בימים האחרונים מתרוצץ נאיל זועבי בין אולפן ה-BBC לבין אולפן אל חורה, ערוץ הטלוויזיה המשודר מארה"ב בשפה הערבית למדינות ערב, לבין כלי תקשורת אחרים, במאמץ הסברתי בינלאומי לטובת ישראל. כערבי מוסלמי, שגם סייע באיתור נעדרים ופתח את ביתו בפני מפונים מאזור הלחימה, קולו מעורר עניין רב.
באמירויות, במצרים ובירדן כבר שמעו אותו מסביר ש"מי שצריך היה לחשוב על תוצאות מעשיו הוא החמאס, שהרשה ב-7 באוקטובר למחבלים ולוחמים להיכנס לבתיהם של אנשים חפים מפשע, ילדים, זקנים, ערבים ויהודים, ולטבוח בהם בצורה שמזכירה את השואה".
נותן פייט לפייק
בשידור מהשבוע המראיינת עימתה את זועבי עם הטענה, שישראל מבצעת טיהור אתני לתושבי עזה. "לא נכון ולא מציאותי", הוא השיב לה בנחרצות. "צה"ל מפנה אותם למקומות בטוחים. חמאס מונע מהם ומשתמש בהם כמגן אנושי".
ב-BBC הסביר זועבי למראיינת: "לישראל יש חשבון מול חמאס, לא מול אזרחי עזה". כששאלה "איך הדברים מתיישבים עם אלפי ההרוגים בעזה?" ענה: "הבעיה האמיתית היא שחמאס משתמש באזרחים העזתים כמגן אנושי ומבצע ירי ממוסדות ציבור".
"פראי אדם לא הססו לשרוף, לרצוח ולעשות מעשים שלא נתפסים במוח", הוא אומר. "הם הוסיפו חטא על פשע כשלקחו ילדים ותינוקות שמוחזקים כבני ערובה בעזה. ראיתי את עצמי כמי שחייב לקום ולעשות מעשה. חשוב לי לומר את מה שאני מרגיש. הסרטונים שראיתי והאנשים שאיתם דיברתי הם שהניעו אותי לפעול, ולצערי גם חברים שלי מהדרום נרצחו.
"דיברתי עם חבר שלי ביום שישי ובשבת הוא נרצח עם בנו במרפסת ביתם. תדמיתה של ישראל לא הכי טובה בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט, וצריך להזכיר לכל העולם את מה שקרה כאן. המראות הקשים והזוועות שהיו ב-7 באוקטובר עומדים בניגוד מוחלט לערכי האסלאם שעליהם גדלתי ועל פיהם אני חי. הם עומדים בניגוד מוחלט לאיסור מהקוראן לרצוח, ולא חשוב מאיזו סיבה. וגם בלי קשר לאיסלם, מה שחמאס עשה מנוגד לכל הדתות ולכל ערכי אנוש".
מנחם הורים שכולים
זועבי (52), איש חינוך שניהל בעבר בית ספר, פעיל חברתי ופובליציסט, נולד בכפר נין וחי שם עם אשתו וארבעת ילדיו. אביו הוא ראש מועצת בוסתן אל מארג' הכוללת ארבעה כפרים, והוא מספר כי יש בידי המשפחה קושאן (מעין טאבו) בן 350 שנה על אדמות בכפר נין, בטייבה ובנצרת. את דעותיו המוצקות הוא משמיע בלי לגמגם ובלי להתנצל. לפני כשנה פרסם את "ערבי בשביל ישראל", ספר ביוגרפי שבו הוא מתאר את חוויותיו בתוך המציאות המורכבת.
את קולו החל זועבי להשמיע סביב אירועי המרמרה. כשנחטפו שלושת הנערים גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח, הלך לנחם את ההורים השכולים, הציג את עצמו ואמר: 'באתי להגיד לכם שמה שקרה כאן הוא פשע. אני משתתף בצערכם והכאב שלכם הוא הכאב שלי'.
