במוקדים העירוניים של הרצליה, רמת השרון ורעננה שהוסבו לחדרי שליטה במאבק במגפת הקורונה מעניקים מענה פסיכולוגי למבודדים, דואגים לצרכי החולים, מחלקים מזון לנזקקים ומספקים פתרונות יצירתיים לשלל בעיות מורכבות ולעיתים גם יוצאות דופן.
קראו גם >>
כך זה נראה מבפנים:
הרצליה - "הלב הפועם של העיר"
בין 800 ל־1,000 שיחות ביום, כפול מאשר בימי שגרה, מגיעות למוקד העירוני בהרצליה, המטפל בכל מי שנפגע בתקופת הקורונה ונזקק לסיוע. מטופלי אגף הרווחה מועברים ישירות לטיפול האגף, והאחרים מטופלים על ידי אחד מ־20 המוקדנים. "תקופה כל כך מאתגרת עם דאגה ועזרה לתושבים לא חוויתי בכל 25 שנותיי במוקד", אומרת מנהלת המוקד, כרמל וידאל, "יש כאן הקשבה לרחשי לבם של הפונים, סבלנות, הבנה, אמפתיה ואהבה, וברגעים הללו אני מרגישה שאני מממשת את ייעודי".
המוקד פועל 24 שעות ביממה והוא "הלב הפועם של העיר", כדברי וידאל. עוד היא מציינת את שיתוף הפעולה עם כל אגפי ומחלקות העירייה, גורמי חוץ ומתנדבים.
רבים הם הסיפורים הקשים והמרגשים, מספרת מנהלת המוקד: "תושב כבן 40 שמתגורר עם הוריו לאחר שהתגרש והשאיר לגרושתו את כל רכושו, אמר שנשאר בלי כסף, שהוא לא מרגיש טוב, שהוא רעב, והתוודה באוזנינו שנאלץ לגנוב לחם. דאגנו לו לארוחות חמות ולסלי מזון. שמו הועבר למנהל הפרויקטים בעירייה וממנו לחברה שנשכרה כדי לספק את האוכל".
מקרה נוסף הוא קשיש בן 101 שהתקשר ובכה בטלפון, ביקש לקבל ארוחות, ביקש מחברת ועט כדי לכתוב מה שעובר עליו בימים אלה, וגם ביקש שיתקשרו אליו כל יום כדי לוודא שהוא עדיין חי. "הסיפור היה כל כך מרגש ועד היום אני דואגת להתקשר אליו באופן אישי", אומרת וידאל. "אגב, בנו בן ה־80 של הקשיש היה מרותק לביתו ונזקק אף הוא לעזרה.
"מקרה אחר הוא כבדת ראייה כבת 70 שבכתה בכי קורע לב. כל מה שביקשה זה לחם, דבש, ביצים וחלב. איתרנו את אחת מעובדות המוקד המתגוררת סמוך לביתה, והיא רכשה עבורה את המצרכים והביאה אליה".
ומה עוד מבקשים?
"תושבת העיר שאומתה כחולת קורונה ביקשה שיביאו לה חומרי חיטוי, אקונומיקה, מטליות חד־פעמיות וכפפות, כדי שתוכל לחטא את הבית. אחד מעובדי העירייה רכש עבורה מוצרי חיטוי והניח ליד הדלת.
"אחד הפונים למוקד ביקש נייר טואלט. קשישה התקשרה כדי להתלונן שהאור בביתה כבה. עובד העירייה שהגיע לשם החליף נורה. עובד אחר תיקן קצר במטבח. קשיש דיווח על תקלה בטלוויזיה שלו, ואחד המתנדבים הראה לו איך להפעיל את השלט".
יש חולים מאומתים שכל בני משפחתם בבידוד, שמבקשים להוריד עבורם את שקית האשפה או לטייל עם הכלב. "משפחות שעברו למלונית ביקשו לשמור על הכלב שלהן, ודאגנו להעביר אותו לקרובי משפחה אחרים. אנחנו לא מעבירים לכלבייה, כי צריך לשמור גם על חוסנו הנפשי של הכלב".
יש גם מי שמתקשר כדי לסייע. ילדים שמכרו עוגות וחפצים שונים וצברו כ־700 שקל ביקשו לתרום את הכסף למשפחות נזקקות. הגורמים המתאימים במחלקה לתרבות נוער וספורט טיפלו בבקשתם.
והיו גם תלונות ביזאריות: "אחד התושבים מודאג ככל הנראה מהשפעת האנטנות מהדור החמישי על בריאות התושבים וביקש לוודא שפנסי הלד בעמודי התאורה העירוניים לא סופגים את קרינת אנטנות ה־G5, כפי שהוא קרא באיזה מאמר קונספירטיבי.
התקשר גם תושב שטען שתבלין אורגנו הוא התרופה לקורונה וסיפר שקנה 12 קילו", כך לדברי וידאל.
