"מצאתי את עצמי מבקש ממשפחות שקברו את בנם ממש לפני דקות אחדות לפנות את הרחבה כי יש לוויה נוספת שעתידה להיכנס", תיאור מצמרר של אחראי תחום הלוויות לחללי צה"ל במלחמה, יוחאי אריה סטודנט שנה א׳ באוניברסיטת רייכמן: "האסימון נפל רק כשקיבלתי רשימה. 16 לוויות ביום. ופתאום לכל איש יש שם, יש משפחה".
אריה מתאר את תפקידו הקשה מנשוא: "במהלך כיתה י"א הקמתי את הפרויקט החברתי הראשון שלי שממנו הוקמו 14 פרויקטים נוספים שמסייעים למשפחות נזקקות, דרי רחוב, קשישים ומגוון גדול של אוכלוסיות שזקוקות לסיוע.
"בשירותי הצבאי, בתפקידי האחרון שירתי כקצין בית משפט של מחוז יהודה- ניהלתי את אולמות בתי המשפט לאסירים פלסטיניים ביהודה ושומרון.
ב-08.10 ללא שום קשר לתפקיד שביצעתי בשירותי הסדיר, התבקשתי להגיע לחמ״ל לוויות גזרת ירושלים-שפלה מטעם לשכת גיוס ירושלים ולתכלל את תחום הלוויות בגזרה. החל מתיאום כוחות טקסיים,אבטחה,סדרנות, לוגיסטיקה, ותיאומים רבים. האסימון נפל רק כשקיבלתי רשימה.
16 לוויות ביום. ופתאום לכל איש יש שם, יש משפחה, יש חברים וסיפורים מעוררי השראה, על האדם שהיה והקסם שהביא לעולם.
"בשבועיים הראשונים היינו כמו מכונה. אין מקום לטעויות. אין מקום להישבר. אין מקום לבכות, כי בעוד שעתיים מתחילה לוויה נוספת כשיש עוד אחת במקביל.
"באחד מערבי שישי בשבועות הראשונים של המלחמה, ניגשה אליי אחת המתפללות מבית הכנסת ושאלה מה תפקידי בתקופת המלחמה. סיפרתי עם קצת מחנק בגרון, ואז היא שאלה שאלה קטנה שגרמה לי להבין הרבה: "ללוחם בחזית יש שכפ״צ שמגן עליו, באיזה שכפ״צ אתה משתמש?" שתקתי.
"אבל בלב ידעתי. השכפ״צ שלי הוא לראות עם שלם מזיל דמעה מעל קבר של אדם שמעולם לא הכירו, אבל מרגיש כאילו הכירו כל חייהם. השכפ״צ שלי הוא לראות שאין מקום בחניה של בית העלמין כי הגיעו מכל קצוות הארץ לנחם ולחזק. השכפ״צ שלי הוא כשהמשפחה מחליטה ללכת במסע מהארנה עד להר הרצל עטופים בדגלים, שירים שחודרים ללב ואחדות כעם שלם שמלווה את בנם בפעם האחרונה.
"השכפ״צ שלנו, של עם ישראל, הוא האמונה. עם ישראל חי. רואים את זה בכל שלב ושלב במהלך המלחמה הזו. אנחנו עוברים ימים קשים אבל הביחד הזה שנוצר מהדהד למרחקים. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
קראו גם:
"כל לוויה פירקה אותי מחדש, 196 לוויות. משפחות, אלמנות ,יתומים שמ-3 דפיקות בדלת חייהם השתנו. ותפקידי הוא לתת את הכבוד האחרון לגיבורי וגיבורות ישראל שחירפו את עצמם על הגנת הארץ. ולנו? לנו נותר להיות ראויים להם".
