החלטת מינהל התכנון במשרד הפנים, לפיה יאשרו הרחבת המושבים במועצת דרום השרון, היא לא פחות מבשורה ענקית והגשמת חלום עבור רבים מאוד: מדובר באפשרויות חדשות למגורים במושבים, בקיבוצים ובישובים הקהילתיים. אחרי 20 שנות הקפאה, יופשרו השטחים ויחידות דיור במושבים ובישובים הכפריים שייבנו בהם, ירחיבו אותם.
החלום מתקרב
תושבי ערי השרון, הסובלים מצפיפות בערים, תמיד חלמו בסתר לבם להמשיך ולחיות בעיר שלהם ויחד עם זאת עם מרחב טבעי וכפרי סמוך לביתם, בהרבה מקרים הדבר לא התאפשר, בעיקר בגלל הרצון שלא לעזוב את העיר בה הם נולדו ולעבור למקומות הרחוקים ממקום עבודתם ומאיכות החיים והנגישות שמרכז הארץ מציע. גם האפשרות לעבור לישובים ומושבים הסמוכים לעיר, גם אם עלה במחשבה, מייד ירד מסדר היום: בגלל המחיר הגבוה, לעיתים בעשרות אחוזים ממחירי הדירות המרווחות בעיר מגוריהם, וגם בגלל שבעשרים השנה האחרונות לא התאפשרה בניה והרחבת הישובים הסמוכים לערים בשרון, שהגיעו לקיבולת מקסימלית.
קראו גם:
אם הדבר נכון לגבי תושבי ערי השרון, הרי שלגבי התושבים המתגורים בישובים העוטפים את הערים, השייכים למועצה האזורית דרום השרון, הוא נכון שבעתיים. בשנים האחרונות הקיבולת של המושבים והישובים וגם הקיבוצים במועצה האזורית דרום השרון הגיעו למקסימום. הרחבת היישובים שתכלול בניית ייחידות דיור נוספות לא התאפשרה בחוק, וכך מצאו את עצמם התושבים כלואים בישובם מבלי האפשרות לראות את הצעירים, ממשיכי הדרך, יכולים לגור בישוב בו נולדו.
מבחינה טכנית החלטת מינהל התכנון אומרת כך: בעקבות התחזיות לגידול ניכר באוכלוסיית מדינת ישראל בעשורים הקרובים, מקדם מינהל התכנון את תיקון תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35. במסגרת זו, נכלל גם תיקון מספר 5 לתמ"א, המתייחס למרחב הכפרי ושביסודו שינוי במגבלות הבנייה הקיימות – ביטול לוח 2 בתמ"א המגביל את מספר יחידות הדיור ביישובים הכפריים (400 יח"ד בממוצע במושבי דרום השרון) והגדלת הצפיפות לפי לוח 1 לתמ"א (דהיינו הבנייה החדשה תהיה בציפוף גבוה משמעותית של כ־6-8 יח״ד לדונם).
המשמעויות די פשוטה: הרחבה והצערת היישובים במרחב הכפרי תוך תוספת יחידות דיור. כלומר, אפשרות לבניית יחידות דיור נוספות בישובים הכפריים (כיום לא ניתן לבנות ברובם מאחר והגיעו למגבלת כמות המקסימלית) זאת מבלי להגדיל את גבולות הישובים, כלומר לצופף את הישובים הקיימים, בתוך גבול המשבצת למגורים (בתוך הקו הכחול). תיקון 5 מדבר על כ־700 יחידות דיורבממוצע לישוב כפרי קטן. תוספת של כ־300 יחידות דיור בצפיפות החדשה, בתוך גבולות הישוב.
כידוע, במועצה האזורית דרום השרון ישנם 31 ישובים, מצור נתן בצפון ועד מגשימים בדרום, מהם 20 מושבים וכפרים, שבעה קיבוצים ושלושה יישובים קהילתיים (מושבים וכפרים: אלישמע, גבעת חן, גן חיים, גני עם, גת רימון, חגור, ירחיב, ירקונה, כפר מלל, כפר מעש, כפר סירקין מגשימים. נוה ימין, נוה ירק, עדנים, צופית, צור נתן, שדה ורבורג , שדי חמד, כפר רמות השבים. קיבוצים: אייל, גבעת השלושה, חורשים, נחשונים, ניר אליהו, עינת, רמת הכובש. ישובים קהילתיים: מתן, נירית, צור יצחק).
