לוחמת בצריח: סמ"ר במיל׳, טל שרה הטנקיסטית האמיצה, תושבת העיר, שהסתערה עם חברותיה בטנק לעבר מחבלים בשבת של ה-7.10 ונלחמה במשך 18 שעות ברציפות.
זה סיפור גבורה ואומץ לב של חיילות שהתעוררו באותה שבת השחורה למלחמה, לא התלבטו ונסעו ישר עם הטנקים שלהן ממוצב ניצנה לגבול עזה להציל את המולדת. בהגעתן לעוטף עזה, נלחמו מול עשרות מחבלים וחיסלו אותם, תוך כדי הלחימה, מגיע טנק נוסף מניצנה ועוזר להן בלחימה.
טל וחברותיה הלוחמות האמיצות, הצילו חיים של רבים ביישובי עוטף עזה, וסייעו לפנות את התושבים למקום מבטחים.
השבוע, הרמטכ"ל, רב אלוף הרצי הלוי, פגש את טל וחברותיה והודה להן על רוח הקרב, האומץ, התעוזה והטיפול בפצועים ואמר כי "הלוחמות עשו היסטוריה" בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה!
טל שיתפה את חוויותיה בפוסט שכתבה השבוע: "אומנם השתחררתי מסדיר למילואים אבל מרגישה צורך לסכם את התקופה המטלטלת הזו בקטנה. אז היה הרבה טוב והיה גם המון רע תקופה של אורות לצד תקופות של שפל, דמעות של שמחה ושל אושר טהור לצד דמעות של עצבות קודרת. אני בוחרת לקחת איתי הכל.
"שבקצה אני מאושרת אחרי כמעט שירות שלם של אכזבה. זכיתי בחברות, אחיות לכל חיי הנצח, חברות שלא תלויה בדבר, חוויות וזכרונות טהורים. הגשמתי חלום ילדות בערך.. החלום של להיות לוחמת ולהגן בגופי ובנפשי על מדינת ישראל ועם ישראל הקדוש והיפה.
קראו גם:
"אז צה״ל הגדול המתנהל לא כמו בחלומות, לימדת אותי ככ הרבה דברים- חוסן, איתנות, לצחוק עד שכואבת הבטן ולבכות עד שכואב הראש, שאהבה טהורה מעירה את הנשמה וזה מספיק. בזכות השירות הזה אני יוצאת לעולם קצת יותר חזקה, חכמה ובוגרת. עם כל הרצון לצאת לאזרחות נשבר לי הלב להיפרד, אבל זה הפרק הכי מטורף בחיי נגמר. לא ציפיתי ולא קיוותי לסוף כזה, אבל קרה ואני הכי מאושרת שהייתי. אני אסירת תודה על השירות על האנשים ועל החוויה של פעם אחת ויחידה בחיים. תודה לאנשים שגרמו לנשמה שלי לנצנץ והיו המזג האוויר השמשי כל יום מחדש והשאירו חלק מהם בתוכי. תודה לטנקים, תודה לתואר הטנקיסטית".
