רזי פרחי (55), עובד בחברה העירונית לפיתוח תיירות, מרינה הרצליה
למה הרצליה?
"נולדתי כאן ואני מחובר למקום. עיר יפה ומושקעת עם חוף ים יפה וטיילת, ראש עיר טוב ואנשים טובים".
עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"עם חבר טוב שלי, משה פלינט ז"ל. הוא נפטר לפני שבועיים וכואב לי הלב, כי הייתי יושב איתו הרבה. לי ולו היה תחביב משותף של גידול יונים. היינו יושבים יחד ומדברים על גוזלים ויונים. הוא היה חכם והיה כיף לדבר איתו".
מה המקום הסודי שלך בעיר?
"לשתות את קפה הבוקר שלי 15 דקות במרינה בשקט, ולראות את היאכטות והים בבוקר".
מה הכי גרוע כאן?
"בבקרים יש סיוט של פקקים ותנועה עמוסה. מעבר לכך, מפריע לי שיש כאן שסע פוליטי וחברתי ואנשים מתחלקים למחנות במקום להתאחד".
הדבר הכי משוגע/ לא שגרתי שעשית בעיר?
"כשהיינו ילדים בני 14-15, אצלנו בשכונה לא היה שילוט, אז בלילה היינו מורידים את השלטים. כשהחליטו לשים תמרורים היינו שובבים, ומורידים את השלטים ומבלבלים את האנשים. היינו ילדים".
מהו הרצליאני בעיניך?
"אנשים שאוהבים לחיות ולטייל. יש לנו חוף ים, תיירות יפה ואנשים טובים. השכונות הגדולות והמטופחות והעסקים הקטנים בסוקולוב".
