התודות לקורונה: "גם אני אמא נתנייתית"

5 צפייה בגלריה
שמחי. "גם אבות מתחילים להצטרף"
שמחי. "גם אבות מתחילים להצטרף"
שמחי. "גם אבות מתחילים להצטרף"
( צילום: ריאן)
איך הכל התחיל: "כמו הרבה דברים שהתחילו בקורונה", אומרת קרין שמחי (38), מעצבת גרפית ומורה לאמנות מנתניה, שפתחה בשנת 2020 את קבוצת 'גם אני אמא נתנייתית'. אבל קרין לא חדשה בעניין. לפני חמש שנים, כשהייתה בחופשת לידה, ניהלה עם חברה את קבוצת 'בייבי מאמא', שמנתה 24 אלף חברות. "כיוון שזה לא הסתדר יזמתי קבוצה חדשה לאימהות שנעזרות אחת בשנייה בעצות והמלצות: איפה לקנות, מה עושים כשלתינוק צומחות שיניים, איפה מבלים, איפה יש מבצעים שווים ומה עושים עם הילדים בסגר".
החברות שלנו: "בקבוצה יש כ־30 אלף חברות. עד לאחרונה היו בה רק אימהות אבל לאור בקשת הקהל, התחלנו לפני כחודשים לאשר גם אבות".
הייחוד שלנו: "אימהות מעלות תכנים שמעניינים אימהות, החל מחופשת הלידה, דרך רעיונות למתנות, טיפים, בניית ציפורניים, טיפוח שיער, פרסומים, בדיחות וסרטונים".
הפוסט הכי ויראלי: "הבית שנשרף בנתניה לפני כמה חודשים. כולם עזרו והגיבו לפוסט שהעליתי ובו סיפרתי מה קרה. תושבים בעיר ממש התגייסו ועזרו למשפחה".
עוד משהו חשוב: "לנשים בעיר יש במה שמיועדת להן, מקום שבו הן יכולות לשאול, לדבר ולהכיר אימהות במצבן. גם בקשות עזרה לנזקקים תמיד מטופלות".
5 צפייה בגלריה
אהרון ומרגולין. "בית גדול ותומך"
אהרון ומרגולין. "בית גדול ותומך"
אהרון ומרגולין. "בית גדול ותומך"
( צילום: יאיר שגיא)

העיקר הבריאות: "גנים טובים" מהרצליה

איך הכל התחיל: הקבוצה הוקמה על ידי קרין אהרון (45) וליבי מרגולין (32) מהרצליה, הנושאות את הגן BRCA שמעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד ל-90 אחוז ובסרטן שחלה ל-50 אחוז. אהרון, סופרת ועורכת, הוציאה לפני כשלוש שנים את ספר הביכורים שלה “גנים טובים”, העוסק בהתמודדותה של אם צעירה עם הידיעה שהיא נשאית המוטציה בגן.
בזמן פרויקט מימון ההמונים לטובת הוצאת הספר, הכירה את ליבי מרגולין, שהיתה בעצמה לפני ניתוח כריתת שד מניעתי. שתיהן איבדו את אימן, המשותף חיבר ביניהן והן הפכו לחברות טובות והחליטו להקים קבוצה גדולה של נשים הנושאות את הגן מכל רחבי הארץ.
החברות שלנו: כ-1,200 נשים ישראליות נשאיות הגן. את הקבוצה מנהלות גם נועה מוצפי ויאנה מרגולין, אחותה של ליבי.
הייחוד שלנו: בקבוצה יש נשאיות בריאות, חולות ומחלימות מהארץ ומהעולם, והיא נותנת מענה לכל מה שהן מעלות. בקבוצה מתארחים רופאים מהשורה הראשונה ועונים על השאלות של חברות הקהילה. הקבוצה מסייעת בקביעת תורים למעקב ובנושאים הקשורים לטיפול הורמונלי, בארגון הרצאות של מומחים ורופאים בתחומים רלוונטיים, בהשאלת ציוד ארצי לניתוחים, בערכות שי לנשים שעברו ניתוחים או טיפולים ובארגון מפגשים, סיוע ותמיכה לחברות הקהילה.
הפוסט הכי ויראלי: שיתוף הכתבה שנעשתה עם קרין וליבי ב"ידיעות השרון", שזכתה למאות לייקים ועשרות שיתופים.
עוד משהו: "הקבוצה, שהפכה בינתיים לקהילה, ממשיכה לגדול ואני מקבלת פניות מדי יום של נשים ומקשרת אותן לכאלה שהיו במצבן כדי שיתמכו בהן ויעזרו להן בתקופה הקשה", אומרת אהרון. "רק לאחרונה קיימנו בחוף הרצליה יום גיבוש מאחד אליו הגיעו עשרות נשים. אחת מהן אמרה לי בדמעות, 'תודה שנתתן לי בית גדול ותומך. עד עכשיו לא ידעתי איפה לשים את עצמי, הרגשתי שאני חיה בעולם שלא יודע לתייג אותי, והנה פתאום אתן הגעתן ונתתן לי שם ומשפחה'".
5 צפייה בגלריה
בר, גבע וקוניאק. פרגונים לתוצרת מקומית
בר, גבע וקוניאק. פרגונים לתוצרת מקומית
בר, גבע וקוניאק. פרגונים לתוצרת מקומית
(צילום: שאול גולן)

