בשבוע שעבר צוין יום בריאות הנפש העולמי שמטרתו לקדם את המודעות והידע בתחום בריאות הנפש. בחברת "ידיד נפש" מסייעים למתמודדי נפש המתגוררים בקהילה להתקדם בתהליכי השיקום שלהם ולחיות חיים עצמאיים. המקרה של ג'יימי היימן, הלום קרב מהרצליה, הוא אחד מהם.
קראו גם >>>>
הדרך להכרה
"מאז המקרה של איציק סעידיאן, כולם יודעים מי זה איציק סעידיאן אבל יש עוד אלפי נכים הלומי קרב שיושבים בבית ולא מדברים איתם. מאז המקרה, לא קיבלתי טלפון אחד ממשרד הביטחון. אז מה? אתה צריך לשרוף את עצמך כדי שיתייחסו אליך? אני לא הייתי מסוגל לעשות זאת אחרי שטיפלתי בעצמי בכל כך הרבה אנשים שרופים. העדפתי לזרוק את עצמי מתחת לאמבולנס נוסע שיוכל לקחת אותי ישר לאשפוז". כך אומר ג'יימי היימן (47) מהרצליה, שהוכר לפני כחצי שנה כנכה צה"ל לאחר הליך בירוקרטי ממושך. ג'יימי מתמודד עם פוסט טראומה מורכבת שנגרמה בעקבות מספר אירועים טראומטיים במהלך שירותו הצבאי הסדיר, במילואים וגם באזרחות.
ההכרה בנכותו של ג'יימי היא תוצאה של פעילות רבת השנים שניהלה ג'סיקה הלוי מכוכב יאיר, עובדת סוציאלית, מנהלת מרחב הרצליה ורמת השרון בחברת "ידיד נפש", המסייעת למתמודדי נפש המתגוררים בקהילה וזכאים לסל שיקום ממשרד הבריאות להתקדם בתהליכי השיקום שלהם ולחיות חיים עצמאיים. "לקח לנו שנה וחצי לעבד את כל האירועים הטראומטיים, לשוחח עם אנשים, להשיג מסמכים ולנסח תצהיר למשרד הביטחון על אותם אירועים טראומטיים שגרמו להידרדרות במצבו הנפשי והפיזי. ורק אחר כך לקחנו עורך דין שמתמחה בהגשת תביעות מסוג זה".
לדבריה, ג'יימי סובל מהתקפי זעם, התפרצויות, לא מצליח לקיים קשר זוגי, אינו מסוגל לעבוד, אינו מסוגל לשמור על יציבות, גם מקום מגורים. הוא קיבל 40% נכות נפשית מטעם הביטוח הלאומי שזיכו אותו בסל שיקום של משרד הבריאות. "הבעיה הייתה לקבל הכרה ממשרד הביטחון", מסבירה ג'סיקה הלוי, "מתמודד נפש כמוהו צריך להיות מוכר במשרד הביטחון כנפגע פוסט טראומה, אבל במצבו הנפשי והפיזי (עיוורון כמעט מוחלט, כאבי שרירים ומפרקים) הוא אינו מסוגל להתמודד עם הבירוקרטיה המתישה כדי לתבוע ולקבל את ההכרה שמגיעה לו".
חוסר יציבות
ג'יימי היימן, יליד אנגליה, עלה לארץ בגיל 20 כדי להתגייס לצבא, כחייל בודד, שירת כחובש ונחשף למראות קשים. הוא טיפל בפצועים מהגזרה המזרחית בלבנון שהגיעו למרפאה העורפית, ליווה שיירות לבופור וטיפל בחיילים שנשרפו בנגמ"שים שלהם, חילץ חבר פצוע מפגיעת טיל וסחב אותו על גבו עד למסוק – מרחק שישה קילומטרים, איבד חבר מהחפ"ק באסון המסוקים, בשירות המילואים איבד את המ"פ שלו בהיתקלות עם מחבלים באזור שכם, לחם בחברון וברמאללה, במבצע עמוד ענן איבד את הסמ"פ שלו בעת שפצמ"ר נפל על הנגמ"ש שלהם בשטח הכינוס. כמו כן טיפל בילדה בת 8 שנפגעה קשה קשה מאוטובוס בתאונת דרכים.
במשך עשר שנים עבד כחוקר פרטי, כשמצבו הנפשי הידרדר עזב את התחום והחל לעבוד בתיקון גלשנים, אחר כך עבד בחנות לבעלי חיים, לפני כשש שנים בעקבות התקף קשה איבד את ראייתו, הפסיק לעבוד ואשפז את עצמו במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים. אחרי חמישה חודשים שוחרר וקיבל 40% נכות מהביטוח הלאומי, שזיכו אותו בסל שיקום במשרד הבריאות. במסגרת סל השיקום מוצמדת לו מדריכה מלווה, אנאל אלוש (25) שמסייעת לו בקניות, בביקורים אצל הרופא, בבית מרקחת, ומלווה אותו גם לחוף הים. "סל השיקום הציל אותי כלכלית ובעיקר נפשית, ובלי הליווי של ג'סיקה ו'ידיד נפש' לא הייתי מגיש את התביעה ומשיג ממשרד הביטחון 50% נכות".
הוא גר שש שנים בשכונת התקווה, אחר כך עבר לכפר סבא, משם לפלורנטין, התעמת עם שכנים נרקומנים וברח משם בשלוש בלילה, עבר להוד השרון, ומשם להרצליה. בשנה וחצי האחרונות עבר חמש דירות בהרצליה ("אני מתקשה להסתדר עם אנשים"), בקרוב יעבור לדירה השישית. הוא מרבה לגלוש בים, זה התחביב והעיסוק העיקרי שלו, ולכן מעדיף להתגורר ביחידות דיור בהרצליה פיתוח, סמוך לחוף. הוא מקיים קשרים רופפים עם הלומי קרב אחרים, אך מנסה ליזום פרויקט סיוע לנפגעי פוסט טראומה באמצעות גלישה.
ומה עם זוגיות?
"אני מת למצוא בת זוג, אבל קשה לי להתחיל שיחה, וקשה לי למצוא, אולי בגלל שאני הולך עם רטייה".
