הוועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית אישרה לפני כשבוע לקדם תוכנית להקמת שבעה שוברי גלים מול חופי הרצליה, במטרה להגן על המצוק, שנמצא בתהליך התמוטטות.
קראו גם >>>
מצוק החוף בהרצליה, כמו רוב המצוקים לאורך הים התיכון, נמצא בתהליך התמוטטות. עיריית הרצליה ביצעה לפני כמה חודשים דרדור מבוקר של גוש סלע שעמד להתמוטט בחלקו הצפוני של המצוק. אחת הסיבות למצבו של המצוק היא המרינה, שחוסמת את החול שמגיע מדרום לחופים ובכך חושפת אותם לכרסום ולפגיעה של גלי הים. בשל המחסור בחול ישנם קטעים בחוף שנעלמו.
התוכנית להקמת שוברי הגלים מול חופי הרצליה היא שנויה במחלוקת. כמה ארגוני סביבה ומומחים מתנגדים לה בשל החשש ששוברי הגלים יהפכו בעצמם ללוכדי חול, שלא יגיע לחופים סמוכים. סיבה נוספת להתנגדות היא השינוי בנוף הפתוח אל הים, והפגיעה בפעילות הגולשים במקום.
עיריית הרצליה ערכה באמצעות מומחים תסקיר השפעה על הסביבה שבחן את ההשלכות של הקמת שוברי הגלים. עורכי התסקיר מסכימים שתוספת שוברי גלים תשפיע על המבט הפתוח אל האופק - אחת החוויות החשובות בביקור בחופי הים. אולם, לטענתם מדובר בחשיבות סובייקטיבית, והניסיון בישראל מראה שחופים רבים עם שוברי גלים הם מהמבוקשים ביותר. כמו כן, עורכי התסקיר העריכו כי חופים הסמוכים להרצליה לא יושפעו משמעותית מהקמת שוברי הגלים. אולם, לפי התסקיר, הקמתם תפגע בפעילות גלישת הגלים בארבעה חופים.
התוכנית של עיריית הרצליה כוללת הקמת שישה שוברי גלים שמנותקים מהחוף ומקבילים אליו, ושובר גלים נוסף - "דורבן", שיהיה מחובר לחוף. לפי התוכנית, בחופים שמולם יוקמו שוברי הגלים תתבצע הזנה מלאכותית של חול, שמטרתה תהיה להרחיב את החופים. שוברי הגלים נועדו להגן על המצוק ולמנוע תנועת חול מהחוף, ובכך לשמור אותו ברוחב של 130-60 מטרים. בנוסף, התוכנית כוללת הקמת טיילת ומועדוני ספורט.
כיום קיימים שלושה שוברי גלים הצמודים למרינה בהרצליה מצפון, והחופים הסמוכים אליהם עברו תהליך של התרחבות. אישור התוכנית בוועדה לשמירת הסביבה החופית הוא שלב הכרחי, אך ניתן להגיש התנגדויות של הציבור לתוכנית, לאחר שזו תאושר באופן סופי. הבנייה של שוברי הגלים צפויה להימשך כשנה-שנתיים.
בצלול מביעים חששות רבים מהקמת מערך נוסף של שוברי הגלים בתוכנית חזית הים בהרצליה: "שבירת הנוף הטבעי והפתוח היא פגיעה בערך הטבעי והתיירותי של הרצליה. הנוף מהחוף יהיה חומת סלעים שמסתירה את האופק.
"פגיעה בספורט הימי (גלישת גלים, שיט, צופי ים ועוד) עבור אלפי אזרחים ובני נוער מתושבי העיר ומחוצה לה וכן, רבבות תיירים פוטנציאלים. כל עוד בעיית זיהום "הכתם הצהוב" מצפון לחוף סדנא עלי לא נפתרה, "כליאתו" מאחורי שוברי גלים תסכן עוד יותר את הרוחצים.
"סיכון מוגבר לטביעות שעלולות להביא לפציעות ופגיעות בנפש בסמוך לשוברי הגלים (בשל מערבולות שנוצרות בקרבה לקצוות השובר). הצטברות חול בחופים המוגנים בשוברי גלים תגרום להחרפת הארוזיה ברצועת החוף שנותרה ובבסיס המצוק ולפגיעה בחופים הצפוניים: אפולוניה, געש וארסוף.
"השובר יהפוך למאגר פסולת שלא ניתן לנקותו. וכתוצאה מכך הפלסטיק שנאגר שם יתפורר לאיטו. לעומת זאת, כאשר אין שובר גלים הפסולת ניתנת לאיסוף הן מהחוף והן מהים.
"סיכון להיווצרות "פסולת האורגנית" הנוצרת בין שוברי הגלים. מדובר בכמויות עצומות של אצות הנוצרות במים העומדים שנוצרים בשל בניית שוברי הגלים (ראה למשל שוברי גלים בהרצליה,תל אביב ובת גלים בחיפה) תוך פגיעה עצומה בחזות החוף ובתיירות. שוברי הגלים, כמו כל מבנה ימי משמשים מצע להתישבות מינים פולשים, כמו למשל מדוזות צורבות. בנייתם תעודד את התבססותם על חשבון הפאונה ים תיכונית.
"לאור החששות הנ"ל, ולאור העובדה שמוקדי פיתוח חוף אנטנסיביים קיימים באזור המרינה וחופי אכדיה, עמותת צלול ממליצה לשנות את הגדרת היעדים של התוכנית במקטע המרכזי–צפוני, בין חוף זבולון לחוף סידנא עלי ולוותר על בניית שוברי גלים במקטע חוף זה.
"לאור כל זאת בצלול דורשים: לשמר את מופע המצוק בחופי הרצליה היכן שנותר, תוך שמירה על בטיחות הנופשים בחוף הים ולמנוע סכנת התמוטטות המצוק במקומות שבהם מבנים בעלי ערך. בעונת הרחצה יש לשמור על רצועת חוף חולית ברוחב מינמלי של 30-40 מטר עבור מבקרי הים. אפשר לחזק את בסיס המצוק באמצעות צמחייה, מסלעה (בולדרים) ועוד (ללא שוברי גלים) – הדבר הוכח בפרויקט ההגנה על מצוק הכורכר מתחת לאתר הארכיאולוגי באפולוניה.
"אין לסכן את בריאות הציבור על-ידי "תפיסת" זיהום "הכתם הצהוב" בתוך מערך שוברי הגלים. חלופת שוברי הגלים כפי שהוצעה בתוכנית, תרחיב את החוף באופן שיאפשר הקמת טיילת ומוקדי שירותי תירותיים ומסחריים על החוף (בתי קפה). עם זאת, גם ברצועה חוף מצומצמת יותר ניתן יהיה לשמור על השירותים ההכרחיים לחופי רחצה ולהמנע מהמפגעים שיוצרים שוברי הגלים. בין כה וכה, מסיבות סביבתיות וערכיות מומלץ שלא לפתח פעילות מסחרית על חוף הים עצמו תוך העדפה לפתח פעילות זאת על גבי המצוק יחד עם טיפול בבעיית הנגר העילי. חייבים למנוע ניקוז נגר עילי מגב המצוק על מנת למנוע התפררותו התפוררות המצוק".