אין כניסה לגברים: "קהילת השוות של חדרה"

איך הכל התחיל: את הסיפתח עשתה ליאת ורדי בר, שהקימה את הקבוצה הראשונה של 'שוות' בארץ. למה? לפני כשמונה שנים, כשדור אלה גבע עברה לפרדס חנה, היא חיפשה נשים שייצרו מרחב בטוח ויאפשרו לשאול, לתמוך ולהתייעץ זו עם זו. כך נולדה הקבוצה החדרתית.
החברות שלנו: 5,800 נשים בלבד. גברים לא מתקבלים.
הייחוד שלנו: "הקבוצה היא רשת של עזרה הדדית ותמיכה", אומרת עליזה קוניאק, אחת ממנהלות הקבוצה. "הקבוצה בבסיסה וירטואלית, אבל יצאו ממנה המון פרויקטים וחברויות. אנחנו נפגשות מדי פעם להרצאות וליוזמות, כמו ייעוץ מסטייליסטית במחיר מצחיק ושרשורים של עיסוי בתמורה לאימון. אנחנו יוזמות ימי פרסום לעסקים הקטנים, כמו משק מקומי. פרויקט 'לוקחים אחריות' נולד בקבוצה בעקבות הרצח של מיכל סלה. ויש גם משרות, הצעות ופרגון לתוצרת מקומית. אין שיימינג ואין שיפוטיות".
הפוסט הכי ויראלי: "בחנוכה לפני שנתיים, קצת לפני הקורונה, פרסמנו פוסט שהכריז על 'פיה וענקית', על משקל גמדים וענקים. הוא חיבר בין נשים בעיר ויצר הרבה חברויות".
עוד משהו חשוב: "אחת הנשים שיתפה שהיא במצב כלכלי קשה ובמשך שנה נשים מהקבוצה הכינו לה ארוחת צהריים. לאחרונה, בעלת עסק לעוגות שנתקעה בעקבות ביטול עם מלאי עוגות עצום, פרסמה אותן בקבוצה – ומכרה את כולן, עד האחרונה".
5 צפייה בגלריה
וינר וטל. “פתיחות ואומץ לדבר על נושאים שנחשבים כטאבו”
וינר וטל. “פתיחות ואומץ לדבר על נושאים שנחשבים כטאבו”
וינר וטל. “פתיחות ואומץ לדבר על נושאים שנחשבים כטאבו”
(צילום: יאיר שגיא)

