"היום אני נמצאת במקום טוב, יחסית למה שעברתי בימי חיי". אשת החינוך הגננת והמוסיקאית טל שחר בן ארי (או בשם הבמה היותר מוכר Talsha) מהרצליה, רק בת 33 אבל עברה הרבה מאוד בחייה: יוצאת "הכוכב הבא" נולדה לשני הורים שהיו נרקומנים ובעצמה כתינוקת נאלצה לעבור גמילה ברגע שנולדה, בגיל שמונה חודשים נלקחה לאימוץ, התמודדה עם משברים גדולים וחרדות ("הגעתי לשפל התחתית") ולאחרונה הוציאה את אלבום הבכורה שלה (ראו מסגרת): "בכל חיי לא הרגשתי שייכת לאף מקום, המוסיקה נתנה לי לבטא אתה שלא יכולתי לבטא במילים".
כל האמת בפנים
אולי ניתן כותרת לכתבה "עלות השחר"? אני מפטיר לטל שחר בן ארי בסיום הראיון. "וואו זה אדיר, כי אני נמצאת ממש במקום טוב היום. יחסית, כן". חיים קשים עברו על טל שחר, אחת מאושיות הברנז'ה המוסיקלית בעולם הלהט"ב, את עלות השחר של מהלך חיים אלו היא התחילה לחוות רק בשנה שנתיים האחרונות. בשנים שלפני כן, היא הייתה מאוד רחוקה מזה. היא גדלה בהרצליה, בת להורים מאמצים שאומצה ממרוקו כשהייתה בת שמונה חודשים. הוריה הביולוגיים של טלשה היו נרקומנים מכורים לסמים, והיא נולדה בקריז והייתה צריכה לעבור גמילה בתחילת חייה: "אני לא זוכרת כמובן את הדברים האלו, אבל כן, זו הייתה המציאות הכואבת, לצערי הרב. מילדותי העובדה הזו לא הרפתה ממני, אני מאומצת. תמיד ידעתי שאני מאומצת מהילדות שלי".
איך ידעת?
"לא קשה לדעת. הייתי ילדה מרוקאית שחומה שלה יש שני הורים פולניים, השוני ניכר גם בלי שאומרים אותו. מה גם שאף פעם בבית לא הסתירו את זה. יחד עם 'האיזה מותק', ו'איזו יפה את' שאומרים לכל ילדה, תמיד הוסיפו, 'ואת מאומצת, כן?!".
קשוח.
"לא רואה את זה כך. ההורים שלי לא הסתירו את העובדה וזה תמיד היה נוכח בבית. הם התייחסו אליי כאל בתם, זה ברור, אבל העובדה שאני לא חלק מהם הייתה די דומיננטית. זה לא שעשו אפליות. יש לי אחות גדולה מהם, שגם היא מאומצת. אז מהבחינה הזו, לא הרגשתי אפיליה או משהו. זה היה המצב. מה שכן, אין ספק שזה תמיד קינן בי".
את הרקע לאימוץ ידעת בילדותך?
"לא בהתחלה. לא סיפרו ואני לא חושבת שבאמת אולי ידעו. אבל זה 'ישב עליי'. הרגשת חוסר השייכות ליוותה אותי מיום שעמדתי על דעתי, ולכן פתחתי מאוד מוקדם את תיק האימוץ. ממש איך שהתאפשר לי מבחינה חוקית. רציתי לדעת רק 'למה'? וזהו. הייתה לי סוג של אמפתיה לא מוסברת להוריי הביולוגיים. אולי ראיתי בהם בזמנו איזה סוג של סלע יצוק בעולם אי הוודאות ואי השייכות שלי. זו כמובן הייתה מחשבת שווא".
למה?
"כי הבנתי את הרקע של הסמים, וכדומה. וזה היה די שוק עבורי. לקחתי את זה לא הכי טוב. אני חושבת שבמקרה של אימוץ על רקע אחר, הייתי אולי מרגישה יותר טוב. לא יודעת למה, אבל הקטע שהם היו מכורים לסמים ונולדתי בקריז, די הפך אותי".