פתרון משבר הדיור
אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר ועדת הקרקעות של מרכז המועצות האזוריות מסבירה: "איילת שקד, שרת הפנים הקודמת היתה אצלנו בביקור לפני שנה וחצי ואמרה שתמ"א 35, שמגבילה את כמות יחידות הדיור בהתיישבות הכפרית, היא ממש כמו הספר הלבן (הגבלת כמות היהודים על ידי הבריטים, 1939). מה שרלוונטי בעיני זה שמתייחסים עכשיו למועצות האזוריות כחלק מפתרון משבר הדיור ולא רק בהיבט של קרקע זמינה שניתן להעביר לעיר. עד לאחרונה היינו מחסנית הקרקעות של מנהל התכנון ולא התייחסו אלינו כמטרה בפני עצמה. עכשיו יש הכרה שגם ההתיישבות הכפרית יכולה להיבנות ולהתחזק. האסטרטגיה שלנו היא להתחדש ולייצר המשך לרב-דוריות. זה יתן אפשרות לצמיחה גם בהתיישבות הכפרית".
לגני גונן חשוב לציין שחלק מיתרונות פתיחת גבולות הגידול של הישובים הכפריים יהיה האפשרות להקצות עוד מגרשים לבנים ממשיכים: "אנחנו רוצים בנייה בהיקפים שמתאימים לקיבולת היחסית של המועצה האזורית. אי אפשר להעביר להתיישבות הכפרית את המכסות של הערים. אנחנו לא רוצים את ולא צריכים את זה. זה פתוח אמנם החוצה, אבל אנחנו נדרוש שאחוז מסוים יהיה לבני המקום".
"עד היום לא היתה מקובלת התפיסה שהמרחב הכפרי מהווה פתרון ליחידות דיור", אומר מנכ"ל ממשרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, "בסופו של דבר שווקו רק כמה עשרות מגרשים בישובים בכל הארת בלבד. אנחנו באים היום בראיה כוללת, הכפרי לגמרי חלק מהעניין. יש פה תפיסה חדשה לפיה אנחנו רואים את המרחב הכפרי חלק מהמשחק של פתרון בעיית הדיור".
לא כולם אוהבים את ההחלטה של מנהל התכנון, בעיקר לא ראשי הערים הגדולות של פורום ה-15 בהם שותפים גם כפר סבא, רעננה נתניה והרצליה. במכתב שנשלח למינהל התכנון, שתחת אחריותו של שר הפנים משה ארבל, הוסבר כי "התיקון המוצע יביא לפריצת מגבלות הבניה ביישובים הכפריים ויביא לפגיעה חמורה בריכוזים העירוניים. מדובר בפגיעה חמורה ביכולות הכלכליות של הרשויות העירוניות, אשר כבר היום נמצאות במצוקה תקציבית הולכת ומחמירה. אין בתיקון זה דבר, למעט ריצת אמוק של הממשלה לבנייה למגורים - ויהי מה.
"הנזקים וההפסדים שיגרמו למגזר העירוני בישראל עלולים להסתכם בסדרי גודל של מיליארדי שקלים, להביא אף להתפוררות והיחלשות כלכלית וחברתית של המגזר העירוני. כל זאת, כאשר הפתרונות הם פשוטים וברורים. אנו דורשים עמידה על עקרון היסוד של שמירה והגנה על הריכוזים העירוניים של ישראל ומניעת אפשרות לפגיעה בהם - עיקרון אשר התקבל אינספור פעמים בפסיקה".
התוכנית החדשה יוצרת חששות גם בקרב הגופים הירוקים, בהם המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. בנייר עמדה שפרסמו, כתבו כי "תיקון זה צריך לבוא תוך שימת דגש על כך כי המרחב אינו טומן בתוכו את עתיד עתודות הקרקע לפיתוח של מדינת ישראל וכי כובד המשקל של יחידות הדיור לפיתוח של מדינת ישראל נמצא ביישובים העירוניים. לאור זאת, אנו קוראים לשים דגש על הוראת המועצה הארצית לעריכת התמ"א כי מירב הפיתוח של יחידות הדיור החדשות יתבסס על היישובים העירוניים, וכי יש להמשיך ולתעדף את ההתבססות על התחדשות העירונית תוך שמירה וחיזוק אופיים הכפרי של הישובים והמרחב.
ראש המועצה גונן בתגובה לכך אמרה כי "זוהי אבן דרך משמעותית במאבק שאנו מנהלים לחזור לצמיחה במרחב הכפרי, לאחר כ-20 שנים של קיפאון תכנוני, תוך שמירה על הקהילות והצביון היישובי. כשהתהליך יושלם, נוכל להגשים חלום: ילדינו יוכלו לבנות את בתיהם בדרום השרון ותושבים ותיקים יוכלו לעבור לבתים קטנים יותר ככל שיחפצו בכך, והכל כמובן בתיאום עם היישובים. אנחנו מתקרבים במהירות ליכולת להצעיר ולחזק את היישובים, כמובן באופן מידתי ותוך שמירה על מרקם היישובים ועל הרב דוריות המאפיינת את המועצה שלנו".