בעיריית הרצליה, מתברר, לא מזניחים גם את המוראל העירוני: העירייה פרסמה שמשאית מוסיקה תגיע לביתו של כל מי שמציין יום הולדת ותנגן שיר לכבודו. הורים, אחים או חברים שפונים למוקד ומבקשים שיר או ברכה מוקלטת מראש העירייה בכבודו ובעצמו נענים תמיד ב"יומולדת שמח".
רמת השרון - סיירת הכלבים
עם פרוץ מגפת הקורונה החלה עיריית רמת השרון בטלפונים יזומים לחולים, לנדרשים לבידוד ולאוכלוסיות בסיכון. מרבית הטלפונים הסתיימו בבקשות שגרתיות, כגון תרופות או מזון. לאחר שהביקוש ל"הוצאת כלבים לטיול" עלה, הקימה העירייה סיירת קטנה של מוציאי כלבים. במוקד רמת השרון מדגישים כי הוצאת כלבים דורשת מחויבות של פעמיים ביום למשך לפחות שבועיים.
אחת השיחות המוזרות שניהלו עובדי המוקד הייתה עם חולת קורונה שסיפרה כי היא צריכה להיות בבידוד והילדים שנשארים לבד בבית "מטפסים על הקירות". האישה ביקשה לשלוח מתנדב שיהיה איתם ויסייע להם בכביסה ובתחזוקת הבית. כששאלה המוקדנית בני כמה הילדים, היא קיבלה תשובה שלא ציפתה לה: הם תאומים מעל גיל 20. הילדים עברו קורס טלפוני מזורז בכביסה, בתקווה שיפתיעו את אמא כשתשוב הביתה.
היו גם דרישות משונות מדי, לדעת המוקדנים, אך "צריך לזכור", אומרת מנהלת האגף לשירותים חברתיים וקהילתיים ליאורה דיקשטיין, "שאחרי כל הקוריוזים המשעשעים יש מציאות קשה של אנשים שנמצאים סגורים בביתם, חלקם עם מצוקות קשות ובדידות, ולעיתים אף אלימות. זה המחיר שהסגר גובה מכולנו".
אחד המקרים המוזרים היה תושב ביקש שיורידו עבורו את הזבל. כששאלו אותו למה הוא לא עושה זאת בעצמו, הוא טען שהוא חושש לפגוש שכן חולה.
למוקד הגיע דיווח של אחד התושבים על ארגזים חשודים שהושארו על המדרכה. פקח שהוזעק למקום גילה ארגזי קניות עמוסים כל טוב בשווי מאות שקלים, שהוזמנו מאחת מרשתות השיווק על ידי תושבת, והגיעו באותו יום. האישה טענה שאכן הזמינה את המצרכים אבל אינה מעוניינת בהם. הארגזים נאספו ונתרמו למשפחה מעוטת יכולת.
אישה מבוגרת ביקשה הסעה לרופא שיניים. כשהגיע המתנדב הוא הבין שהרופא נמצא בראשון לציון, מרחק של יותר מחצי שעה נסיעה. למרות המרחק, המתנדב הסיע את האישה למחוז חפצה וחזרה.
רעננה - שיחות יזומות
במוקד עיריית רעננה ערכו בזמן הקורונה שיחות יזומות עם 14 אלף תושבים מבוגרים, והם מדווחים כי במהלך הגל השני נרשמה עלייה של מאות אחוזים בקרב כמות הקשישים שזקוקים למישהו לדבר איתו, ומבקשים מהמוקדנים להמשיך להיות איתם בקשר.
"אנחנו מתקשרים למבוגרים, בעיקר לאנשים שחיים לבד אבל גם לכאלה עם בני זוג, מבררים מה מצב הרוח והאם צריכים סיוע במשהו, ומציעים להם פעולות תרבות ופנאי באמצעים מקוונים. בסיום השיחה אנחנו שואלים אם היו רוצים שנמשיך להתקשר. אם בעבר רק עשרה אחוז ביקשו שנתקשר שוב, הרי עכשיו מדובר על ארבעים אחוז", נמסר מהעירייה.
ויש גם גם רגעים משעשעים, שחלקם התנקז למוקד. כך, למשל, מבודדים שעשו משלוח של אוכל ושכחו להזמין שתייה, התקשרו למוקד ושאלו בנימוס אם אפשר לארגן להם פחיות קולה, להשלמת החוויה הקולינרית.
תושבת נוספת בבידוד, בעלת אוסף בולים, התקשרה להתעניין האם אפשר להביא לה מאדם אחר בול שהיא מעוניינת לרכוש.
תושבת מודאגת התקשרה למוקד: הכלב שלה נראה לה חיוור. היא מבקשת שמישהו יגיע לטייל אתו בפארק ואם זה לא יעזור – לווטרינר.
תושבת אחרת ביקשה הסעה לכותל עבור חולי קורונה שהחלימו. אדם נטול אינטרנט שעובד מהבית, יצר קשר וביקש להגיע ולעבוד מתוך המוקד העירוני.