הקשר נותק
הידיעה על הרקע שבמסגרתו נמסרה לאימוץ הביאו את טלשה לבקש ולפגוש את הוריה הביולוגיים. בזמן הזה הם כבר נגמלו שניהם במשך כמה שנים. התברר לה שיש לה גם אח גדול. למרות הכאב הגדול, ואולי הכעס, שליוו את הידיעה מי הם הוריה, היא התעקשה לפגוש בהם: "זו הייתה טעות לדעתי. לא הייתי צריכה להיפגש איתם בגיל כזה מוקדם, בגיל שבו אני עדיין לא מבושלת, שעדיין לא היה לי את מושגי ההכלה, האמפתיה הדרושה וההבנה שלא כל דבר בעולם מתנהל לפי תקוות מדומות, וצריך לקבל את העובדות כפי שהן ולחיות עם זה די בהבנה ואושר".
מה קרה בפגישה?
"אני הייתי מאוד מרוחקת. ההורים שלי היו דווקא חמים ואוהבים, הם ממש רצו קשר איתי. אבל אני די התנערתי. התחמקתי. לא רק בפגישה עצמה ובמחוות שהיו בה, אלא בעיקר אחריה. הוריי הביולוגיים רצו להמשיך את הקשר, הם הרי היו פיכחים כעת, אבל אני לא הייתי 'שם'. ומאז לצערי הרב, היום אני חושבת שיש בזה צער, הקשר נותק. הוא מנותק ככה כבר כמה שנים. גם עם אחי הביולוגי אין לי קשר. רציתי להמשיך בחיי. הייתי אז צעירה ולא הבנתי שהעצבות ששורה עליי כל הזמן, היא לא באמת חיים, והיה צריך לסגור מעגלים ואולי לפתוח חדשים".
טל שחר המשיכה בחייה "על אוטומט" כפי שהיא מגדירה, התגייסה ופנתה לתחום החינוך. היא הייתה גננת בגן ילדים בהרצליה במשך שש שנים, וכיום היא מחנכת בחטיבת ביניים. "הדכאונות המורכבים", כפי שהם מכנה אותם, המשיכו להציק לה לפרקים בעוצמות משתנות: "דכאונות וחרדות יכולים להופיע בצורות מאוד מגוונות אצל כל אדם. אצלי הם לא התבטאו ברמה שאני לא יצאת מהבית, אלא בסוג של אי איכפתיות קיצונית. כזה שאפילו דברים הכי טרוויאלים, הדחקתי ולא רציתי לעשות. אפילו לאסוף משכורת. סוג של הדחקה מאוד קשה. כמובן שברמה המעשית הדכאונות הללו, ובכלל ה'סטייט אוף מיינד' שלי פיתח אצלי חרדת במה מאוד קשה.
"תמיד התחברתי למוסיקה. זה היה הכלי שבאמצעותו התלחתי לבטא את עצמי, אבל לא הייתי מסוגלת לעלות על במה. זה דפיקות לב מואצות. בחילות, הקאות, קטסטרופה. וגם כשכן עליתי, זה תמיד לווה בשירי קאברים, ברעד קיצוני, זו הייתה גם האפיזודה שלי ב'כוכב הבא'. ראו שיש כישרון, ראו שאין ביטחון. זמרת או יוצרת מוסיקלית לא צריכה לשדר שהיא עלה נידף על במה. היא צריכה להביא עוצמה, היא צריכה להביא אמירה, ולא הייתי שם בכלל".
הלב נשבר
כך או אחרת, כשהיא נעה ברכבת הרים רגשית, המשיכה טלשה להתנהל. כלסבית היא נכנסה לזוגיות משמעותית שממנה יצאה חבולה ופצועה רגשית, ואפילו במהלך הראיון היא ניסתה לחשוף כמה שפחות פרטים ממערכת היחסים הזו: "בוא נסכם שזו הייתה זוגיות מאוד מאוד קשה. כשהיא נגמרה הייתי בתחתית של השפל. הייתי גמורה מנטאלית, נפשית ופיזיולוגית. זה למעשה היה הקטע שהוביל אותי לשנות את חיי. איך אומרים ־ הרגע הכי חשוך הוא לפני עלות השחר, אז הייתי שם ברגע האפל ההוא, כולי מצולקת. מה שסייע לי בתהליך היציאה, הבקשה לטיפול, וסוף סוף לסדר את המחשבות בראש הייתה תקופת הקורונה".