איפה הכסף: עוברות ושוות ממודיעין להוד השרון

איך הכל התחיל: המיזם החברתי עסקי “עוברות ושוות”, המקדם נשים ללמידה ועצמאות כלכלית, הוקם בשנת 2017 על ידי יעל וינר ממודיעין, עורכת דין ועורכת בעיתונות הכלכלית, ואפרת טל מהוד השרון, בעלת תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית, מנהלת וחברה בדירקטוריונים של עמותות חברתיות. “לאחר שקראנו וחקרנו את הנושא”, הן מספרות, “מצאנו שגם במרחב הפרטי, השליטה בכסף נמצאת במרבית המקרים בידי הגבר והחלטנו להתמקד בנושא ניהול הכסף האישי במרחב הביתי. נשים שילמדו לנהל את הכסף האישי והמשפחתי, שישקיעו ויצמיחו אותו – יקבלו ביטחון לעסוק, לדבר ולדרוש כסף גם במרחב הציבורי”.
החברות שלנו: קבוצת הפייסבוק מונה כ-75 אלף חברות, עשרת אלפים באינסטגרם, בערוץ היוטיוב יש כ-60 סרטונים ובאתר Speshelist, מרכז מומחיות הכולל כ-80 נשים במגוון מקצועות פיננסיים.
הייחוד שלנו: “נשים בקבוצה יכולות לשאול ולקבל תשובות על כל נושא פיננסי, קטן וגדול: כמה כסף להביא לחתונה, איך לבקש העלאה בשכר, מה הזכויות שמגיעות בפרישה, מה זה גמל להשקעה, מה צריך לדעת לפני שעושים הסכם ממון, איפה כדאי להשקיע 50 אלף שקל, באיזה אזורים כדאי לחפש דירה להשקעה ועוד. סביב הקבוצה החל להיווצר דיבור שהגיע גם אל גופים פיננסיים, שעד אז לא השכילו להבין את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהן”.
הפוסט הכי ויראלי: “הפוסט המזוהה ביותר עם הקבוצה הוא פוסט השכר, שעוררה חברת הקהילה, שחר דנדקר. היא שאלה נשים אם הן אמיצות מספיק כדי לדבר על השכר שלהן. מתברר, שהיא עלתה על עצב חשוף. אלפי נשים הגיבו לפוסט הזה ולאלו שבאו בעקבותיו. התוצאה הייתה העלאת הנושא לשיח באופן אחר, חדש ורענן. נשים דיברו בגלוי על הקושי לנהל מו”מ על שכרן ועל מקרים בהן גילו שהגבר שעובד במשרה זהה מרוויח יותר. זה למעשה מה שמסמל את ‘עוברות ושוות’: סולידריות נשית לצד הפתיחות והאומץ לדבר על נושאים שנחשבים כטאבו”.
עוד משהו חשוב: “אנחנו מקבלות מדי פעם פוסטים מנשים, שמספרות איך הקבוצה השפיעה על חייהן. מדברים קטנים יחסית כמו היכולת להשתתף בשיחה בשולחן שישי ולהישמע, או שינוי המסלול בפנסיה למנייתי, ועד לשינויים גדולים כמו השקעות ושינוי מאזן הידע והביטחון הפיננסי בתוך המשפחה”.
5 צפייה בגלריה
אלאור. פוקוס על הנדל"ן
אלאור. פוקוס על הנדל"ן
אלאור. פוקוס על הנדל"ן
(צילום: אלעד גרשגורן)

למה לי פוליטיקה עכשיו: "חדרתים בפייסבוק המקורית מספר 1"

איך הכל התחיל: המיסטיקנית החדרתית גל אלאור רצתה מאד להקים קבוצת פייסבוק כדי שתוכל לארגן פגישת מחזור לתלמידי בית ספר אחד העם בחדרה. ב־ 2012 היא יצאה לדרך. "עם הזמן דברים התחילו להשתנות", היא אומרת. "בלי שארגיש הצטרפו לקבוצה המון אנשים, חלקם מחוץ לעיר, ובכל פעם היה פוקוס על משהו אחר: עזרה הדדית, פוליטיקה מקומית, פרסומי נדל"ן ועסקים מקומיים".
החברים שלנו: 56,600 איש.
הייחוד שלנו: "כל מי שמפרסם משהו יודע שהמון אנשים ייחשפו לתוכן. אחרינו קמו קבוצות חדרתים נוספות, לכן הוספתי את 'המקורית והמובילה בעיר מספר 1'".
הפוסט הכי ויראלי: "פוסטים פוליטיים יוצרים הרבה תגובות ופולמוס והופכים ויראליים, במיוחד בתקופת בחירות. אני לא אוהבת לשון הרע ולא רוצה להסתבך עם תביעות ולהסתכן בסגירת הקבוצה, לכן אני מאשרת פוסטים כאלה רק אם הם כתובים בצורה חיובית".
עוד משהו: "אנשי מקצוע ובעלי עסקים שעושים מצוות ולא לוקחים כסף ממי שאין לו, מקבלים פידבק חיובי".