"לא היה פייסבוק באותם ימים", הוא מסביר "והתרוצצתי כמו מטורף כדי להשמיע את קולי. לא בקטע פוליטי, אלא אידיאולוגי וחינוכי. וזה תפס אותי חזק".
מצייץ בטוויטר
כשפרצה מלחמת חרבות ברזל ביקש זועבי להשמיע את קולו. הוא הקליט את עצמו באנגלית ושלח את הסרטון לחברים בארץ ובחו"ל. "הרגשתי חלחלה ושאט נפש, ואחרי שהוצאתי כמה פוסטים וצייצתי בטוויטר, התחילו לפנות אלי מהרשתות בבקשה לראיין אותי. אני קודם כל אומר שהזוועה שנעשתה לא מקובלת על אף אחד, ושואל את המראיינים האם יש מדינה בעולם שהייתה מקבלת נפילת טילים ושיעשו באוכלוסייה שלה את מה שעשו כאן. מישהו היה מסכים שדבר כזה יקרה בלונדון?".
מה עונים לך?
"לפעמים מתחמקים ואומרים, 'אנחנו רק המראיינים'. ולפעמים שואלים מה אני אומר על 500 האנשים שנרצחו ליד בית החולים בעזה (עוד לפני שהתברר כי מדובר בפייק ניוז מתוצרת חמאס, מ"ס). אני אומר שקודם כל אנחנו מצֵרים על כך, וכשאני אומר 'אנחנו' אני מתכוון לרחוב הישראלי.
"אני פוגש אנשים מכל שכבות החברה היהודית, ומעולם לא שמעתי מישהו שאומר שצריך לפעול נגד האנשים בעזה. אני אומר למראיינים שישאלו את עצמם למה הפגיעה הייתה דווקא בבית החולים או במסגד ולמה הם משתמשים כמגן אנושי באוכלוסייה שלהם?".
מפרגן לערביי ישראל
לדברי זועבי, החברה הערבית בישראל נוהגת בימים אלה למופת. "אני מצדיע להם", הוא אומר. "הרבה תמונות זרמו ברשתות ביומיים הראשונים בצורה לא מבוקרת, אנשים שמעו וראו דברים, והרגשתי שיש קרבה, סולידריות ואמפטיה כלפי היהודים.
"אנחנו מדינה קטנה והכל פה מעורבב, ואנשים אומרים שהדברים הנוראים והאיומים שקרו לא מייצגים אותם. תמיד יש מקרים בודדים אבל לא צריך להפוך את השוליים למרכז, ועד כה ההתנהגות של המגזר הערבי היא מופתית. אני מרגיש הבנה ותמיכה, וגם ליטוף שלא חשתי בו הרבה שנים כלפי היהודים".
משהו משתנה?
"הפעם אנשים שמעו וראו. ההסברה הישראלית צריכה להיות מטופלת בצורה אחרת, כלפי פנים וחוץ, עם יותר עקביות. זה לא זבנג וגמרנו. יש בורות בעולם לגבי מה שקורה כאן. אנשים לא מבינים כמה הכל קטן ואיך אנחנו חיים. אני מסביר שערביי ישראל הם הערבים היחידים בעולם שחיים בדמוקרטיה ושאני, כאחד מהם, יכול להיות כל מה שאני רוצה בהתאם ליכולותי. ערבי ישראלי יכול להיות פועל, חקלאי, מנהל בית חולים, ח"כ, שר, שופט בבית המשפט העליון. בתחנות הערביות מתפלאים לשמוע את זה".
מזהה נעדרים, מארח פליטים
בימי המלחמה הראשונים נקרא זועבי להיות חלק ממערך של אזרחים מתנדבים. "נפגשנו בגני התערוכה בתל אביב וניסינו לעזור ככל האפשר בזיהוי ובהצלבת מידע במדיה, במטרה לזהות נעדרים", הוא מספר ומוסיף: "אני לוקח חלק ביוזמות נוספות. יש ראשי מועצות, ואבא שלי הוא אחד מהם, שקראו לאנשים מהצפון ומהדרום לבוא להתארח אצלנו. אבי פנה לאנשים ברשתות החברתיות ובהודעה לתקשורת, ואמר שהבתים פתוחים, ובכפרים של בוסתן אל מארג' אנחנו ערוכים לקבל 100 משפחות. ואנשים באו. לא מיד בהתחלה, אבל בהחלט הגיעו להפוגה קצרה מהדרום המופגז".
