מקומם: ילד בן חמש מהרצליה (השם המלא שמור במערכת) הוצא עם תחילת שנת הלימודים ממסגרת צהרון של המרכזים הקהילתיים בהרצליה: "אמא למה אני לא הולך לצהרון יותר?".
אמו של הילד טוענת כי כבר ביום הראשון לשנת לימודים החדשה, עם מובילת צהרון חדשה, החליטו במסגרת הצהרון על הפסקה מיידית של פעילותו במסגרת זו.
"בני בן החמש בא אליי בוכה ואמר לי, 'אמא למה אני לא הולך לצהרון יותר? הם לא רוצים שאהיה שם? אמרתי לך שהם לא אוהבים אותי. אמא זה מעליב אותי. הלב שלי עצוב. הלב שלי בוכה עכשיו. ומה יהיה עם החברים שלי? הם לא יהיו חברים שלי יותר?' זה קורע לב.
מי אתם מרכזים קהילתיים הרצליה שתצרבו פגיעה כל כך עמוקה בנפשו של בני? מי אתם שכבר ביום הראשון לשנת לימודים חדשה, עם מובילת צהרון חדשה, תחליטו על הפסקה מיידית של בני. מי אתם שלא תיתנו הזדמנות אמיתית – לאחר הסתגלות לתחילת השנה, גם של בני וגם של המובילה החדשה? עד כדי כך אינכם סומכים על המובילה אותה הפקדתם על גורלם של 25 ילדים קטנים ותמימים?
"מי אתם שתפסיקו השתתפותו של בני באופן מיידי, מהיום למחר ללא התראה מספקת התאפשר לנו ההורים להתארגן על חלופה ראויה? כמובן בניגוד לתקנון המחייב התראה בת 14 יום לפחות. אך לפעול לפי התקנון של עצמכם זה כבר יותר מדי לבקש. האמת היא שפסלתם את בני עוד הרבה לפני שהתחילה השנה - ללא תלות בתהליך שעובר, ללא תלות בטיב המובילה החדשה ומבלי שהוצאתם לפועל את התכנית אשר גובשה על ידי הפסיכולוג מטעמכם, על מנת להתוות הנחיות מותאמות לצוות החינוכי. כמה עצוב.
"תמוה מאוד כיצד המסגרת החינוכית עד השעה 14:00 (שעת תחילת הצהרון), המתקיימת באותו מבנה, עם אותם ילדים, יודעת להתמודד בצורה מופלאה. הילד הוא אותו הילד בדיוק. התשובה נעוצה בגורם היחיד שמשתנה - הצוות החינוכי.
קראו גם:
"מרכזים קהילתיים הרצליה, הוכחתם שהנכם נטולי כלים מקצועיים להתמודד עם ילדים שאינם בהכרח הולכים בתלם שהוגדר על ידיכם. עם ילדים הזקוקים למענה קרוב יותר, אישי יותר, מכיל יותר. חיפשתם את הדרך הקלה ומצאתם. אלא שבדרך רמסתם את עולמו של ילד קטן בן חמש. בעולם בו אנו נלחמים נגד חרמות ונידויים חברתיים – מרכזים קהילתיים הרצליה – כשלתם".
מעיריית הרצליה נמסר: "מפאת צנעת הפרט והעובדה שמדובר בקטין, נציין שהנושא מטופל על ידי הגורמים המקצועיים מול ההורים".
