השבוע מציינים 20 שנה ליום הסרטן הבינלאומי. האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות חושפים את הנתונים המצביעים כי מדי שנה בישראל מתגלים כ-30,000 חולי סרטן חדשים. כמו כן ישראל נחשבת לאחת מבין המדינות המעניקות עזרה סוציאלית מרבית לחולה, אך לצערם הרב של משפחות רבות וחולים רבים לא כולם מודיעים לזכויות המגיעות להם ובטח שאין להם את הזמן והפנאי להתעסק אל מול הרשויות כאשר כאוס נכנס לחייהם בדמות מחלה.
קראו גם >>>>
רמה ענב, 60 תושבת הרצליה ואם לשלושה החליטה לתת מענה לאותם חולים באמצעות עמותת "יד תמר" המעניקה מעטפת סיוע קהילתית וליווי סוציאלי ונפשי לחולי סרטן ובני משפחותיהם. במסגרת התנדבותה הקימה ענב את האגף "תמר למשפחה ע"ש מודי ענב ז"ל" שמעניק סיוע למאות משפחות של חולי סרטן ועוזר להם להתנהל נכון בכל הנוגע לניהול היום יומי של המחלה, לצד הבירוקרטי והזכויות שמגיעות להם ממשרדי הממשלה השונים. מאז, מעבר לכך שהפכה למתנדבת פעילה לעמותה, היא וחמותה בלהה ענב גם נחשבות לאחד מהתורמים הגדולים.
רמה לא הגיעה במקרה לתפקידה; לפני 9 שנים בזמן ששהתה בארה"ב יחד עם בעלה ושלושת ילדיה, מחלת הסרטן דפקה על דלת ביתם, כשבעלה מודי ז"ל חלה בסרטן הלבלב הנחשב לקטלני ובמשך שנתיים וחצי נלחם בה בגבורה. באותה תקופה שניים מילדיה למדו באוניברסיטאות בבוסטון ובריטניה, והבן הצעיר שהיה רק בן 20, סיים את לימודיו בטורונטו. הילדים סייעו ככל יכולתם אך המרחק הותיר את רמה לאדם העיקרי שטיפל בכל וניהל את המשפחה. לכך התווספה העובדה שגם אביה חלה באותה תקופה באותו סוג סרטן ובמקרה שלו המוות היה מהיר ביותר- תוך 6 שבועות בלבד מרגע היוודע דבר המחלה.
אך במקרה של אביה היו לצדה שני אחיה וגיסותיה שביחד עם רמה ניהלו את העניינים וטיפלו בכל מה שצריך. "רק כשאבי חלה", מספרת רמה, "הבנתי את נושא הזכויות שמגיעות בישראל לחולי סרטן. בכל מה שקשור בארגון של המשפחה עבדנו בהרמוניה באופן ספונטני, מיפינו את הצרכים וחילקנו בינינו את המטלות. רק ככה הצלחנו לצלוח את זה".
רמה הבינה לאחר שני המקרים שפקדו את משפחתה, כי העול המשפחתי לא יכול ליפול על אדם אחד בלבד, "בניגוד לדעות הרווחות והמוטעות במצב של חולי שפוקד את המשפחה העובדה שמצבך הכלכלי טוב לא עוזרת לך מנטלי ונפשית, והיכולת לדעת לנהל את הצרכים אל מול המשאבים מצריכה מעטפת עזרה וסיוע.
כתוצאה מהחוויה האישית הקשה לפני 4.5 שנים הקימה רמה יחד עם מנכ"ל עמותת יד תמר דאז, אוריאל כהן, את מחלקת "תמר למשפחה". "מעבר לסיוע הלוגיסטי והסוציאלי אנחנו מעניקים למשפחה ולחולה גם מעטפת רגשית שכל כך חשובה בימים האלה ומסייעים בארגון נכון של המשאבים האנושיים שיש למשפחה", היא מספרת בהתרגשות. "חשוב למפות בין הצרכים לבין המשאבים, רק כך ניתן לנהל נכון כל מצב משבר.. כאשר משפחה פוגשת את מחלת הסרטן תמיד ישנו רצון טוב של הסביבה לבוא ולהציע עזרה ולסייע, אבל לעיתים קרובות האינסטינקט הראשוני שלה הוא לסרב בנימוס.רק בחלוף חודש או יותר מההלם הראשוני פתאום הם מתחילים להבין את המורכבות הקשה. בפועל נוצר מצב שבו הסרטן לא פוגע רק בחולה עצמו, אלא שולח גרורות לכל בני הבית, שצריכים להמשיך לנהל סדר יום משפחתי בצל המחלה.
"תמר למשפחה נותנת מענה בדיוק למצבים האלה", היא מסבירה. "אם מארגנים את זה נכון, כל אחד יודע את התפקיד שלו וכל המערכת יכולה לעזור בצורה יעילה ומשומנת, ואז לחולה יש את הפניות הנפשית להתמודד עם המחלה לכן, צריך וחשוב לנהל את המשאבים אל מול הצרכים של החולה ומשפחתו בצורה נכונה. לחלק את התפקידים בין בני המשפחה בצורה שתוביל להכי הרבה סיוע.
"אין צורך בארבע בנות שיישנו לצדה של אמא בבית חולים, בזמן שאחת יכולה לטפל במרשם והשנייה בנושאים הקשורים במיצוי זכויות. על ידי ניהול נכון וההצלחה בתחזוק המשפחה, לחולה יהיה הפנאי להתמקד בניצחון על המחלה, לצד היכולת של שאר בני הבית לעשות ככל שניתן על מנת לשמור על התא המשפחתי שעבר זעזוע קשה מאוד".
