביוב של העיר, המנוהלת ומטופלת על ידי תאגיד "מי הרצליה", מוזרם כל הביוב של העיר אל הים.
בהמשך אותו החודש הגישו שלושת הצעירים בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 27 מיליון שקל נגד עיריית הרצליה, בה טענו כי השפכים שהוזרמו לים ביום 8.3.13, או בסמוך לכך, מנעו מהם, כמו גם ממתרחצים, מגולשים, משייטים, מספורטאים, מחובבי טבע ומתושבי המרכז - לטייל, להתאמן ולנפוש בחוף הים, וכי הזרמת השפכים לים מקורה ברשלנותה של העירייה. עוד נטען, כי גם במועד הגשת הבקשה הביוב המשיך לזרום ולזהם את הים ואת חופי הרצליה, תוך שהוא גורם לצחנת ביוב חריפה.
למנוע את הזיהום הבא
בראיון ל-mynet ו"ידיעות השרון" מספרים שלושת הגולשים כי הסיבה לבקשה לאשר את תביעתם כייצוגית לא הייתה רק בגין אותו מקרה יחיד בלבד של הזרמת ביוב לים, אלא לאחר מספר אירועים כאלה, לטענתם.
"אני גולש בים עשר שנים", מספר יעקובוביץ'. "הרגשתי שהייתה הרבה אדישות לנושא. היו הזרמות של שפכים מבלי ליידע את הציבור, כאשר רוב המקרים אירעו בחודשי החורף, שאז, בדרך כלל רק ציבור הגולשים, שהוא לא גדול, סובל מכך. כגולש, רוב החורפים 'שיחקתי' עם התזמון של הגשמים והזרמת הזיהום, כדי שאוכל להיות בים, והרגשתי שהבעיה הייתה שלא היה אף אחד שרצה מספיק לקדם את הנושא ולמצוא פתרון.
"הייתה פעם אחת, בערך לפני שלוש שנים, שבה הייתה הזרמת שפכים לים בחודשי הקיץ. פנינו לרשויות ונאמר לנו שזה בגלל הגשמים, אבל זה היה השבוע הכי יבש שהיה. הרגשנו שמתייחסים אלינו לפעמים כאל טיפשים, וסברנו שהרשויות צריכות לחשוב כיצד למנוע את הזיהומים האלה ולמצוא דרך איך לא להזרים את הביוב לים".
בהמשך, תוקנה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, העירייה נמחקה כמשיבה ובמקומה הוצב תאגיד "מי הרצליה".
בתאגיד טענו, כי אמנם התגלתה תקלה באחת הבריכות שבמכון טיהור השפכים שבאחריותו, אולם, זו תוקנה חמישה ימים לאחר מכן. עוד טענו בתאגיד, כי לאורך כל האירוע הוזרמו לעומק הים מי קולחין (מי שפכים מטוהרים), בהתאם להיתר הזרמה לים שניתן לו מהמשרד להגנת הסביבה. מכאן, כך נטען, שלא הוזרם ביוב לים, חוף הים לא זוהם, וגם אם הוזרמו מי ביוב לים, הרי שהם הוזרמו כדין.
בנוסף טענו ב"מי הרצליה", כי בניגוד לנטען, האירוע כלל לא נגרם כתוצאה מתקלה בצינורות הביוב או בקווי הביוב של העיר, וכי באירוע המדובר כלל לא זוהמו חופי הים ולא נגרמה סכנה למתרחצים. מכל מקום, טענו עוד בתאגיד, הזרמת מי הקולחין נעשית מדרום לשובר הגלים של המרינה בהרצליה, שם ממילא אין כל חוף רחצה מוסדר והרחצה במקום אסורה.
מנגד, הגולשים טוענים, כי לאחר אירוע הזיהום שבגינו הוגשה בקשת התביעה הייצוגית, תאגיד "מי הרצליה" זיהם את הים פעמיים נוספות, ביוני וביולי 2013.
לטענת השלושה, טענת התאגיד כי לא הוזרם ביוב לים, אלא מי קולחין מטוהרים, אינה מתיישבת עם העובדה שהן עיריית הרצליה והן המשרד להגנת הסביבה הגדירו את החוף כמסוכן לציבור והורו על סגירתו, וכי תאגיד "מי הרצליה" לא הציג כל ראיה לתמיכה בטענתו.
היועץ המשפטי לממשלה: אירעה תקלה חמורה
בית המשפט מצא, כי מאחר שבקשת אישור התביעה התבססה, רובה ככולה, על הודעת משרד הבריאות שפורסמה באתר האינטרנט של עיריית הרצליה, ושלפיה הרחצה בים אסורה בשל זיהום, יש צורך שהמדינה תבהיר מדוע נסגר חוף הים. בהתאם להחלטה זו, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו, בה הבהיר כי אכן אירעה תקלה חמורה במכון לטיהור שפכים של הרצליה, שבעטיה הוזרמו לים מי קולחין לא מטוהרים בספיקה של 20 אלף מ"ר קוב ליממה, ובאיכות שאינה עומדת בתקנות בריאות העם. לתגובת היועץ המשפטי לממשלה צורפו, בין היתר, דוח אירוע תקלה שהוגש למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה מטעם "מי הרצליה", וכן סיכום מבירור שנערך לתאגיד המים על ידי משרד הבריאות בעקבות האירוע.
למרות זאת, מתעקשים בתאגיד כי לא הוזרם ביוב לים, כי חוף הים לא זוהם, וכי גם אם הוזרם ביוב, הרי שהוא הוזרם כדין".
על פי התביעה הייצוגית, מבקשים התובעים כי תאגיד המים יפצה כל אחד מחברי הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה, ביניהם תושבי הרצליה, רוחצים, ג