הקורונה?
"כן, תתפלא. להרבה היא עשתה רע, בהקשר שלי היא עשתה טוב. סוף סוף היה שקט מכל ההמולה שנקראת הישרדות. יושבים בבית, בסגרים, וחושבים לאן הולכים מכאן. זה מה שהביא אותי לצאת לטיפול, לברר את כל הטעויות והשגיאות, או יותר נכון מה גרם להן, ולא לבכות על זה, אלא להשלים ולהכיל. להבין שכל מה שקרה לי בחיים נבע ממקום עמוק הרבה יותר. וברגע שמטפלים במקום הזה, אז אפשר לצמוח".
במקביל, בתקופה הזאת היא עבדה בתור גננת בגן ילדים בהרצליה. אחד האבות, לירון שפר (מפיק מוסיקלי ומעצב סאונד, מטכנאי ההקלטות הוותיקים בישראל) שמע שהיא מוסיקאית והציע לה להקליט באולפן שלו. בנוסף הוא הכיר לה את אלעד קירסון שבזמנו הפיק פרויקט מוזיקלי חדש (EOK Project) שחיפש להביא לקדמת הבמה חומרים מקוריים של מוסיקאים חדשים. ברגע שאלעד שמע את טלשה שרה, הוא הציע לה להשתתף בפרויקט שלו והאמין בה בצורה אבסולוטית. מה שהוביל בהמשך להשקעה ולהפקה של אלבום שהוא רק שלה עם פרויקט הדסטארט מוצלח.
כיום, רגע אחרי שהוציאה את אלבום הבכורה, טלשה נמצאת במקום די שליו ושלם עם עצמה: "אני נמצאת בתקופה מאוד מאושרת בחיי, לראשונה אני חייבת לציין. הדברים מסתדרים, ברגע שמסדרים את הראש, ושהתובנות מסתדרות, אז זה מה שקורה".
חושבת על זוגיות, ילדים?
"המושג של משפחה קצת קשה לי. אני מבינה שנחרתה בי באופן שאולי לא ניתן להסיר אותה, העובדה שאני לא שייכת לאף מקום, בטח לא למושג המשפחה. זה נותן סוג של חופש. אני כרגע לא במקום של להתמסד. זה רחוק ממני. אני אוהבת ילדים, מאוד, אבל כאאוטסיידרית, כאחת שיודעת מה היה חסר לה, וידעה להעניק ולמלא אצל כל הילדים שהיא חינכה. אולי בעתיד זה ישתנה, כרגע אני נהנית מהחופש שלי".
_________
הדבר הטוב הבא
טל שחר היא בוגרת בית הספר הגבוה למוזיקה "Muzik" במסלול הפקה, הלחינה וניהלה מוסיקלית את אנסמבל 'לסביהונסט', לצד המשוררת מיקה בן שאול ('שירי מיקה') שרץ בכל הארץ ובתיאטרון 'הבימה' במשך שלוש שנים ברציפות. כמו כן היא עבדה עם מוסיקאים מוערכים ומובילים בתעשייה כמו אורי רוסו, אבי אלבז ותמר אייזנמן, הופיעה בין היתר במצעד הגאווה בשנת 2016, הקימה את ליין הנשים הראשון בחיפה, ותקלטה בליינים שונים בארץ וגם בחו׳׳ל במסגרת פסטיבל הנשים Velvet Ibiza.
באחרונה היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה Good Thing, המושפע מסגנון מוזיקלי שנע בין עולמות של פופ, פולק וקאנטרי, מושפעת מאמניות כמו דניאלה ספקטור, תמר אייזנמן וברנדי קרלייל. יש לציין שמבחינה מוזיקלית Talsha עושה את הכל לבד - כותבת, מלחינה ומפיקה מוזיקלית בתעשייה שבה היא מהנשים הבודדות שעושות את זה.