"ראיתי סרטון של בכיר בחמאס שאומר שהבונקרים שומרים עליהם ונותנים להם הגנה, ושאונרא והעולם ישמרו על האנשים העזתים. זה דבר בלתי נסבל. וחשוב לי לומר דבר נוסף: במתקפה הזו הייתה הכשרה איראנית וטכנולוגיה וכסף איראני. לאיראן יש חשבון לא רק עם ישראל, שאותה היא מאיימת למחוק מהמפה. יש לה חשבון ארוך עם מדינות ערב ואינטרס דמוגרפי־דתי־פוליטי לכבוש את העולם הערבי. היא הצליחה כבר לעשות את זה בתימן, בסוריה, בלבנון בועיראק. אוי ואבוי אם העולם ירשה שאיראן תהיה מדינה גרעינית".
קראו גם:
עד כמה הקול שלך חריג במגזר?
"הקול שלי הוא קולו של הרוב הדומם, רוב האוכלוסייה הערבית רוצה להשתלב בחיים במדינה. אני אומר שאין לי ארץ אחרת ואין לי מקום אחר, אין לי מדינה אחרת ואין לי דגל אחר. נולדתי כאן ואני לא רוצה לחיות בשום מקום אחר. הדבר לא מבטל את הזיקה בין היהדות לבין ארץ ישראל, ולדעתי צריך לחנך לזה כדי שלא יראו רק את הכובש והגוזל שלקח מאיתנו".
מחפש פוליטיקה אחרת
לפני כשלוש שנים, אחרי שזועבי פעל במשך שנים לקידום החברה הערבית, בנימין נתניהו שריין אותו במקום ה-39 ברשימת הליכוד והבטיח למנותו לשר לקידום החברה הערבית בממשלתו. אלא שבאותן בחירות נפתלי בנט הפך לראש הממשלה, ובכנסת הבאה שמו של זועבי כבר נפקד מרשימת חברי הליכוד. אבל הוא לא מאבד תקווה, ומקווה שלא רחוק היום בו יוכל ליישם את אמונותיו וערכיו גם בכנסת ישראל.
"מנהיגות ערביי ישראל חייבת להשתנות. אנחנו צריכים מנהיגות שפויה שמכירה בצרכים האישיים, החברתיים והפוליטיים שלנו, מנהיגות שתבנה קשרים עם המגזר היהודי ולא תהרוס, ואולי תבנה גשר בין מדינת ישראל לעולם הערבי. וזה יקרה. אני אעשה את זה. כי בחיים הייחודיים של הערבים והיהודים בישראל, יש לנו רק אלטרנטיבה אחת: לחזק את הקשר בין המגזרים ולהביא לכך שכל מי שחי כאן ירגיש שייכות מקסימלית וישראליות.
"המנהיגות צריכה לדעת להגיד שזה הגורל שלנו, שאנחנו לא שמאל ולא ימין, אנחנו אזרחים במדינת ישראל. טובת המדינה היא טובתנו ורעתה – רעתנו. ואם המדינה חזקה, גם אנחנו חזקים.
"אם תקום מפלגה עם ביטחוניסטים שאנחנו סומכים עליהם, אני אצטרף. בגלל האסון הגדול שקרה, הפוליטיקה הישראלית צריכה לא רק פוליטיקאים אלא אנשים שעסקו בביטחון או באו מהמערכות האלה.
"אני רואה את עצמי משלב ידיים איתם כדי להביא את הרוב הדומם לקחת צד, והוא צד המדינה. שילכו לבחירות כאזרחים שבוחרים בהתאם לשאיפות ולחלומות שלהם ושל ילדיהם. והחלום שלי, אגב, הוא לא פלסטין ולא עזה. החלום שלי הוא נצרת, שתהיה העיר הכי יפה בישראל".
